לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה לעזאזל

לפני 6 חודשים. 24 באפריל 2024 בשעה 7:24

הגעתי למצב שלא הייתי בו בחיים

והאמת שגם לא תכננתי להיות בו

אבל זה קרה

לגמרי בטעות

טבעי?

אני לא יודעת

יש האומרים שכן

יש כאלו שמסרבים להאמין

אולי אני בעייתית

בכל מקרה

אני לא בטוחה אם אני מרוצה מהמצב החדש.

 

אני דוחפת אוכל בכוח לגוף שלי.

צריכת החלבון שלי

התבררה כלא מספקת לכמות האימונים שלי

אז הוספתי לה שליש

והאמת?

זה קשה.

אתמול אכלתי צהריים והייתי עייפה

נכנסתי לישון והתעוררתי מפוצצת יותר ממה שנכנסתי

בא לי רק לישון ולהקיא

איך לעזאזל אני דוחפת עכשיו 55 גרם חלבון לגוף שלי?!

בדקתי קצת בגוגל.

הדרך הכי טובה לפתוח תיאבון היא להתאמן.

אז גייסתי את כל כוחותיו הנפשיים

ויצאתי מהבית להתאמן

ועל הדרך גם עברתי סשן התעללות קל ;)

 

כשחזרתי הביתה

הבטן קרקרה לי

הייתי מורעבת בקטע חריג

דחפתי יותר חלבון ממה שהייתי צריכה

ולשאלתכם

אפילו הייתי בגירעון קלורי :)

כמה גירעון?

חברה שלי חושבת שאני מרעיבה את עצמי.

לכו תסבירו לה שחלבון מפוצץ את הגוף בטירוף

ושנרדמתי כמו תינוק עם בטן מלאה.

 

אני עדיין מפוצצת מאתמול

יש לי דייט היום בצהריים והבטחתי לו שנאכל

איך אני אמורה לפתוח עוד קצת את התיאבון שלי?

ניחשתם נכון

אני מתאמנת במשרד :)

(צריכה להגיע לעבודה בחג אבל אין לי משהו יותר טוב לעשות)

בינתיים אני כבר חצי שעה בעבודה עדינה על השרירים שגם ככה חזקים אצלי

ועל גמישות ומתיחות

(כי גמישות זה כי חשוב ואיש לא ישכנע אותי אחרת!)

אבל אני גם עייפה

כי בגלל המכות שקיבלתי אתמול

הלכתי לישון מאוחר :)

אני לא מתלוננת

אני סתם רדומה :)

 

 

מה דעתכם?

לפני 7 חודשים. 21 באפריל 2024 בשעה 16:06

השמלה האהובה עליי

תמיד הייתה אניגמה.

מצד אחד

יפייפיה וקלאסית שלא ראיתם מעולם.

מצד שני

תמיד הייתי צריכה לסדר אותה בדרך מאוד ייחודית

כדי לוודא שהיא לא מוציאה אותי שמנה.

סירבתי להאמין בזה שהבעיה היא לא בשמלה

אלא בי.

היום יש לי חתונה.

חתונה מאוד חשובה

מדדתי את השמלה

והפלא ופלא

אין צורך לסדר אותה יותר במיוחד

היא יושבת טוב

לגמרי לבד.

בהיתי במשך כמה רגעים

ספק בפליאה ספק בשוק

מאושרת מהצורה בה הבד הירוק אוסף את גופי

איך שהמחשוף חושף לו קעקועים איכותיים

מהצורה שבה הטוסיק נראה בה מושלם

כן

ללא ספק

זו השמלה האהובה עליי ;)

 

 

עכשיו אני מוכנה לצאת :)

לפני 7 חודשים. 19 באפריל 2024 בשעה 8:11

יש דברים שצריכים להיעשות

למרות שלא מתחשק.

 

אני גרועה בפרידות

אבל הייתי חייבת 

זה לא הוגן כלפיו

זה לא הוגן כלפיי

אפילו לא רבנו

הוא מבין

הוא חושב כמוני

הראש שלנו במקומות שונים

הוא ממאדים ואני מנוגה

לא נועדנו לעשות את זה יחדיו

את המסלול הארוך והמעיק הזה

החיים.

 

וזה בסדר.

זה כואב

אבל זה באמת בסדר.

זה היה הצעד הנכון.

הראש מבין מה שכל כך קשה ללב לקבל.

ולא

לא עזבתי אותו בגללך.

וגם לא בגללך.

(אני יודעת ששניכם קוראים)

עזבתי אותו רק בגלל אדם אחד.

בגללי.

 

 

אני באמת אוהבת אותו.

בגלל זה זה כל כך קשה.

לפני 7 חודשים. 17 באפריל 2024 בשעה 8:46

לא הייתה לי ברירה

הייתי חייבת לשים את הקיר הזה בינינו

אנחנו מתקרבים יותר מדי

וזה כואב לי יותר מדי.

 

אני לא יכולה לדרוש שתהיה שלי

במיוחד לא כשעכשיו אתה של אחרת

ואני של אחר עוד הרבה לפני.

אני כבר יודעת שאעזוב אותו.

זו לא שאלה של האם

אלא שאלה של מתי.

אני לא רוצה שתחכה לי

אתה צריך להמשיך הלאה

לפרוח וללבלב.

היא נשמעת מקסימה.

דומה לי מאוד לפי מה שאתה מתאר

מקווה שמצאת אחת שראויה לזה

ראויה לכל הטוב שאתה מסוגל להעניק

ראויה לך

כי אתה פרס

ואני אף פעם לא הטיפוס שזוכה.

אני תמיד בזמן הלא נכון

במקום הלא נכון.

אני מצטערת.

אולי אני פוגעת בך

אבל שתדע שאני שוברת לעצמי את הלב.

 

 

אני אוהבת אותך.

לא אשכח אותך לעולם.

לפני 7 חודשים. 17 באפריל 2024 בשעה 5:31

יש ימים מוזרים בטירוף

ובלי למצמץ בכלל

אני בטוחה שהיום יהיה אחד כזה.

למה?

דבר ראשון

לא הצלחתי להתעורר ב6 בבוקר

פשוט נשארתי לישון עד 8 חחחח

(זה כמעט ולא קורה לי)

אבל נגיד וזה סבבה

ונגיד וסתם הגוף שלי אגר עייפות

בואו נעבור לסיבה הבאה.

ישנתי עם חולצה לבנה צמודה ותחתונים שחורים

הסתכלתי על עצמי במראה כשקמתי

ולא ממש זיהיתי אותי.

אני מתחילה להיראות טוב.

הגוף מתחיל לתפוס כיוון חיובי

התחתונים השחורים

בשילוב עם השיער הפרוע מהלילה

משדרים טונות של סקס אפיל.

ממתי יש לי סקס אפיל?!

אני ממש מזעזעת בדרך כלל

מה קורה פה לעזאזל?

מהיום אני קונה רק תחתונים שחורים!

יש לי היום אימון

בואו נראה אם גם הוא יהיה מוזר :)

 

 

איך התחיל היום שלכם?

לפני 7 חודשים. 16 באפריל 2024 בשעה 20:28

היום הזה הלך טוב

מההתחלה ועד הסוף

לא ציפיתי לזה

אבל וואו

היה לי יום פשוט מדהים.

 

זה התחיל בבוקר.

קמתי עייפה קצת 

אבל הצלחתי לצאת מהמיטה בזמן ולהתארגן.

היום לא הלכתי לעבודה

כי היה לנו כנס עסקי

כיף נורא לפגוש את החברים שלי מהסניפים האחרים

התגעגעתי אליהם בטירוף :)

 

אחר כך נסעתי לאוניברסיטה.

לעשות מבחן.

מועד ב.

זה הקורס האהוב עליי

ובמועד א נכשלתי כישלון חרוץ

כל כך התביישתי

מיררתי בבכי

אבל אין ברירה

צריך להמשיך הלאה

אז מועד ב איט איז.

ופחדתי.

באמת שפחדתי

רעדתי מפחד כל היום 

עד שפתחתי את המבחן.

המבחן הוא 3 שאלות

כל אחת על נושא אחר

ובעוד שבמועד א היו שלושה נושאים שאני גרועה בהם

במועד ב היו הנושאים שאני הכי טובה בהם!

לא יכול להיות!

אני בטוח חולמת.

שפשפתי עיניים שוב ושוב

אבל זה אמיתי

זה המבחן שלי.

 

סיימתי תוך פחות משעה.

ואז מיד לאימון כפול של שעתיים

שבו נהניתי

פתחתי טווחים מעניינים

ועשיתי תרגילים שעד כה היו בשבילי מיתוס.

 

מכירים את זה

שכל הכוכבים מסתדרים

והכל הולך כמו שצריך?

אז היום :)

 

 

איך היה היום שלכם?

לפני 7 חודשים. 15 באפריל 2024 בשעה 19:53

לא התכוונתי

שמה שקרה אתמול יקרה.

באמת שלא.

רק רציתי לשחק קצת

רציתי להטריף אותך

רציתי למתוח את הגבולות

שלי וגם שלך

אם הייתי יודעת שאנחנו נישבר

ניכנע ליצר האפל שלנו

הייתי עושה עוד הרבה דברים

שלא העזתי לעשות.

 

לדוגמא

אם הייתי יודעת שאני אסיים את הערב הזה מפוצצת בזרע שלך 

הייתי בעצמי מורידה מולך את התחתונים שלי

לא מחכה שאתה תוריד אותם

הייתי משחקת עם הדגדגן שלי בתנועות סיבוביות

וכל פעם שהיית מנסה לגעת

הייתי מתרחקת.

זה היה רק עניין של זמן עד שהייתי מקבלת סטירה שתאפס אותי

ומקבלת את הזין שלך לעומק.

 

הייתי יורדת על הברכיים מולך

לא מפריע לי שאנחנו באמצע הרחוב

והייתי מנשקת לך את המכנסיים

אבל לא נוגעת עם הידיים

אתה כבר לבד היית פותח את החגורה

נותן למכנסיים ליפול

ודוחף את עצמך לתוך הפה שלי

ואז ישר לחור שלי.

 

הייתי מתגרה בך מילולית

כשנשכת את הצוואר שלי

הייתי אומרת לך

"אם אתה מזיין כמו שאתה נושך

לפחות אחד מאיתנו יזכה להזדיין הלילה עם כוסית".

כן

כוסית

זו המילה שהייתי בוחרת

זו שאתה הכי שונא

כשאני אומרת לך אותה אתה תמיד אומר

"נראה כמה אמיצה תהיי פנים אל פנים"

כי ברור שאחרי משפט כזה

אתה תזיין אותי כל כך חזק

שלא יהיה לי ספק מי מנהל פה את העניינים.

 

הייתי שוכבת איתך מהשנייה הראשונה.

לא הייתי מחכה לאמצע הלילה.

מהפעם הראשונה שהעמדת אותי על ארבע

הייתי קצת מתגרה ומתחמקת ממך

נאבקת בך

אבל בסוף נותנת לך הכל

כדי שברגע שתיכנס

זה ירגיש כל כך הרבה טוב

כמו טורף אכזר

שסוף סוף תפס את הקורבן שלו.

 

אבל לא ידעתי שזה יקרה.

לא ציפיתי להגיע הביתה מטפטפת.

לא ציפיתי שאצטרך להחליף תחתונים באמצע הלילה.

לא ציפיתי לקבל מטח של זרע על התחתונים שלי באמצע יום עבודה

(שאריות מהלילה)

לא ציפיתי להיכנע

לא ציפיתי להיות שלך.

 

 

אין לי שום שליטה עצמית.

לפני 7 חודשים. 15 באפריל 2024 בשעה 10:06

יודע מה?

אני לא רוצה.

(אזהרה - פוסט ארוך עם תיאורים גרפיים)

לא רוצה בשום דבר ממה שקורה פה.

לא רוצה את כאב הזה

בגוף ובלב.

אני לא רוצה להתנתק ממך.

להיפך.

אני רק רוצה להתחבר אליך יותר.

אני רוצה להרגיש אותך עליי.

כמו אתמול.

 

היד שלך הייתה על הצוואר שלי

נחנקתי

איבדתי קשר עם העולם

העיניים שלי נסגרו

הראש שלי הסתחרר

לא הבנתי מה קורה שם.

ואז פקחתי עיניים.

ואתה היית שם.

חייכת.

אין לי ממה לפחד כשאני איתך.

כל כאב שתעניק לי

תעניק באהבה מלאה

רק כי אני ביקשתי.

עשית לי את זה פעמיים.

רציתי ללכת אחרי הפעם השנייה.

הייתי מסוחררת

מבוהלת

מכל מה שהרגשתי בגללך

התחתונים שלי התרטבו ולא היה לך ספק בכלל

כשהלכתי עקום אף אחד מאיתנו לא היה מופתע.

ליוויתי אותך לרכב שלך בשקט.

חיבקתי אותך שוב.

התמזגתי לתוכך

הפכנו לאחד בחיבוק הזה

ידענו שזה אסור ולא הגיוני

אבל זה לא ממש עצר אותנו.

 

"אני צריך להריח אותך"

אמרת לי

"להריח ולטעום"

הדגשת.

ביקשת ממני להכניס את היד לתחתונים שלי

ואז לתת לך את האצבעות.

סירבתי.

זה לא מרגיש לי נכון

אז למה כל הגוף שלי רוצה בזה?

 

בסוף לא הייתי צריכה להכניס את היד שלי עצמי

כי אתה הכנסת את שלך.

הרגשת שם כמו בבית

היית מלך בין הרטיבות הנוזלת שלי

וכשהוצאת את האצבעות

הרחת

ליקקת

ואז דחפת לי אותן לגרון.

"אני צריכה ללכת"

השפתיים שלי אומרות

אבל הגוף לא רוצה לזוז משם.

שחררת אותי ללכת

אבל לא הצלחתי ללכת אפילו צעד אחד.

חיבוק נוסף

קצת יותר גדול מהקודם

שאחריו השכבת אותי על הגב.

"בבקשה אל תעשה את זה" 

אני מתחננת

אבל שנינו איבדנו שליטה.

אבל אתה שולט.

הצלחת לעצור את עצמך.

הורדת לי את המכנסיים והתחתונים

ממש מעט

ליקקת לי את הדגדגן

ומיד שחררת.

השליטה העצמית שלך מטריפה אותי.

שוב קמתי

ועוד חיבוק

טיפה יותר גדול.

"אני מת להרגיש אותך מבפנים"

אתה אומר לי

"להרים לך את הרגל ופשוט להיכנס".

לא יודעת מאיפה זה בא לי

אבל בלי שום שליטה עצמית אמרתי לך

"חבל שבחרת בתנוחה הכי ונילית".

לא חיכית שנייה.

סובבת אותי

הורדת את המכנסיים והתחתונים שלי טיפה

הנחת אותי על המושב

טוסיק מורם וראש נמוך

"אל תעשה לי את זה" 

אני מתחננת 

אבל מרימה את הטוסיק שלי קצת יותר למעלה.

הגוף והפה שולחים מסרים סותרים.

הוצאת את הזין שלך

אומיגאד אני מרגישה אותו עליי

שפשפת אותו בין פלחי הישבן שלי

אבל אתה שולט

הצלחת שוב לעצור את עצמך

ומיד התרחקת ממני והרמת את המכנסיים שלי חזרה למעלה.

נשארתי כך כמה שניות

רועדת.

מהתרגשות?

אולי מפחד?

אני לא יודעת.

שוב קמתי

חיבוק נוסף

אפילו יותר גדול

היד שלך מגיעה לתחתונים שלי

"הלילה אני הולך לאונן עלייך"

אתה אומר

"בדיוק עם היד הזו שספוגה במיצים שלך"

ושוב

פרץ אומץ פתאומי ובלתי נשלט

גורם לי לומר לך

"זה הכי קרוב שאי פעם תגיע לזיין אותי"

עם חיוך בראטי.

שוב סובבת אותי

שוב הורדת לי את המכנסיים והתחתונים

שוב רק עד חצי הדרך

שוב על הברכיים

שוב טוסיק מורם וראש למטה

שוב מרגישה את הזין שלך מתחכך בפלחים שלי

"בבקשה אל תעשה לי את זה"

אני מתחננת שוב

ואתה שולט.

אבל יש גבול כמה אתה מסוגל לשלוט בעצמך.

אתה מתקרב לחור שלי

אני מרגישה אותך כבר שם.

הכיפה הנפוחה שלך בתור הכוס הרטוב שלי.

"לא יכול להיות שאתה בתוכי"

אני נאנחת

"אני עוד לא בתוכך"

אתה עונה לי ובו זמנית מצווה

"תביאי את הטוסיק שלך אליי"

אני לא מסוגלת לזוז.

אז אתה עושה את זה בשבילנו.

אתה תופס בי בשני הצדדים

ופשוט מחליק פנימה.

 

הכוס שלי מקבל אותך כמו בן בית

הוא שייך לך.

אני שייכת לך.

אתה מפמפם בתוכי ואני מרגישה...

מושפלת.

זולה.

זונה.

אבל אני כל כך משתגעת ממך

אני צועקת

אני גונחת

לא אכפת לי שאנחנו באמצע הרחוב

וגם לך זה לא ממש מפריע

אני צועקת את השם שלך

"כן זונה שלי"

אתה עונה בגניחה

כי באותו הרגע זה כל מה שאני

הזונה שלך.

 

אין לי מושג כמה זמן זיינת אותי.

איבדתי תחושת זמן.

דקה? שעה? שנה?

הכל נשמע לי הגיוני.

אתה משתמש בי כמו שתמיד רצית

אתה נהנה מהכוס שלי שיונק אותך

החור שלי לשימושך

כאן כדי לספק אותך

אני לא קיימת.

אני לא רוצה להיות קיימת.

אתה דופק בי שוב ושוב ושוב

ולבסוף אתה גומר

ממלא אותי בזרע חם

שופך בתוכי את המיץ שלך

מסמן אותי כשלך.

 

אתה נשאר בתוכי עוד קצת

אין לנו מושג מה היה פה עכשיו.

בסוף אתה יוצא

ואני משפריצה החוצה את כל הזרע שנאגר בי

אני שייכת לך

עכשיו כולם יכולים לדעת.

חיבוק נוסף.

חיבוק אדיר בגודלו

"תחשבי עליי בלילה כשאת מאוננת"

אתה מבקש ממני לפני שאני הולכת.

ואני חושבת עליך.

כל הלילה.

כל היום.

אף אחד מעולם לא זיין אותי ככה.

אף אחד גם לעולם לא יצליח.

אני מסומנת בתור שלך

וזה לא מספיק לי.

 

אז לא

אני ממש

אבל ממש

לא רוצה להתנתק ממך.

כל כולי שלך

בגוף ובנפש

ואני יודעת שזה אסור

אבל אני רוצה אותך כל כך.

תחזור אליי

תחדור אליי

אני לא מסוגלת לשחרר ממך.

 

 

אני אוהבת אותך.

מה לא בסדר בי?

לפני 7 חודשים. 14 באפריל 2024 בשעה 3:47

פקחתי עיניים

באופן טבעי

בדיוק בשעה שבה הוא כתב לי

כתב עליי

ואני?

לא מאמינה בצירופי מקרים.

הגוף שלי הרגיש משהו

לא סתם התעוררתי לפני השעון.

הדבר הראשון שעשיתי היה לבדוק מה השעה

ולכעוס על הגוף שלי

שמתעורר לפני השעון

אבל דאמ

עכשיו

אחרי שראיתי מה שהוא אומר

אני לא יכולה להרגיש שזה סתם.

 

מה קורה פה?

איך הגוף שלי ידע בדיוק מתי הוא חושב עליי?

מתי הוא מתגעגע

מתי הוא צריך אותי

ודווקא אז

לא הייתי שם בשבילו.

 

אולי הוא יכעס

אולי הוא יכאב

אבל אין לי על מה להצטער.

אני עדיין כועסת עליו

כועסת על שניהם

שניהם עדיין מטריפים אותי

העניין הוא

שאחד מהם אדיש

ולא ממש מתעניין בזה שהוא פגע בי

והשני?

רק רוצה שנדבר.

 

 

אולי אני באמת צריכה לדבר איתו.

לפני 7 חודשים. 13 באפריל 2024 בשעה 19:32

באמת שאני מנסה

לשמור את הכל רגוע וטוב

אבל אני לא יכולה לבד!

באמת שהיה לנו סופ"ש דיי בסדר

אז למה לסיים אותו ככה?

 

כבר התכוננתי נפשית לסיים את הקשר עם הבחור השני

כי זה לא הוגן כלפי הראשון

ואז הראשון בא

ואומר דבר כזה

ועושה דבר כזה

וזה פוגע

זה פשוט מעליב

כמה מעליב?

התקשרתי לאבא שלי בוכה.

 

אבא שלי הוא החבר הכי טוב שלי.

סיפרתי לאבא שלי בדיוק מה שקרה

והצלחתי לשמוע את המסר שלו בין השורות.

לא במפורש

(כי אבא שלי סומך על כל החלטה שלי)

אבל כן ברמיזה

הוא רוצה שאני אעזוב אותו.

 

ואולי הוא צודק.

אולי הוא לא מתאים לי.

אבל מי כן מתאים לי?

אם תשאלו אותי

אף אחד

כי אתמול הבחור השני פגע בי

והיום הבחור הראשון.

אפשר לאהוב בלי להיפגע כל כך?

 

אני אוהבת את שניהם.

אבל שניהם בלתי נסבלים!

אף אחד מהם לא יכול להכיל אותי.

אף אחד מהם לא יכול להיות כאן בשבילי באמת.

אחד עדיין ילד שלא סגור על עצמו

והשני אמנם כבר לא תינוק

אבל אף פעם לא יראה בי שותפה רצינית לחיים.

אני בושה לשניהם.

האחד קורא לי שתלטנית

השני קורא לי תינוקת

אבל מה משותף לשניהם?

שלכל אחד מהם

יש את הדרך הייחודית שלו

לגרום לי לרצות לשים לעצמי כדור בראש.

 

נמאס לי מגברים.

בא לי להעיף את שניהם עם טיל בתחת

שיזדיינו שניהם

מצידי אחד עם השני

העיקר שיסתמו את הפה שלהם כבר וירדו ממני!

 

אני שונאת את המצב הזה.

תיאורטית יש לי שניים.

אבל מעשית?

בחיים שלי לא הרגשתי כל כך לבד.

 

 

הלוואי שמישהו היה מבין.