"את קצת מדוכאת על הבוקר?"
שאל אותי כאן איזה אחד.
והאמת שלא
קמתי דיי בסבבה היום.
הסיבה להודעה הזו ממנו הייתה פשוטה.
הוא מחוץ לגבולות שלי
והייתי חסרת סבלנות אליו.
ואני רוצה לשאול שתי שאלות בהקשר הזה.
הראשונה היא
למה ציפית?
יש לי גבולות קשיחים מאוד.
אין גמישות בעניין.
אני מבקשת לכבד אותם
הוא לא כיבד אותם
אז גם אני לא כיבדתי אותו.
והשאלה השנייה והיותר מעניינת
למה אני פה לא בסדר?
ביקשתי שיכבדו אותי
הוא בחר שלא לכבד
והוא מאשים אותי שאני מדוכאת.
אני ממש לא בבאסה הבוקר
אני פשוט לא נחמדה למי שלא נחמד אליי.
זו האשמת הקורבן קלאסית.
אני פה זו שנפגעה.
מהגבולות שלי התעלמו
את הבקשות שלי נפנפו
והוא עוד מעז להאשים אותי?!
שאני מדוכאת?!
זו חוצפה
זה זוועה
זה מכעיס
ובגלל זה אני כותבת על זה.
כלוביסטים יקרים שלי
אל תיפלו למניפולציות האלה.
מותר לכם להגיד
"לא"
מותר לכם להיות רעים למי ששם עליכם זין
והכי חשוב
מותר לכם להרגיש בנוח.
מוגש כשירות לציבור.