ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר:
מוזמנים להשאיר תגובה או חיבוב .

הכתיבה שלי מבוססת על הרהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי
אני כותב עבורי בלבד. המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה
שייכות לתוך מסלול חיי .

אין פה פוסטים מחוקים.

קריאה נעימה!
לפני כחצי שנה. יום שני, 13 באוקטובר 2025 בשעה 3:41

שמחה מהולה בעצב

זה מה שהמדינה היום 

יש שדוחים את ההשפעה

של הרגע

יש שחווים כל שנייה

הלב מתפרק והמוח מבולבל

מה ארגיש היום?

ניצחון?

התחלה?

הפסדנו או ניצחנו?

העיקר שהם פה. כולם,

החיים,

גם החללים.

שלחלק מאיתנו יהיה סיום

שלחלק מאיתנו תחזור התקווה

מדינה מחולקת 

שליום אחד

תתאחד לאחת.

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 12 באוקטובר 2025 בשעה 0:37

המרחבים שוב לפניי

אך מחשבותיי נעות בין ביחד לבין לבד

בנידודים, המחשבות עוברות מהר

מתחלפות

אני רוצה לרכז אותן

לתת לידיים להחליק על קימורי גוף

להביט בפנים שלוות אחרי פעילות לילה מאוחרת 

להרגיש ידיים רעבות מפשפשות במכנסיי

רעבות אלי גם שקורי השינה מרחפים מעל

להיצמד לגוף חם בבוקר קר

לפני שאור השמש נוגע והיום מתחיל..

 

ימים של חופש.

לפני כחצי שנה. יום שבת, 11 באוקטובר 2025 בשעה 4:22

קשה להיות במרכז

שכל תשומת ליבי מרוכזת בך

מרגישה את החום

את המבט 

מרגישה שכל צעד נמדד

חוששת 

לאכזב, אולי,  לטעות

לא כי העונש כואב, כי יש בך רצון למלא 

את מראה פניי,

בחיוך .

לדעת שאת טובה עבורי.

מספיקה .

כי שליבי מתרחב בסיפוק

יש בך אישור. 

 

אך טרם הצלחת

להבין  , מדוע?

כשיידי מלטפת את פנייך 

לחלוחית מתגבשת בין הרגליים

שפתייך נפתחות ופיך יבש

יש בך רצון עז

לשקט של אצבע בפה

על לשונך

חוקרת את חלל הפה 

מאלצת בך סערה 

גם שקט ואפס מחשבה

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 9 באוקטובר 2025 בשעה 16:47

גשם עכשיו

זמן התכנסות 

מעכשיו

כל דבר שאגע בו יהיה קריר

רטוב

לא מזמין 

עוד קצת גם שמיכת הפוך תצא

הבחוץ ינסה להכריע

את החום שיש לי בלב

 

חורף ראשון שאשן לבד

 זמן רב עבר

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 9 באוקטובר 2025 בשעה 9:33

"אין לי מה ללבוש"

היא אמרה

עומדת לה מול ארון גדוש

קולבים וערמות של בגדים בכל מקום

"ממתי את צריכה בגדים, תזרקי עלייך טייץ .. את נראת בו מדהים"

מסתובבת אלי במבט קרבי

"קראת לי שמנה עכשיו?!"

 

מה..

מי..

איפה..

חושב שמשהו פה משובש.

אולי זה הזמן שלה בחודש.. תתקדם בזהירות.

 

"אם אנחנו כבר מדברים על זה, באמת לא היית בשיעור יוגה הרבה זמן.."

"רק רוצה להזכיר לך, שאת חוזרת מאחד כזה, מה בדרך כלל קורה"

 

בזמן הזה היא כבר שולפת משהו מהארון.. בזווית העין אני רואה תחתון מכנס וסוג של גופייה

הכל בצבע אחיד.. פרט לתחתון , לבן.

ישר מבין שהיא מתגרה בי במכוון..

 

שהמגבת נופלת היא נחשפת לי במלוא הדרה

אני מחכה בסבלנות שהיא תתלבש

תחייך אלי חיוך קטן ותתכופף לחפש לה זוג גרביים 

 

" עכשיו התמונה שלמה, רק חסר איזו מורה סאדיסטית שתגרום לך להזיע מלא"

היא עוצרת רגע בדלת. זוקפת את הגב. 

הקימורים מורגשים בכל פינה.. משקע הכתף , אל המותן, במורד הירך.. להעביר את היד לחפון פלח

לנשוך את הצוואר.. אחחח.. כל כך סקסית שזה .. קשה.

 

"כשאני אחזור, אתה זה שתזיע מלא"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 9 באוקטובר 2025 בשעה 1:57

השמיים אפורים כמו מחשבותיי הבוקר

 

הגשם מנסה להכניס קצת רענון לתוך הלב שרועד

 

זה יום שמח

יום של בשורות

 

רק אני טובע בסימני שאלה

ותקווה גדולות

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 8 באוקטובר 2025 בשעה 17:52

אני רוצה אותך לרגליי 

את האצבעות שלך מתחפרות לי בירך

את הפרצוף שלך נתון למורתי

מתי הוא יחייך ומתי הוא יתעוות בכאב

כאב שאני צריך ממך

לקבוע לך עובדה 

מציאות של עכשיו.

 

ללטף את העור הרך 

להרגיש את החיוך

את החרמנות גואה

 

לדעת שאת בציפייה

לרצון הבא שיגיע במהרה

להכיל את הכאב

את רצוני

להכיל אותי ואת חלקיי השונים

 

לדעת שלרגע קל שבקלים.

את שלי.

 

שהרגע הזה ייגמר

כל אחד יחזור לשלו

אני פה ואת שם.

רחוקים אך קרובים 

שלמים לפרקים

לפני כחצי שנה. יום שני, 6 באוקטובר 2025 בשעה 4:26

מילה יכולה ללטף

מילה יכולה להכיל

מילה יכולה להרוס

מילה גם יכולה לבנות

מילים יכולות לתאר

טעם,תחושה,הרגשה, צליל,רגע, געגוע, 

מילים יכולות לקחת גבוה

מילים גם יכולות להפוך למעשים

 

מידי פעם בחיים אתה פוגש נשים

שלוקחות את המילים ועושות בך 

קסמים

 

מילים עבורי הן חוויה 

 כואבת

 עצובה

משמחת 

גם ..

יוצרת

שוברת

משלימה

 

מילים מלמדות אותי מה אני רוצה

מה אני רוצה להרגיש

מה אני רוצה להיות

מה אני רוצה שיקיף את חיי

יהיה לי לעולם

 

 

 

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 5 באוקטובר 2025 בשעה 11:42

האוויר משתנה

השקיעות עלומות

צורת העננים מרשימה,

גורמים לתחושת הקטנה.

 

אני כבר לא מרגיש עוצמתי בתוך מרחב כל כך רחב.

 

רוצה שכל עולמי יהיה ,

נוכחות

בתוך 

חיבוק

שם אוכל להיות

אורי,

פשוט.

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 5 באוקטובר 2025 בשעה 10:26

אין לי כוח לסדר

ארבעה ימי חופש עוד מחלחלים בתוכי

אני רוצה לחזור לאופק הפתוח ולנופים המתעתעים

אני רוצה בלי מזגן וכיור מלא כלים

אני רוצה להביט על המים הזורמים

לחשוב על עבר, הווה וגם קצת עתיד

בעיקר אני רוצה, לחיות חיים אחרים