לפני 3 חודשים. 26 ביולי 2024 בשעה 20:44
פעם היינו חברים
ולא סתם חברים
היינו מדברים המון
היינו בוכים ביחד
סיפרנו סודות שאיש לא ידע
חשפנו צדדים אפלים
הדברים שסיפרתי לו
אלו דברים שהאמנתי שאקח לקבר
הייתי תמימה.
אילו רק ידעתי שלשם זה יגיע
לא הייתי פונה אליו לעולם.
היינו ממשיכים בחיינו
בתור קווים מקבילים
לא מדברים
לא מקשיבים
הכל היה בסדר.
זה באמת יכול לקרות?
אני לא יודעת.
אולי הגורל שלנו היה להיפגש.
אני מודה
חשבתי שהוא מישהו אחר.
לא רציתי להכיר מחדש
רציתי לעורר קשר ישן.
אז רציתי.
בסוף גיליתי שזה לא הוא כמובן
אבל השיחה כבר הייתה בלתי נמנעת.
אי אפשר לברוח מהגורל.
אולי זה היה הגורל שלי
לפגוש אותו ככה
והיום?
אני מתגעגעת
אבל לא רק אליו
ולמי שהוא היה פעם
אלא גם למי שאני הייתי לפניו
ואפילו לימים של תחילת הקשר
שעוד הרגשתי שהכל בסדר
לפני שהייתי על רכבת אקספרס לאבדון.
לפני שהייתי אבודה.
אני לא אסלח לעצמי על אובדן השליטה.
