מה לעזאזל

שוב חלמתי עליך.

חלמתי שהייתי במסיבה גדולה

(משהו משפחתי)

וכתבתי לך הודעה

שאלתי אם אתה רוצה לבוא.

ענית לי תשובה קצרה.

לא, אני מתחתן.

התקשרתי אליך בזעם.

מה פתאום אתה מתחתן?!

הסברת לי שאתה חייב

אתה רוצה לקנות דירה וזה מאוד יעזור לך

אז אתה מארגן חתונת בזק תוך כמה ימים.

כואב? מאוד.

מזעזע? לא פחות.

התעוררתי בבוקר באימה ובפחד.

זו בדיוק הסיבה שאנחנו לא מדברים.

אני לא רוצה לשמוע על החברה החדשה שלך.

אני לא רוצה לדעת כמה טוב לך בלעדיי.

כמה אני עיכבתי אותך בעוד שהיא עושה כל מה שתגיד.

כמה אני גרמתי לך לסבל, כשהיא פשוט עושה כל שיידרש כדי לרצות ולשמח אותך.

ולמרות שהיא אף פעם לא תהיה חצי ממה שהייתי

אני לא רוצה לדעת.