הרגע קרה לי הדבר הכי מוזר שיש.
אז הייתי במקלחת
חפפתי את השיער שלי
וחשבתי על משחק מטופש שהיה לי בטלפון פעם
משהו של חנונים.
את המשחק הוריד לי ארוסי לשעבר
סיימתי את כל השלבים תוך משהו כמו חודש
(כיאה לחנונית אמיתית)
ומחקתי אותו.
עכשיו
ניסיתי להיזכר איך קוראים למשחק
ולא הצלחתי
אבל היה עוד משהו שלא הצלחתי להיזכר בו.
הפרצוף של ארוסי לשעבר.
פאק.
זה לא הגיוני.
איך אני יכולה לשכוח פרצוף?
ועוד של אדם שהיה כל כך קרוב אליי?
אל תטעו
אם אני אראה אותו בתמונה
או אפילו ברחוב
אני אזהה אותו בלי למצמץ
אבל כרגע
אני לא מצליחה להיזכר בתווי הפנים שלו לגמרי
או בקול שלו בהתאמה לפנים
מבחינת הזיכרון שלי
הוא רק תמונה מטושטשת וקפואה.
זה לא מסתדר לי.
את סבא שלי (זכרונו לברכה)
איבדנו לפני כשנה
אבל אני זוכרת אותו ממש טוב.
את הקול ואת הפרצוף
את החיוך שלו ואת איך שהוא היה קורא לי.
אולי זה קשור לעובדה שיש תמונה שלו על המקרר ועל כל דלת מגנטית בבית
אני לא יודעת
אולי זה קשור לעובדה שהוא כמעט גידל אותי
זה גם סביר
אולי זה בכלל בגלל שאני ממש ממש אוהבת את סבא שלי
למרות שהוא מת
והאובדן שלו הייתה חוויה שלקח לי המון זמן להתאושש ממנה
בגלל הרבה סיבות
אולי אספר לכם את הסיפור בהזדמנות.
סיפור ממש מעניין.
בכל מקרה
חזרה לענייננו.
מה זה אומר?
איך שכחתי אותו?
מה תת המודע שלי מנסה לרמוז לי עכשיו?
