לעולם לא אגיד לך שאני אוהבת אותך.
זה פשוט מרגיש לי מיותר.
טוב
אולי זו הגזמה
אבל לפחות לא בתדירות גבוהה
ובטח שלא בהודעות.
אני גם לא אשלח לך לבבות
ולא אתקשר אליך כל היום.
יש לי חיים.
אני מנהלת שגרה עמוסה מדי בשביל זה.
אתה לא תהיה החיים שלי.
לעולם.
עבודה
לימודים
אימונים
אלו בשבילי הם החיים.
אתה לא תוכל לדרוס אף אחד מהם.
תוכל להיכנס בין לבין.
כשאסיים את האימון תוכל לראות אותי.
אולי בסוף יום לימודים ארוך.
נוכל לישון יחדיו ולהתעורר מוקדם
כי אני חייבת ללכת לעבודה.
אבל לא כל יום.
אני צריכה קצת זמן לבד.
ואולי אתה לא תבין את זה עד הסוף
אבל גם אתה צריך את הזמן הזה
בלעדיי.
אתה צריך להתגעגע אליי
וצריך ללמוד מי אתה גם בלעדיי.
אסור לך להיות תלוי בי
כמו שאני לא תלויה בך.
תלות היא סכנה.
זו דעתי הכנה.
לא אוכל להיות האישה הזו
שהופכת להיות החצי השני שלך.
אני עומדת בפני עצמי.
יותר מדי זמן חיכיתי לחצי שלי
עד שהפכתי להיות שלם.
לא מושלם
שלם.
יש הבדל.
תוספת לא תזיק בוודאי
אבל התוספת לא תגדיר את המכלול.
לכן
לשאלתך
לא
לא אגיד לך שאני אוהבת אותך.
אתה תראה לי את זה בעיניים.
אתה תראה שאני איתך
לא כי אני צריכה אותך
אלא כי אני בוחרת לרצות אותך בקרבתי.
תגידו לי אתם
זה לא עדיף?
