מה לעזאזל

חולה על תותים

פשוט אין כמו תותים 

קטפנו יותר מקילו

וגם כמה תפוזים חזרו איתנו הביתה :)

 

עשיתי ריבה כמו שרציתי

עכשיו ממתינה שהיא תתקרר

היא בלי סוכר

(רק סוכר טבעי מהתותים)

ובריח מדהים של פירות הדר.

עוד שעה אטעם ממנה

לא יכולה לחכות יותר!

 

 

פשוט חולה על תותים :)

יוצאים לקטוף תותים!

ככה אני יודעת שהזדקנתי חחחחחח

כשבשישי בערב אנחנו במסעדה עם ההורים שלו

ובשבת בבוקר אנחנו נוסעים להביא תותים.

ברור שאפשר ללכת לקנות

כי מתחשק לי להכין ריבת תותים עם תחליפי סוכר בחצי מהקלוריות

(הלו לך הרעבה עצמית)

אבל מה הכיף בזה?

הכיף זה הביחד

הפעילות המשותפת אחרי סקס של בוקר :)

אחר כך נמשיך לטייל

נאכל משהו

(דל קלוריות ומפוצץ בחלבון כמובן)

ואז...

השמיים הם הגבול :)

 

 

כן.

אני זקנה.

עוד לילה בנפרד

עוד לילה בו אני עם אחר

והוא במסיבה עם אחרות.

עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד...

מתי זה ייגמר?

 

אני יודעת שהוא מקנא.

מקנא מישהו נוגע בי

מעביר את שתי ידיו עליי

גורם לי לרעוד

בדרכים שהוא רק יכול לחלום.

אז בתכלס

דיי הגיוני שהוא יוצא ככה.

 

למען הסר ספק

הוא לא מנסה לגרום לי לקנא.

זה קורה בלי שאנחנו שולטים בזה.

מה הוא כן מנסה?

למצוא מישהי אחרת.

מישהי שתתמסר אליו לחלוטין

מישהי שתהיה שלו כאן ועכשיו

הוא לא יצטרך לחכות לה

הוא לא יקנא לה

כי אין סיבה לקנא

היא כבר לידו!

היא כבר שלו!

לא כמוני

שמתעללת בו ערב אחרי ערב

מבקשת להתנתק ואז חוזרת אליו בוכה.

 

מגיעה לו מישהי טובה יותר

מישהי שנותנת לו את כל כולה מהרגע הראשון.

אם רק הייתם יודעים מי זה

כמה לב הוא מחביא מתחת לחזות הקשוחה

כמה חום הוא מקרין

כמה טוב יש בתוכו...

הוא האיש הכי אכפתי בעולם.

והוא רוצה אותי.

הוא באמת באמת רוצה אותי.

ולמרות שהלב שלי שלו

אני לא יכולה להיות איתו

לפחות לא כרגע.

אולי לעולם לא.

 

 

דאמ.

אהבה זה כואב.

לכל אדם יש שם.

והאמת?

מעטים האנשים שיש להם רק שם אחד.

 

לי יש הרבה שמות.

יש את השם שנתנו לי שנולדתי

הוא הכי ברור

כתוב לי בת.ז

מלווה אותי שנים ארוכות

אבל מה עם כל יתר השמות שלי?

יש את השם שבחרתי לי בכלוב.

סתם אף אחת.

ככה אני קוראת לעצמי כאן.

ואין פה עניין של להוריד מעצמי או לזלזל בי

זה פשוט תואם במדויק את מי שאני כאן.

ישנו גם השם שהוענק לי לפני שנים

על ידי חברה

והולך איתי על היום

מסמן אותי

הולך איתי לכל עבר.

כך מכירים אותי הרוב

לא בשם שנתנו לי כתינוקת

אלא בשם שקיבלתי

על בסיס מי שאני

ובעיקר מה שאני.

יש עוד הרבה שמות

מלא כינויים ומשחקי מילים

אבל אם הייתם שואלים אותי

איך אני רוצה להיקרא עכשיו

התשובה כל כך פשוטה.

שלו.

אני רוצה ללכת עם השם שלו עליי.

אני רוצה להפוך אותו לחלק ממני.

ובינינו?

זה לא ממש משנה אם אני רוצה בזה או לא.

אני שלו.

ואין אף דרך לשנות את זה.

 

 

אני אוהבת אותך.

יצאתי מהמקלחת

וחשבתי על הפוסט הקודם

והבנתי כמה דברים.

 

קודם כל

לא הייתי באימון רציני מיום שלישי.

זה כבר משפיע על המצב הנפשי שלי.

אבל יותר מזה

ראיתי הודעה ממנו.

הוא אצלה והוא כתב לי.

לא משהו מיוחד.

סתם "לילה טוב" שגרתי.

אבל עכשיו אני מבינה משהו.

אין לקשר שלנו מקום.

אפילו לא בתור חברים

ותאמינו לי שניסיתי

אני לא יכולה לתת לו כלום.

תנו לי את דעתכם

מה מכאן והלאה?

 

אופציה ראשונה היא לחסום.

הכי קל ויעיל

הוא יבין לבד

הוא לא טיפש.

מצד שני

הוא ככל הנראה ייפגע מההחלטה הזו

מה שמוביל אותנו לאופציה השנייה

להפסיק לענות לו.

הוא ייפגע

אבל בשלב מסוים הוא יראה בי אנטיפתית

ולא ירצה אליי שום קשר בעצמו.

או שנלך בכלל על האופציה השלישית

הודעת פרידה.

זו הכי פחות מועדפת עליי.

היא עלולה להביא לתחנונים

הסברים ונימוקים

הוא יזכיר לי שנועדנו להיות יחדיו

הוא יבהיר לי שהוא לא מוותר

ואני?

ככל הנראה אהיה חסרת אונים מולו.

הקסמים שלו פשוט משפיעים עליי.

 

 

הצילו אותי.

מה אני עושה עכשיו?

תקשיב לי טוב

כי אין לך עוד ברירה 

כי אתה יודע שכל מילה שיוצאת מפי אמת היא

כי אתה יודע שאני לא מסוגלת לשים מולך מסיכות

כי אתה יודע כמה השפעה יש לך עליי

תקשיב לי טוב טוב

כי אני לא אחזור על זה

אני שונאת אותך

זה ברור?

אני שונאת את זה שאין לי מסיכות מולך

אני שונאת את זה שאתה משפיע עליי

אני שונאת את זה שכשאני סוגרת עיניים ונוגעת בעצמי הפרצוף שלך מככב מולי

והכי אני שונאת

את זה שעכשיו אתה עם מישהי אחרת.

 

הייתה לי זכות הראשונים.

ויתרתי עליה.

אני לא יכולה לקבל הכל.

גם את בן זוגי וגם אותך.

אבל לרגע

רק לרגע אחד

הייתה לי התקווה שאולי כן אצליח לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

 

זו כמובן דוגמא לא טובה

כי אני בחיטוב ועוגות זה לא ה- piece of cake שלי

(חחחחח משחק מילים דפוק)

ועדיין 

רציתי אותך לעצמי

אני רוצה שתבוא אליי

לא אליה

החיבוק הזה היה צריך להיות שלי

(ואני בספק שאין שם מעבר)

אני לא מסוגלת לשלוט בעצמי כשזה נוגע אליך!

למה?

אני לא יודעת 

בגלל זה אני כל כך כל כך שונאת אותך

כי אני פשוט אוהבת אותך.

 

בבקשה אל תפנה אליי שוב.

אני לא עומדת בזה יותר.

צא לי מהראש

צא לי מהחיים

יש לך כל כך הרבה אחרות סביבך

מה אתה רוצה ממני?

אני לא בנויה לזה

אני צריכה עזרה

אני צריכה מישהו שיגיד לי שהוא מבין

אבל אף אחד לא יכול להבין

אני נקרעת בין שניים

בין האהוב לבין המאהב

אני נקרעת בין שתיים

וכל אחת רוצה אחד אחר

מרגישה כל כך רע

לא מפסיקה לבכות

רוצה שתהיה כאן

רוצה שתעוף ממני!

רוצה כדור לכאב ראש 

רוצה כדור שינה

רוצה כדור לדיכאון

למה הפסקתי עם הכדורים שלי?

רוצה להתקלח

לשטוף מעצמי את הגועל

רוצה שתקרא את זה ותשנא אותי

רוצה שלא תראה את זה לעולם.

רוצה אותך.

רוצה איתך.

רוצה בלעדיך.

 

 

אני שונאת אותך.

אינסטגרם מתעלל בי

כי בעת שיטוט רנדומלי בין סרטוני רקדניות

נתקלתי באחת מאוד מוערכת

שעושה מהלך שאני מאוד אוהבת.

מה שם המהלך?

לב שבור.

ברצינות אחותי?

זה הזמן?

וכן

ברור שבפעם הבאה שאהיה באימון

גם אני אעשה לב שבור.

לא עשיתי לב שבור כבר כמה חודשים.

אל תטעו

הוא לא תרגיל קל.

אמנם הצלחתי לבצע אותו מספר פעמים

אבל הוא לא היה יפה מספיק

אז קצת זנחתי אותו בצד.

הגיע הזמן לתקן.

היום אני יודעת שאני יכולה לעשות לב שבור יפייפה

בעיקר כי הלב היפייפה שלי שבור בעצמו.

 

אגב

על אף השם העצוב להחריד

זה מהלך מאוד יפה

שבו כל הגוף מתגייס

לכדי מראה של כאב ועצב

כנראה מכאן מגיע השם

לב שבור.

 

 

לא עברתי מספיק ליום אחד?

אוף איתי

פשוט אוף איתי.

הטלפון מראה לי את האפליקציות הכי נפוצות אצלי בזמן האחרון.

טלגרם במקום הראשון 

כדי לדבר איתך ולשמוע ממך

הכלוב מקום שני

כי אני כותבת וקוראת אותך כל יום

וואטסאפ מקום שלישי

כי עבודה וחיים וכל החרא הזה שלא כולל אותך

וספוטיפיי במקום הרביעי

כי אני לא מפסיקה לשמוע מוזיקה בזמן האחרון.

מרגישה שבלי זה אני אאבד את עצמי.

שירים עצובים בעיקר

כי יש עליי מועקה שרק הם משחררים

שירים קצביים מדי פעם

כשאני רוצה לרקוד ולשכוח מהעולם.

הריקוד הוא הסם שלי

בלי זה אין אותי

גמילה זו לא אפשרות

כשאני נאלצת להפסיק בגלל עבודה או מבחנים

אני מאבדת את האישיות שלי

מטפסת על קירות

עד שאני חוזרת למקום הטבעי שלי.

אני אוהבת לרקוד.

זה הדבר שהכי משמח אותי בעולם.

רק שם אני מנותקת מהעולם.

בכל מצב אחר אני מוטרדת במחשבות.

על מה?

על מה לא...

מחשבות רעות שכמותכן

תנו לי מנוחה.

 

 

נמאס לי כבר.

סוף סוף אמרת לי את האמת.

(אזהרה - פוסט ארוך)

זה היה המוצא האחרון שלך.

 

עם דמעות בעיניים אני אומרת לך

שאנחנו צריכים לסיים את ההתקשרות הזו.

זה לא בריא

זה לא הוגן

אתמול אמרת שאתה מקנא לי

והיום הבנתי שאני מקנאה לך.

אני שונאת לקנא.

 

סיפרת לי על האירוע של אתמול

על הבחורה שביקשה שתיתן לה את מה שהיא צריכה

ואתה הסכמת.

והיית עדין.

אבל אתה לא צריך להיות עדין!

אני מכירה אותך.

אתה סדיסט אמיתי.

אתה מתענג מהכאב של האישה שמולך

כמו שאני מזוכיסטית אמיתית

שמתענגת מהכאב שמוענק לי.

אתה מספר לי על זה

ואני משתגעת.

זו הייתה צריכה להיות אני!

אני שונאת מסיבות ואירועים פומביים

אבל אם הייתי איתך אתמול בערב שם

הייתי עושה עיניים לכולם

מוודאת שאתה רואה

מרימה את המכנסון שלי עוד קצת למעלה

חושפת עוד טיפה את הפלחים והקעקועים

מחכה לראות מתי תאבד שליטה עצמית ותעניש אותי.

בבקשה תעניש אותי.

היית צריך להעניש אותי!

אבל הענשת אחרת.

אתה אומר שאתה לא בטוח לאן זה יתקדם ביניכם

אתה לא מכיר אותה מספיק כדי לדעת.

אבל איתי כן חשבת על זה.

על הילדים שלנו

על הבית שנוכל להקים ביחד

על זה שנוכל להיות משפחה.

אתה יודע כמה אני רוצה משפחה.

למה?

למה איתי כן חשבת על זה?

"כי את זה משהו מיוחד"

אתה עונה.

זו תמיד התשובה שלך

לכל שאלה שאני שואלת.

למה אתה מדבר איתי עד אמצע הלילה?

למה אתה לא יכול להתנתק ממני?

למה אתה מחכה להודעות שלי?

"כי את זה משהו מיוחד" 

שוב ושוב ושוב.

 

הודעה בשש בבוקר 

תמונה במיטה

"הלוואי שהיית כאן איתי"

אתה כותב

העיניים שלך אדומות

אתה טוען שלא עישנת כלום חוץ מסיגריות

אתה מצפה שאשכב לידך כשאתה מסריח מסיגריות?

"איתך לא הייתי מעשן יותר"

אתה אומר.

איך תדע אבל?

אף פעם לא סיפרתי לך למה אני באמת שונאת ריח של סיגריות.

לא סיפרתי כמעט לאיש.

(יש מי שמעוניין לשמוע?)

 

ביקשת ממני שלא אמחק את השיחה בינינו

כדי שיהיה לך זיכרון ממני

זיכרון מאיתנו

אבל תכלס

היא כואבת לי.

אתה כואב לי.

לא אמחק את השיחה

מפאת הכבוד שלי אליך.

אבל אחרי שסיפרת לי על ההיא

אחרי שהבנתי שאני מקנאה

הבנתי שהקשר הזה לא חיובי.

אז אמרתי לך שזהו זה

סיימנו כאן.

וכמוצא אחרון

ניסיון להציל את זה

להציל אותנו

אמרת לי את האמת.

"אני אוהב אותך.

ואני רוצה אותך לעצמי".

עניתי לך

"אני יודעת.

גם אני אוהבת אותך.

לכן אנחנו צריכים לסיים את זה".

 

 

כואב לי בלעדיך.

איך אני אוהבת

לרקוד את נשמתי לדעת

היום זו הייתה שעה שלמה

בחוץ

בגן שעשועים

אני אוהבת שאנשים מסתכלים ובוהים

כי בואו

זה לא משהו שרואים בכל יום :)

שעה שלמה

כמה סרטונים מעניינים

ובעיקר כיף גדול.

רקדתי אתמול

רקדתי היום

וכן

בוודאי שארקוד גם מחר.

 

להיות רקדנית זה קשה

את צריכה להילחם בהתמכרות שלך כל היום

עד שמגיעה השעה הנכונה

וסוף סוף אפשר לעשות מה שאת צריכה

כדי להזין את הנפש :)

 

 

השיר של היום: