יום נישואין שמח לי.
היום זה היום.
היום הייתי צריכה להתחתן.
התאריך הזה?
זה יום השנה שלנו.
אני לא אשכח את היום הזה.
איך שבכיתי בזרועותיו
אמרתי לו שאני מפחדת
מפחדת שהוא ישכח ממני מחר
מפחדת שהוא ישתעמם ויעזוב אותי.
אתם יודעים מה הוא ענה?
"זה לא יקרה.
אני אתקשר אלייך כל יום
ואני אחשוב עלייך כל יום".
זה הדבר היפה ביותר שאמרו לי מעולם.
הוא לא שיקר לי.
הוא באמת התקשר אליי כל יום
והוא באמת חשב עליי יום ביומו
הוא באמת היה הגבר המושלם.
מדי פעם אני חושבת לעצמי
איך זה יכול להיות?
היינו כל כך מאוהבים
התרגשתי לראות אותו
גם כשהיינו יחדיו שעות
היו לי פרפרים בבטן כשהוא היה מחייך אליי.
הוא היה יורד למטה עם הכלבה לרבע שעה
וכשהוא היה חוזר
הייתי מחבקת ומנשקת אותו כאילו לא נפגשנו שנה.
תמיד אמרתי לו
"אני אוהבת אותך.
אבל לא רק.
אני גם עדיין מאוהבת בך
כמו מהיום הראשון".
אני והוא?
זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
כשראיתי אותו מתקרב אליי
הלב שלי דפק והלם
כמעט התפוצץ מהתרגשות
הרגשתי שאני נמסה
היה בינינו משהו
אני רק לא לגמרי בטוחה מה זה היה
אבל המשהו הזה גרם לשנינו להתאהב בשנייה.
אני לא אשקר לכם.
ידעתי שהיום הזה יהיה לי קשה.
ידעתי שאת היום הזה אני לא אעבור בשלום
שאני אקום בוכה בבוקר ואתקשה לתפקד.
מה אני יכולה לעשות?
אלו החיים.
רצף של תאריכים ארורים
ולנו לא נותר דבר
אלא לכאוב אותם
ולכתוב אותם.
אני מתגעגעת.
אני מתגעגעת אליו כל כך.
אני מתגעגעת לגבר שהתאהבתי בו אז
היום לפני כמה שנים.
אהבתי אותו כל כך
מהרגע הראשון אמרתי לעצמי
שאני רוצה לחיות איתו
שהוא מושלם
לפחות בשבילי
איך היא עזבה אותו?
איך היא נתנה לו ללכת?
לא הבנתי את זה.
לצערי
הגבר שבו התאהבתי
כבר לא איתנו.
הוא מת.
הוחלף.
הוחלף באדם שנראה בדיוק כמוהו
נשמע בדיוק כמוהו.
אבל מתנהג אחרת לחלוטין.
אחד שרואה בעיניו רק את העבר
לא את העתיד.
אחד ששם את הצורך לנקום בי בראש מעיניו.
אחד שלא שוכח שום דבר רע שעשיתי
גם את הזניחים ביותר
אבל הדברים הטובים?
הם ברורים מאליהם.
זה לא הגבר שבו התאהבתי.
זה לא הגבר שאני רוצה לחיות איתו
וזה ממש
אבל ממש
לא הגבר שאני רוצה להינשא לו.
יום שנה שמח.
אני אוהבת אותך.
למרות שאתה כבר לא קיים.
ואני יודעת שהנפש שלך תמיד תאהב אותי.
איפה שהיא לא תהיה.
