מה לעזאזל

כבר כמעט נגמר היום.

שרדתי אותו בגבורה.

ניקיתי

בישלתי

אכלתי

ישנתי

העברתי את היום בלי הרבה מחשבה מיותרת.

והנה

הוא מגיע לסופו

ושום דבר לא קרה.

בשעה האחרונה שמתי אוזניות

התחלתי לשמוע קצת מוזיקה

וקפץ לי שיר שאני מאוד אוהבת.

שיר שהשתמשתי בו כדי להתגבר על האבל.

אני אשים לכם אותו כאן.

אני יודעת שזה כבד לשמוע שירים שאנשים שמים בבלוג שלהם

אבל אם מתחשק לכם להבין

את מערכת היחסים הקודמת שלי

השיר הזה מתאר אותה במדויק.

הבית הראשון מתאר את השנה הראשונה שלנו יחדיו.

גם את האהבה האדירה אליו.

אבל גם את הפחד שלי מרגשות

הפחד שהוא הצליח לשבור

אלוהים יודע איך.

את הכעס שלי על כל העולם

את הקור בלב שלי

עד שהוא הגיע

והפשיר את הקרח

שבר את הקללה שהרגשתי שהייתה מעליי

ובעיקר את החשש מהיום שבו זה ייגמר.

הבית השני מתאר את השנה השנייה ותחילת השלישית.

הצורך להקריב את הכל

את החולשה שלי מולו

אבל לאט לאט את התערערות האמון והיציבות

את הצורך להרגיש בטוחה

ולשמוע את זה ממנו בישירות

כי אני יודעת שכרגע

זה פשוט לא המצב.

הבית השלישי מתאר את הסוף.

מאמצע השנה השלישית ועד תום הקשר.

ההחלטה שלו לא לרצות אותי

זו ששברה אותי

שגרמה לי לאבד עשתונות.

הכעס שלי עליו

שנתן לי להיפתח בפניו

ועזב ככה!

את הרצון להרוג אותו

לפני שיילך לאחרת

אבל בסופו של דבר

ההבנה שאני צריכה לשחרר אותו בדמעות

והמוות שהרגשתי בתוכי כשהוא אבד.

ובעיקר

את התחינה

שלא ישכח אותי לעולם.

הפזמון האחרון

מתאר את התקופה בה התאבלתי עליו.

משוטטת בחלל

כל כך אבודה בלעדיך.

מצרפת לכם את השיר.

Eminem - Space Bound

מומלץ להקשיב טוב טוב למילים

ולהכין נייר טואלט בהישג היד.

האזנה נעימה.