משחקים של שליטה. אני והם שם במרחב הפרטי שלנו בתוך המרחב הציבורי. יצאנו לבלות עם חברים שלהם למועדון. בדרך באוטו שלו כששתי חברות שלה כבר איתנו אני ביקשתי ממנה שתסיר את התחתונים ותזרוק מהחלון אל המכונית הסמוכה. ישבו שם במכונית פתוחה שני צעירים שישבו ובהו בנשים שבאוטו.
כל כך קלה השליטה הזו. היא מיד צייתה ללא היסוס. החברות שבאוטו צחקו. היא ידעה שהכל רק מתחיל. המשכנו בנסיעה.
משחקים בכאילו. השליטה נמסרת על ידי המתמסרת. המתמסר שמח בחלקו. והשולט באגו טריפ של המשחק. נהנה מהפנטזיה שאני רוקם איתם לאורך הערב במועדון, משחק בהם ככלים על לוח המשחק כדי לשחק באולם. עולה ויורד על גלי השליטה.
ואז היא הגיעה לחיי. כל כך שובת לב ומצחיקה אבל ונילה מעיקה. מפחדת מהצל של עצמה אבל שולטת בי ביד רמה. שואל את עצמי איך זה קרה.
אולי כי קודם הפכתי להיות אבא והבנתי שבעצם ההתמסרות האמיתית מתאפשרת באהבה. שההתמסרות למשחק היא פחות מספקת משהייתה אבל לא פחות מגרה. גיליתי שהונילה עם פצפוצים של בדסם כפנטזיה קלה שמגיעה וחולפת אצלה היא יותר ממכרת מחיים של שליטה. הזוג שלי ממשיך להמתין לבואי ומתמסר לפנטזיה שלנו. לעולם הדמיון השולט. לעולם המיני והיצרי. ובינתיים גם הם חיים את חייהם הונילה שבין מפגשים. עם שני ילדים ועבודה וכל השאר. ואני ממשיך את חיי.
ואולי כי הגיע הזמן שאמצא סוף סוף מישהי שרוצה לעשות לי טוב ולא מוכנה שאוותר לעצמי לעשות גם לעצמי טוב. אולי כי הפעם האהבה היא אמיתית ובלתי תלויה, והקשר תמיד ותמיר וחזק אבל המציאות השברירית של זוגיות ברורה לשנינו ומשאירה את המתח והשליטה כל הזמן בידיה.
כנראה שהיום שיניתי את ההשקפה שלי קצת לגבי עולם השליטה. כותב מחדש את עצמי ובודק ובוחן.
הרי השליטה האמיתית באה מלמטה. מהמקום של הנשלט שבוחר לשחרר ולוותר על השליטה בעצמו, להתמסר לשולט או לסיטואציה. השליטה מגיעה ממקום שבו השולט מביע רצון לטובת הנשלט ולא לסיפוק צרכיו הוא בלבד. הרי השליטה הניתנת היא חזקה משליטה בכוח. השליטה שניתנת באהבה היא שליטה שאין ממנה מנוח. טוטאלית. כי הרצון לקבל אהבה ולהתמסר לה באמת. לבחון את הגבולות שלה ואת הבטחון שבה שוב ושוב במסגרת הרחבת הגבולות היא בדיוק מה שעושה את עולם השליטה לכל כך מגרה. כי בלי אהבה מה בעצם אנחנו עושים פה חוץ ממשחקי תפקידים על הבמה הגדולה של העולם... ואולי בעצם השליטה האמיתית לא מתאפשרת בלי אהבה, כי התמסרות מלאה מגיעה לא ממקום של חוסר, אלא ממקום של עודף. עודף באהבה, עודף ביצרים, עודף במתחים ובשליטה ומחשבות והחלטות שניתן לחלוק ולהסיר בעולם הזה שלנו. התמסרות מלאה מגיעה ממקום של בריחה מסוימת או של התמסרות לאחר משום בחינת הגבול האישי. ואם להתמסר לאחר אז לאחר שאוהב אותך.
היא ששוטלת בחיי אינה שולטת בי דרך חדר המיטות ולא באמצעי שליטה מנטאלים אלא ממקום אוהב חודר שבו אני זה שלא רוצה לפגוע בה וברגשותיה. אני לא רוצה לעשות לה רע. אבל הכל תמיד מתוך בחירה.
היא יודעת על הכלוב שלי. ועל הכלוב שלנו. ייתכן שקוראת אותי ואותנו בסתר. אולי בגלל זה כבר שנים שלא כתבתי פה. אבל היא גם מאפשרת. היא יודעת שאני צריך את העולם שלי כמו אויר לנשימה. שהפורקן של מיניות יתר לא יכול לקבל רק ונילה בבית. שיש דרכים נוספות לשליטה כמו הזוג שלי איתם אני משחק בהסכמה ובהתמסרות. אבל היא לא חלק ממנו. ומעדיפה להישמר לה מהעולם הזה בינתיים. שליטה נחבאת אל הכלים. נשלטת שמפחדת להתגלות. נחשפת לאט לאט בפני. ומאפשרת לי לכוון אותה בדרך ולקבל את הפורקן שלי ביצירתיות גם בלעדיה.
איך חוזרים לעולם הזה אחרי ההבנה שההתמסרות דורשת אהבה ושאני אדם אוהב ומאוד אבל לא רוצה התאהבות. יש לי את זה בבית. רוצה לאהוב באמת ולהיות נאהב באמת. בלי שלב ההתאהבות. לחזור לחווית המציאות בעולם הפנטזיה. תוהה אם זה אפשרי בכלל או שחייבים לצלוח דרך התאהבות. כשולט תמיד התאהבתי. כשבחרתי לתת מעצמי ולהישלט על ידה התאהבתי כפליים. עכשיו שואל את עצמי אם יכול לאהוב מינית בלי להתאהב מינית. שאלה...