קבלו קטע
משהו בין דפוק לקורע.
(אזהרה - פוסט ארוך)
לפני כמה ימים רופא נשים
עם נטיות סדיסטיות ככל הנראה
(כי כנראה שזה תנאי לעסוק במקצוע)
החדיר לתוכי התקן תוך רחמי למניעת היריון.
את החוויה המלאה לא תיארתי בינתיים
אולי בעתיד
בפוסט הקודם קצת התבכיינתי על זה.
לא חשוב
פואנטה.
העניין הוא שהרופא אמר
לא לקיים יחסי מין בימים הראשונים.
לפחות חמישה ימים
אולי אפילו שבוע.
וזה מצחיק
כי אני הכנסתי את הדבר הזה לתוכי
כדי להזדיין עם האיש שלי ברוגע
לא כדי לחכות!
לא משנה.
אחת מתופעות הלוואי היא ירידה בחשק המיני.
אהובי צוחק שאולי זה יעשה אותי נורמאלית
אבל שלא יזיין במוח
הוא מת על זה שאני מבקשת ממנו שלוש פעמים ביום
ואני מתה על זה שהוא יכול לבצע :)
העניין הוא שסוף סוף מגיע סופ"ש
ואני לא יכולה לעשות איתו סקס
או אף פעילות מינית
כי במערכת שלי לא מומלץ לגעת
והוא לא נהנה ממציצות במיוחד.
כן
גם אני הייתי מופתעת
מציצות זה לא הקטע שלו משום מה
אבל לא משנה
לפואנטה!
הפואנטה היא שאמרתי לו את זה כשגיליתי
והוא בתגובה היה כזה
"אוקיי.
אז איך את מרגישה?"
אתם מבינים?
זה לא מזיז לו.
וזה לא כי הוא לא נמשך אליי
(כי הוא דואג לציין את המשיכה הזו שלושים פעם ביום)
אלא כי...
יש פה מעבר.
יש פה כל כך הרבה מעבר.
בחיים לא האמנתי.
אם היו אומרים לי ביום שבו הכרתי אותו
שלשם זה יגיע
הייתי צוחקת במקרה הטוב
ומתעלפת במקרה הרע.
הוא לא רצה אותי
והיום הוא לא יכול לחיות בלעדיי.
אני לא רציתי אותו
והיום רק מולו אני נפתחת.
וכן
בא לי לשכב איתו
אבל גם בא לי סתם לחבק אותו
לנשק אותו
להראות לו אהבה בכל כך הרבה צורות
ובינתיים מה אני עושה?
כותבת פוסטים
ומחכה
שהשעון יתקתק
ואפגוש אותו
כמה דקות לפני שעה 16:00
בתחנת הרכבת בתל אביב.
איך מאיצים את הזמן?