עברו עליי ימים טובים.
נתחיל ממה שהיה בשישי.
נפגשתי איתו.
הסתובבנו ברחובות תל אביב.
הראיתי לו דברים מגניבים שאני יודעת לעשות
והוא הראה לי דברים מגניבים שהוא יודע.
בשבת ישנתי
שינה עמוקה כזו
צברתי כוחות לשבוע
ובראשון פגשתי אותו שוב
אחרי האימון כמובן.
והוא
שכמו שאנחנו יודעים
פשוט מושלם
ידע שאהיה רעבה אחרי אימון של שלוש שעות
אז נפגשנו וישר הלכנו לאכול.
ובכנות?
אני לא יודעת איך הוא לא ברח.
הייתי נראית נורא.
הגוף שלי רעד מרוב מעמסה פיזית שהוא הרגיש
(לא התאמנתי כמעט מתחילת המלחמה)
הידיים שלי היו חבולות
מלאות ביבלות שחשבתי שכבר עברו
והוא פשוט הביט בי
חיבק אותי
ישב לאכול איתי
וחייך כשדיברתי.
אחר כך הלכנו אליו.
הוא גר קרוב לסטודיו שלי
אז נשארתי לישון אצלו.
זו לא הייתה הפעם הראשונה
אבל עדיין התרגשתי מאוד.
התקלחתי ונכנסתי לידו למיטה
דיברנו קצת
על הא ועל דא
עד שלא יכולנו להתאפק
והתנשקנו נשיקה כל כך עמוקה
והסקס בינינו?
זה מטורף.
הוא אוהב להכאיב לי
בדיוק כמו שאני רוצה.
הוא פשוט יודע על אילו כפתורים ללחוץ
הוא גורם לי לגמור בלי מאמץ.
אז שכבנו
והיה מדהים
ונשכבתי עליו לאחר מכן
המשכנו לדבר עד שנרדמתי בין ידיו.
ואז הגיע היום.
להתעורר לצידו באופן טבעי זה כזה קסם.
הוא נישק אותי
הוא נגע בי
הוא הכאיב לי במידה הנכונה
ובדיוק כשרצינו לשכב שוב
צלצל השעון המעורר.
הבטנו אחד לשנייה בעיניים בהבנה
שעכשיו מכבים את השעון המעורר
ועל הזין שלי העבודה
מותר לאחר מדי פעם
אבל להפסיד את הדבר הזה על הבוקר?
לחלוטין אסור.
אז אחרי אורגזמה של בוקר טוב
יצאנו כל אחד לדרכו
אני הלכתי לעוד יום עבודה
שלאחריו חיכה לי עוד אימון מדהים של שלוש שעות
והידיים עדיין כאבו לי מאתמול
ועדיין יש לי יבלות ופצעים פתוחים
אבל לא ויתרתי לעצמי.
נהניתי מכל רגע.
אני מודה שזה מוזר לי לחשוב ככה
אבל לפחות בפן האישי
ובאופן חריג לחלוטין
אני מרגישה שדברים מתחילים להסתדר :)
ואיך עברו עליכם הימים האחרונים?
