העולם כבר לא פשוט

כל הזין שהכבד שלך יודע לפרק אלכוהול ביעילות.

....לפני זמן רב, בגלקסיה רחוקה מאד...

את צריכה ללכת למסיבה.

נכון, אני מאד רוצה,

אולי מאנצ'.

אולי לא,

אולי אולי אולי.........

אני בטוח רוצה ללכת! אבל תמיד לא מסתדר לי.

(ההחלטה נפלה בליבי. אקח אותה למסיבה.)

אחרי חודש...

"יש מסיבה ביום שישי

שעה 2230 ניפגש לפני, נכין אותך קצת מראש."

פאב

"אני אחליט לך מה לשתות?"

"לא,"

"אבל יש רק אופציה אחת ביינות."

(איזה מזל)

"אלכסיי הוא אדם מיוחד. איך שתראי אותו תדעי מיהו.

פינת עישון , דיי צפופה. 

מי שנוגע בך את יכולה לא להסכים. וינסו לגעת ,כי פה זה לא ברלין.נשים וגברים

מותר לך לגעת , אבל תבקשי. גם בנים וגם בנות. לרוב מבקשים מהשולט/ת. 

את גם יכולה להגיד איפה מותר שיגעו."

"תכירי, זה שוט."

"מממ.. "(חצי חיוך) 

"הנה עוד אחד."

(חיוך מלא)

"תרגישי אותם על היד."

"לא, תנסה על הישבן שלי."

(כוסאמק אין מקום להניף, יצאה הצלפה מעפנה)

את זה. (השוט הרציני מבניהם.. מאזוכיסטית נאה בהחלט)

סוף פרק א'.

מה לעשות שגם שאני סובל אני נהנה לראות אותך מתפתלת...

העיקר שזה מחמם את האווירה

או מלחלח אותה.

לחלק תפוח לארבעה רבעים.

לאכול אחד אחד עד שנגמר.

מה נגמר?!

יין ב1930 בערב, בלי ארוחה.

הגזמתי?

כוס שניה ב1945.

עכשיו אני יודע שאני בדרך הנכונה.

האם יכול להיות שכל החיים שלנו הם ארגזים ארגזים שאנחנו מזיזים 

מצד לצד על פני החיים שלנו?

כל מה שצריך בחיים זו שיחה טובה.

כזו שחופרת במקומות הנכונים ומשחררת את כל השדים הרעים שאספת בדרך.

ממש כמו מעדר וקילשון באדמה לס יבשה. 

רק אחרי זה אפשר לראות עם אפשר לנטוע בעצמך זרעים של התחלות חדשות.

לכל הרופאים והרופאות, האחים והאחיות, הסנטרים וסנטריות ,המנקים והמנקות ,פקידות הקבלה וסתם אנשים בחלוקים לבנים וירוקים.

רוצה להגיד לכם המון תודה

על עבודת הקודש שאתם עושים

על הסבלנות והאדיבות שבמצבים לא קלים.

על היכולת הנדירה לשים לב לדברים הקטנים, כמו למשל אימא אובדת עם פעוטה בת 8 חודשים שמחפשת משהו שנכנסת איתה לחדר מיון כללי. על ליווי צמוד וגם על קידום בתור. כי אין מה לעשות ילדים קטנים וזקנים הכי חשוב שלא יחכו.

תודה לך מערכת הבריאות, שעל אף כל הקשיים עושה עבודה נפלאה.

איך אתחיל לתאר את החוויה

שאתחיל מהמסע הארוך אלייך. ממעמקי הכיסא וחצי דרך למיטה להחלטה לעשות אותך שמחה ויהיה מה.

מתקלח ובא. 

בלי תתכונני, בלי תחליטי מה עושים, בלי תתלבשי.

אני בא, וגם אם תחליטי , בכוח עליון, שאני לא רצוי ושאחזור על עקביי. אני בא.

דרך, דלק,ממלא,ואי זה רחוק, מקום מדהים, מפחיד פה. כוסאימא של הטלפון הזה.

אני פה.

אני רואה אותך.

זו אני, עם השקית שוקו בפה והחיוך המקסים שבאת בשבילו.

טייץ,נעלים צבועניות, חולצה, אני חושב שיש זקט, המשקפיים שאני אוהב והעיניים... החמות.

אני מכירה מקום. זה לא רחוק

רגע, אולי הייתי צריכה לבדוק אם הוא פתוח.. 

"אתם יכולים לשבת, אבל בחוץ"

בקור,

ותלכו מהר בסדר!

ואין מה לאכול פה.

אז נשתה

יין

ואי איזה יין טעים!

אני חייבת לשתות עוד!

אוי, אני שיכורה.!

רוצה את שלי או להמשיך להסתכל על הכוס הריקה שלך?

כן! רוצה! איזה יין טעים!

אני חייבת לזכור את השם של היין הזה.

זה ויתקין.

אני חייבת לזכור את השם של היין הזה...

זה ויתקין.

אני חייבת לזכור את השם... של היין הזה..

שלחתי לך הודעה . תזכרי מחר.

טוב!

יושבים במכונית הישנה לתוך הלילה הרטוב והקר.

העיקר שיש מה לעשן.

ולראות אותך מגלגלת.

עונג צרוף.

מדהים כמה אפשר לקבל מאצבעות, לא ככה לחשוב , סוטים!.

יאללה תדליקי.

באוטו החדש והיפה שלך? לא נעים.. אולי נעבור לשלי. עזבי, תדליקי. 

טוב אם כבר אני מסריחה לך את האוטו, אז אוריד נעליים, אשים אותם על הדשבורד, אחרי שאמרת שזה מחרפן אותך

ואז כדי שאתה תסיח את דעתך תתפוס לי רגל ותעשה לי מסג'.

מדהים, נחמד, נעים ולא נעים, מרגש, מבלבל, מתיש, מתסכל, ממצה, 

כמה הייתי רוצה עוד

כמה אני יודע שעונג מגיע במנות קטנות

ואני טיפוס מתמכר.

תודה לך אלוהי הטייץ (בדיחה פרטית של פשוט אורי) 

תודה לך, מקטינה שעות שינה מענגת .

נ.ב. 

אני אוהב לבחור לך

אני יודע שאין לזה שום משמעות בדסמית

לא אכפת לי

אני נהנה איתך

עדיין אין לי תשובה על השאלה שהעסיקה אותי. לנשק או להכאיב. מה אני יותר רוצה. דילמה נצחית.

(כוס אמק, שליטה מלמטה הכניעה אותי. חצי פוסט מוקדש לך, רק מה שבצבע הזה! דווקא .. השאר שלי)

הסופש הזה טען אותי בכל כך הרבה אנרגיות.

לפגוש בכם ללא ביגוד שחור

ללא שוטים מתנופפים

בלי להזיע או לחשוב

רק להיות

זה... משכר. והגיע בול במקום עבורי.

 (מנסה לא להתמכר, על אף המינון הכפול שלקחתי)

במסיבת תחפושות הדמיון משתולל

החדי קרן בפינה, הם ונילים שאוהבים את זה בדוגי סטייל?

למה לאביר ההוא יש חרב כל כך גדולה?

וזאתי עם האיפור השחור היפה על הפנים , בוכה, או שזה הדמיון המפותח שלי שאני מוריד אותה על ברכייה עם צביטות פטמות כואבות במיוחד?

מסיבת תחפושות שאתה יודע שחלק גדול או קטן או בכלל שייך לעולם של סטיות. 

מממ.. ממתק של ממש להתחלה של הרפתקאה נעימה.

ואת...

כמה עוד תקחי משעות השינה שלי ותגרמי לי להתענג על זה כל כך.

תודה לך

על השיעור החשוב שלימדת אותי אמש.

תודה לך שהזכרת לי שהעולם מורכב ולא פשוט בכלל. שצריך להיזהר ולא להתפתות אליו.

תודה לך שהזכרת לי שמה שמושלם חייב להיות פגום. וזו המחמאה הכי גדולה שאפשר להעניק.

אני יודע שנשים כמוך קיימות בעולם.

אני יודע שמחשבותיך לא ישנו את השקפת עולמי.

הנני אופטימי מטבעי. בעולם שחור ופסימי שקל להישאב לדכאונות שבו. 

את לא תכבי בי את התקווה שיש שם,

אישה

אדם

פגום אבל מושלם

עבורי.

תודה לך, על שיחה נעימה

על תחושות של ציפייה ודריכות

תודה לך שהזכרת לי כמה אני אוהב להיות בשליטה

כמה השליטה היא חלק ממני.

בניגוד לשאר באי האתר, שליטה היא אקסיומה.

שמתמכרים אליה בקלות

יש שהופכים לאפורים בגללה, או שחורים.

ויש הנשארים גמישים וצבעוניים.

ברגע שהשליטה נלקחת מידיי, אני חווה קשת רגשות נדירה. 

זו אינה הפעם הראשונה שזה קורה ובוודאי שלא האחרונה.

החיים צופנים בתוכם אירועים רבים שכאלה.

מוקדש לך ולפוטנציל שאבד.

צפה לרדידות הגדולה ביותר.

כולכן אותו דבר.

ריקות

רק כי אתן לא יודעות להעריך שום דבר בחיים שלכן.