ציוותי עליה לבוא אלי וניתקתי את השיחה.
היא ידעה שלוותר על זה היא לא יכולה. למרות הכל יש לנו הסכם שכזה שאף פעם לא נאמר במילים ולא באופן מפורש אבל לשנינו ברור - אני מצווה והיא מצייתת. היא הגיעה באיחור של כמה דקות אז מצאה את הבית ריק - בלי אף אחד.
הפעמון של הדלת עבד ולשמע הצילצול הכלב התחיל לנבוח. אני לא חיכיתי. היא איחרה. העונש על זה הוא ברור. היא תחכה לי ותתקשר, ותשמע את הטלפון מצלצל מפנים הדירה. היא תנסה את הדלת ותגלה שהיא לא נעולה. היא תדע למרות התקווה שאני לא שם בפנים. ואז היא תמתין.
היא המתינה חצי שעה. אולי קצת יותר, ואז פתאום הופעתי לה כמו מחלום. חתול שיודע להעלם ולהשאיר מאחוריו רק חיוך יודע גם לצוץ לו מתוך חיוך משום מקום. איזה כיף היה להפתיע אותה
"מה, עוד לא סידרת את השולחן?"
היא קפצה לדום וניסתה לנשק את שפתי.
"לא, איחרת. מגיע לך עונש. עכשיו את יכולה לפנטז על נשיקה של שלום. אולי אחרי האוכל. בינתיים לכי ותסדרי את השולחן. בישלתי בשבילך הפתעה."
היא לקחה את הציווי בטון הראוי, השפילה מבט וצעדה אל המטבח. היא חזרה עם כלים וסידרה את השולחן. אחרי כן הושבתי אותה ואמרתי לה לחכות. לא לזוז. הלכתי אל המטבח וחיממתי את הלזאניה שסימתי להכין שעה קודם, כשהיא היתה אמורה להגיע, ויצאתי לבקר את השכן לעוד כמה דקות וג'וינט על הדרך. ראיתי שם כוסית אחת שהיתה פשוט מדהימה אז נשארתי לעוד ג'וינט אחד ככה בשביל השיחה שזורמת. דיברנו בקול רם שתרגיש את הצורך לקום ולבוא, לבחון מי זו שמצחיקה אותי כל כך ועושה לי קולות של גרגור. חזרתי עם מנה חמה של לזאניה, מלווה בלחם שום למנה ראשונה והגשתי.
אחרי האוכל הלכנו לשטוף ידיים בחדר האמבטיה. תפסתי אותה והדבקתי לה נשיקה רטובה. היא הרגישה כל כך טוב פתאום ככה צמודה. התחלתי להפשיט אותה פשוט שם בלי לעצור.
"לאט לאט" היא אמרה.
"הבגדים בימינו יקרים?"
שאלתי חזרה ועוד לפני שהיא הבינה את משמעות השאלה התשובה שלה לשלילה הובילה אותה למערומיה. קרעתי מעליה את החולצה, ואז את הגופיה ואת התחתונים. נשארה עירומה ואני כולי עם בגדים.
"עכשיו תפשיטי אותי" ציוויתי עליה
"ואז תעשי לי לגמור"
והיא - כמו שפחה ראוייה מצייתת. איזו מקסימה, איזו גברת קוסמת. היא תפסה לי את הישבן על המכנסיים, והתחילה ללקק את הזין שלי תוך שאני עדיין בבגדים.
"קודם תפשיטי אותי ורק אז תעשי לי לגמור" ציוויתי שנית
"אם אני צריך לחזור על זה אני לא נותן לך הלילה" אמרתי בקול שמשתמע רק לכיוון אחד -
היא הפשיטה אותי במסירות וחזרה למקומה על הריצפה. נשענת על כרית לברכיים. מוצצת את הזין שלי כל כולו שוב ושוב. עוד ועוד. רק לוקחת את הזין שלי עמוק לתוך הגרון ושוב משחקת סביבו עם הלשון. ווואו.
שיחקנו עוד קצת. התחלתי לשחק בה קצת ולצלוף בישבנה. היא אהבה את זה, והשמיעה אנקות של כאב בין אנחה לאנחה. שיחקתי בה בצעצועים והיא המשיכה למצוץ נאמנה כמו שצריך. עוד יותר. ללקק. למצוץ את הקצה ולשאוב אותי לתוכה. הצמדתי לה ויברטור קטן ביצתי לדגדגן ושיחקתי עם העוצמה. היא נאנקה לה פתאום כשהיא גמרה, והמשיכה למצוץ את הזין שלי למעלה ולמטה. ללקק את כל כולי עוד קצת ועוד... היא עשתה לי כל כך טוב שכמעט ושכחתי לגמור. דחפתי לתוכה עוד ויברטור גדול. שיחקתי בה בויברטור הקטן הביצתי תוך משחקים בעוצמת הרטט ובמיקום, והיא המשיכה בשלה. ליקקה את הכיפה מכל הצדדים, דאגה שרטוב מסביב והתחילה לעשות לי ביד תוך כדי מציצה מדהימה. תוך כדי הצלפות של חגורה בישבנה.
השארתי עליה סימנים. סימנים לרוחב, וכמה באלכסון.
"כואב לי לשבת היום אבל החיוך לא יורד לי מהפרצוף. כאילו שהדבקת אותו בדבק מגע" היא כתבה לי בהודעת ה SMS מהעבודה. "איזה מזל שיש לי כיסא עור מרופד"
ואני חושב לי בשקט וכותב חזרה:
"קוסמת שלי, ריפוד לא יעזור לכאב, רק עוד קצת הצלפות של עור על עור שירגילו אותך לתחושה יכולים לעזור. הלילה נמשיך באילוף. ברור?!"
חיוך נשלח לי בחזרה, והכתובת "נשיקות, חיבוקים. לא יודעת אם יכולה להמשיך עוד לילה רצוף. צריכה מנוחה. טוב. דבר איתי בערב. אני לא רוצה להגיד לא עכשיו ולכעוס על עצמי אחרי זה. אוף, אתה מצווה?"
אני אצווה עליה לבוא קצת יותר מאוחר, בינתיים שתישן כמה שעות אחרי העבודה.בזמן זה אני אמשיך ואתכנן את האילוף בצורה מדורגת. (הכל בהסכמה ובקריאה וקריעה הדדית, שפוי ומובן ולפי כל הכללים).
לפני 18 שנים. 29 בנובמבר 2005 בשעה 15:58