על פניו הכל נראה רגיל.
התעוררתי בשעה המזעזעת שלי
צחצחתי שיניים ושטפתי פנים
התלבשתי
ובאתי לשים גרביים.
אבל קרה משהו שלא קרה לי הרבה זמן.
נגמרו לי הגרביים השחורים
(כך אומרים זאת בעברית נכונה).
לא בדיוק נגמרו
הם פשוט כולם בכביסה.
בין כל הגרביים הצבעוניים
בלט לו זוג גרביים בצבע לבן
שלפתי אותו וגרבתי אותו
עצרתי לרגע להביט ברגליי המכוסות
ופתאום קלטתי מאיפה הגרביים האלו הגיעו אל המגירה שלי.
הם שייכים לארוסי לשעבר.
הייתי בטוחה שהחזרתי לו הכל.
נתתי לו את כל המתנות שלו
כל הבגדים שלו
כל התמונות
לא להאמין.
כל מה שנשאר מהאהבה הגדולה הזו
זה רק זוג גרביים.
ויכול להיות שהבחור החדש בחיי יקרא עכשיו את הטקסט הזה בכעס.
הטקסט נותן מעט אווירה מוזרה כזו
כאילו אני עדיין חושבת עליו
אבל באמת
אלו פשוט גרביים כל כך ייחודיות
אי אפשר לפספס אותן.
ובינינו?
אני לא רוצה להסתובב עם הגרביים האלו.
כחלק מתהליך הטיהור שלי מהבחור הקודם
הוצאתי את כל הדברים שקשורים אליו מהחיים שלי
אפילו מתנות לא שמרתי
למרות שהיו כמה מתנות ממש שוות
כי הרגשתי שזה גדול עליי
להתמודד עם אובדן כשהוא נמצא בכל פינה בחדר שלי.
היום יש מישהי אחרת שנהנית מהדברים האלו.
האמת?
אני תוהה אם היא יודעת שהמצלמה הזו צילמה תמונות שלי בעבר
ושהבובה הזו הייתה מרגיעה אותי בלילות כשהייתי בוכה
אבל בינינו?
זה לא משנה.
היא תמיד תהיה דבר אחד בלבד.
תחליף.
הדרך שלו לא לחשוב
לשכוח שבגלל שהוא שיחק עם גוש פחם
הוא איבד יהלום אמיתי.
מדהים מה שגרביים יכולים לעשות.
