פעם הבטחת לי
שלא תיתן לי לעשות את זה שוב.
אני זוכרת את היום הזה כל כך טוב.
(אזהרה - פוסט ארוך)
דיברנו בטלפון
השיחה הייתה פתוחה כרגיל
שוב התחלף התאריך
השעה כבר הייתה מזערית
ואנחנו מדברים
כי זה היה ההרגל.
כבר ידעתי ששעות השינה שלי מכרו את עצמן בשבילך
באיזשהו מקום היית הכל בשבילי
חשבת שאני מצילה אותך
ובעצם אתה זה שהציל אותי.
וברגע של פתיחות נפש
סיפרתי לך את הסוד שלי
הסוד הכי גדול שלי
מילים שלא הוצאתי מהפה מעולם
דברים שלא רציתי שאיש יידע
דווקא לך סיפרתי.
השקט קרע אותי.
שתקת רק כמה שניות
אבל הרגשתי כאילו אתה לא זוכר איך מדברים.
ההלם שהכה בך שיתק אותך
זה לא משהו שציפית לשמוע
בטח שלא ממני.
עד אותו הרגע
ראית אותי כמושלמת
האימא של ילדיך העתידיים
והנה פתאום
האישה שתמיד רצית מפילה עליך כזו פצצה
הגיוני שתשתוק כמה שניות.
כשפתחת את הפה
לא שפטת אותי.
ידעתי שלא תשפוט.
שאלת כמה שאלות על המעשים שלי
עניתי לך בגילוי לב
כי לא ידעתי לשקר לך
ואני זוכרת את מה שאמרת לבסוף.
"לעולם לא אתן לך לעשות את זה שוב".
אני זוכרת שצחקתי
אמרתי לך שזה לא בשליטתך
ואתה תמיד אמרת
שאם אהיה שלך
לא תיתן לי לעשות את זה יותר לעולם.
אבל אני לא שלך.
ועשיתי את זה.
ואני לא יודעת אם אני כועסת עליך שלא מנעת ממני
או גאה בעצמי ששמתי זין על הדעה שלך.
זה באמת משנה?
אני לא אשקר
חשבתי עליך כשזה קרה.
מה היית אומר
מה היית עושה
איך היית מגיב אם היית יודע.
אבל אתה לא יודע.
לעולם לא תדע.
כשבחרת בה ולא בי
חרצת את גורלך בעולמי.
אתה יודע שאין לך מקום יותר.
לא נהיה חברים
לא נהיה מאהבים
לא נהיה זוג
לא נהיה כלום
ולמה?
כי ברגע האמת
עשית את הבחירה הלא נכונה.
באיזשהו מקום
לעשות את זה הרגיש לי טוב.
שברתי את המילה שלך.
הוכחתי לך שאני חזקה יותר
שאני לא מקשיבה לך
כמו שאתה לא מקשיב לי
אף פעם לא הקשבת
גם כשידעתי טוב ממך
מה נכון ומה לא.
אני עדיין יודעת יותר טוב ממך.
אני מכירה אותך
יותר טוב ממה שאתה עצמך אי פעם תכיר.
אני מכירה את הנקודות הרגישות שלך.
אתה פסנתר מולי
ואני יודעת בדיוק על מה ללחוץ
כדי להוציא ממך את הצלילים הנכונים
פסקול של סרט אימה
פסקול שכל מי שיקשיב לו
יזדעזע
או יתהפנט.
אין אמצע.
לטענתך
דווקא בגלל זה ויתרת.
כי אין לך שליטה עצמית בין הידיים שלי.
אני לא חושבת שזה דבר רע.
אתה מאבד את עצמך
אבל אתה נותן פתח
לחלק בך
שאתה לא יכול להציג לאיש.
אף אחד לא יקבל את החלק הזה.
החלק שאני הכלתי
האכלתי
טיפחתי וטיפלתי
חיבקתי ונישקתי
החלק שבו באמת התאהבתי.
היום
כשהחלק הזה בך מדוכא
ואתה מי שאתה רוצה להיות
בעל השליטה העצמית
אני כבר לא מאוהבת בך.
אני לא יכולה להיות.
הכאבת לי.
החלק שאתה רוצה להיות
יודע שהוא יכול לפרוח
רק כשהצד השני כבוי.
לכן עשית כל מה שאפשר כדי לכבות את הצד השני.
כן.
גם לוותר עליי בדרך.
וזה בסדר
אולי טוב לך ככה
אולי אתה אוהב כשהצד הזה בשליטה
ובגלל שזה המצב
כמו שלך אין מקום אצלי בחיים
לי אין מקום אצלך
ולכן
למרות שתכעס
עשיתי מה שעשיתי היום בערב.
ואני לא מתביישת בזה.
אני שמה זין על הדעה שלך.
