מה לעזאזל

לא יודעת למה ציפיתי.

אתמול סיפרתי לכם שאני לא זוכרת את הפנים של ארוסי לשעבר

וכמובן שהמידע עליו השתרבב לתוך תת המודע שלי

ומצאתי את עצמי בלילה חולמת עליו.

הייתי באיזה פארק עם המשפחה שלי

עשינו על האש

חגגנו איזה מאורע

(אני רק לא זוכרת איזה)

ואז הוא היה שם עם החברים שלו.

אבל זה הקטע.

לא היה לו פרצוף.

פשוט ידעתי שזה הוא.

ידעתי שהוא מסתכל עליי

ידעתי שהוא מדבר אליי

אבל לא היה שום קול.

ידעתי שהוא רוצה שנדבר

אבל התחמקתי ממנו כי לא רציתי לשמוע אותו.

התעוררתי בבוקר בתחושה מעורפלת.

לא הייתי בטוחה מה קרה פה עכשיו.

זה היה מאוד ריאליסטי

לקחו לי כמה דקות להבין שזה חלום

אבל כשהבנתי

חייכתי.

אתם יודעים למה?

כי החלום הזה מאשש את החשש שלי.

אני כבר לא שם יותר.

התגברתי.

ואיך היה הלילה שלכם? :)