לפני 7 שנים. 3 ביוני 2017 בשעה 17:24
אני אוהב להיכנס מתחת לעור שלך.
העולם כבר לא פשוט
"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "
מבקרים יקרים, הינכם מתבקשים: פחות לייקים, יותר תגובות!
תודה,
ההנהלה והעובדים.
לפני 7 שנים. 2 ביוני 2017 בשעה 13:25
האם היחס שלי לפיסטוקים מעיד על הגישה שלי בחיים?
אם אני רואה פתח זה מזמין פיצוח
אם יש פתח קטן אני אנסה אם האצבעות ומדי פעם גם אשלח לשון או שן.
את הפיסטוקים הללו אני ממש אוהב, הכי טעימים.
אם הפתח לא ממש מזמין .
אתלבט,
אכניס לפה ואבדוק אם קל לפיצוח ללא רסיסים.
אם הפיסטוק פגום ובשביל לפתוח אותו צריך ממש להתאמץ. לרוב אני זורק אותו לפח.
כוסאמק!
יש גם כאלה בלי פיסטוק בפנים!
לפני 7 שנים. 1 ביוני 2017 בשעה 20:27
"אני רוצה להיות שם, שם בין הרגליים שלך"
מתמקם.
מרים עיניים ומקווה למצוא את שלך.
"לא, תשעני אחורה. הנה קחי כרית"
"ככה?", שואל
"בדמיון שלי, ליטפת לי את הראש".
מלטפת.
עוצם עיניים
מתמכר לתחושות.
פה זה נעשה מטושטש..
צמא, שלא יודע שובע.
צמא, שלא יודע רוויה.
צמא לשינה מתוקה
צמא לאצבע ארוכה.
סשן שנע בין עולמות.
להיכנע לשינה או להאבק בצורך להכניס כמה שיותר לתוכי.
אני יודע שבשלב מסוים ניסיתי לתפוס משהו.
שהוא לא האויר שנכנס ויצא לי מהפה.
באיזה שהוא שלב הרגשתי אותה מרחפת מעלי
ניסיתי הכל:
שיניים
לשון
להזיז את הראש לצדדים.
בשום אופן לא להרים ופשוט לקבוע עובדה.
רציתי
יובש
יובש בפה
יובש בפה שלא
יובש בפה שלא נגמר.
פוסט לא גמור
לפני 7 שנים. 30 במאי 2017 בשעה 11:50
לפעמים השולחן כל כך מבולגן
שפשוט צריך לזרוק הכל
ופתאום
הכל נראה הרבה יותר טוב.
תזרוק ותשליך את כל מה שתוקע אותך במקום.
(אבל למחזר את מה שאפשר)
לפני 7 שנים. 26 במאי 2017 בשעה 20:41
אתן כמו נרות
חלקכן לבנות, שחורות, אדומות, ירוקות כחולות
חלקכן קצרות, עבות, ארוכות, קצרות עקלקלות
חלקכן לא אדליק ואביט בערגה.
חלקכן תבערו עד תום.
חלקכן תדלקו ללא רוח.
חלקכן אדליק ותכבו את עצמם.
חלקכן אדליק והניצוץ לא יתפוס.
נרות
קשרים
אנשים
נשים
קשרים
לפני 7 שנים. 21 במאי 2017 בשעה 18:36
במקומות אחרים בעולם.
מאסטר הוא אדם בעל יכולת על, בתחום מסוים.
אני מאמין שיש ללמוד מאנשים את שהם עצמם, התמחו בהם שנים רבות. עד שניתן להיקרא מאסטר בתחומם.
לשמחתי , יצא לי להכיר מאסטרים בתחומים רבים.
ובסופש האחרון זכיתי לשיעור מאלף .
עכשיו נשאר לי רק להתאמן.
תודה מאסטר.
לפני 7 שנים. 21 במאי 2017 בשעה 16:56
ממש
אוהב
מלון!
היום קניתי שניים!!
לפני 7 שנים. 17 במאי 2017 בשעה 20:37
אנחנו לא חברים
אנחנו לא אוהבים
את לא שלי
אני לא שלך
את פשוט אדם מופלא שאני מספר לו דברים.
לפני 7 שנים. 16 במאי 2017 בשעה 21:01
פשוט
אוהב
מלון!!!!!
לפני 7 שנים. 14 במאי 2017 בשעה 21:38
יש משהו בחומה של האש
שמשתיק אותי.
לצפות בה בוערת
מלחשת את דרכה בין העצים.
פורצת גבולות של מקום וזמן
אדומה, צהובה לעיתים בין לבין.
חומה של אישה מלבה בי דברים
גם בה אני נהנה לצפות פורצת מבין הקפלים.
לעיתים מרוסנת
לעיתים לא נשלטת.
תמיד אש
בכל צורותיה הנפלאות.
חום
פראות
מתפזרת לכל כיוון.
להיות אדון לאש הזו.
זו זכות.