בוא נדבר על מערכות יחסים.
לא לא
זה כללי מדי.
כותרת חדשה.
בואו נדבר על פרידות.
כן
זה יותר טוב.
אבל זה יהיה קשה.
קחו לכם משקה ותמשיכו לקרוא.
יופי.
אז אחרי שלקחתי לי כוס מלאה המשקה האהוב עליי
(מי יודע מה הוא?)
אפשר לצלול לעומק.
מערכות יחסים הן לא עניין קל
ופרידות זה קשה אפילו יותר.
מי מאיתנו לא בילה כמה חודשים או שנים
עם אדם אחר
עד שיום אחד החלטתם להפריד כוחות?
ומה עושים עכשיו?
האיש היה חלק מכם
מה מספרים לסביבה?
כל מה שתחליטו להגיד לחברים או למשפחה
תמיד יסתכם לדבר אחד בערך
"היא השתנתה"
או אולי
"הוא כבר לא אותו בנאדם".
אתם יודעים מה דעתי?
זה חרטא
היא לא השתנתה
והוא בדיוק אותו בנאדם
ואתם יודעים למה?
כי אנשים לא משתנים.
אין אנשים מושלמים בעולם
אני לא טוענת שאני כזו
ולעולם לא אמצא כאלו
כי הם לא קיימים
אבל כן יש אנשים עם פגמים נסבלים.
כשאנחנו בוחרים אדם לחיות לצידנו
הוא בדרך כלל עם פגמים נסבלים
או שאולי אי אפשר לראות בשלב זה
אבל זה לא אומר שהם אינם קיימים.
ביום מן הימים הפגמים מתגלים
לעיתים מהרגע הראשון
לעיתים קצת מאוחר יותר
אבל אי אפשר לחשוב שהאדם מושלם לנצח.
עכשיו זה הזמן לחשוב על הפגמים שגילינו.
האם הם עדיין קטנים ונסבלים?
או שהם מהותיים?
אל תשקרו לעצמכם שהאיש לא היה ככה קודם
ברור שהוא היה ככה
זה פשוט לא הטריד אתכם.
לפני שבוע ישבתי עם חבר
סיפרתי לו את הסיפור המלא
כל מה שקרה עם ארוסי לשעבר.
ניסיתי לקצר את העלילה כמה שאפשר
אבל עדיין הגענו לארבעים דקות של סיפור.
בסוף הסיפור הוא תפס בידי ואמר
"הוא אף פעם לא היה שם בשבילך"
ואתם יודעים מה?
הוא צדק.
הוא אף פעם לא היה
אבל בשלבים מסוימים זה היה נסבל.
כשזה הפסיק להיות נסבל
זה השלב שבו הכל התפוצץ
אבל זה לא כי הוא השתנה.
הוא היה בדיוק אותו בנאדם
מהרגע הראשון עד הסוף.
אני בחרתי לראות בו משהו אחר.
משהו שגוי.
פאק
אני צריכה עוד כוס.
מישהו יודע מה המשקה האהוב עליי?