|
|
|
קל ללכת לאיבוד בממלכת המילים
ליפול תחת שרביט המילים והבטחות
לפנטז על עתיד ורוד
בו כל נשיקה מגיעה ליעדה
כל ליטוף מגיעה עם כוונה
הנפש הנשקפת מבעד רשתית העין
מספרת סיפור רומנטי לנפש המביטה
בערגה, אהבה אולי קצת קנאה
שכל טוב שכזה
קורה דווקא בשניים
אבל שמתעוררים מהחלום
צד המיטה קר ונזכרים
שלבד זו המציאות
צריך ללכת לעבודה
חלק ראשון
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=15876&postid=1748079#anc
חלק שני
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=15876&postid=1748746
בעודנו יושבים, מעבירים ג'ויינט מיד ליד, הסחאית ,רק עישון פסיבי בשבילה, החלה הסטלנית למלמל...
"אני חושבת שהיא עובדת על השיזוף המושלם?" בעוד שאר חברי ה'מחנה' מטים את הראש בצורה מופגנת אל קו המים בזמן שאישה צעירה מתהלכת לאיטה למים
'אני בהחלט חושב שהיא עושה עבודה טובה ויסודית, אבל הבגד ים הזה לא מתאים לה ואני אומר את זה בתוך חובב ישבנים"
בגד ים שחור, ביקיני כמובן, מהסוג הזה שנכנס לתחת ומסתיים גבוה במותן.
"לא, אני לא מסכימה איתך, הבגד ים הזה יושב עליה מושלם" אמרה הסטלנית.
יש התפתחות,
מאחורינו קבוצת הנשים הצעירות פושטת מכנסיים וחולצות ונחשף למבטנו ים של צבעים ,גדלים ונמשים
סטלן מזיל ריר, סטלנית צוחקת והסאחית.. היא מאד מתעניינת...
"נראה לי זה מסיבת יום הולדת" הסטלן מתלהב
אבל אז משום מקום מופיעים להן קשתות
שישה עשר זיינים קטנים וורודים מופיעים על כל ראש וראש.. לרגע זה מבלבל.. להסתכל על הקשת השובבה או על הגב או הפנים שמציצים מהמעגל..
"זו מסיבת רווקות!" מגלה לנו הסאחית.
איזה מזל שהיא כאן.. הייתי חושב שיש לנו סניף קינק חדש
הגלים חורשים את החוף והשמש לאיטה מכוונת את עצמה לכיוון המים, גם לה יכול להיות מאד חם...
את שיחתנו הערה וחסרת המעצורים, אני חושב שכל החוף ושותפנו לטבילות חווה
אך אספר על כמה אירועים יפים
מסיבת קשתות הזין או מסיבת הרווקות מאחרינו תפסה את עיננו למופע של פעם בחיים
פיניאטה גדולה, בצורה ובעובייה של איבר המין הגברי הנערץ על רבות, זין ,
נתלתה לה מראשית הגזיבו לקול צהלות קהל הנשים הצעירות.
רווקה מספר אחת נעמדה מולו , אוחזת אלה, שחורה ונוקשה
לרגע היא עוד הייתה עסוקה בסידור הסרט שעל כתפה שמציין, 'רווקה מספר אחת'
אך אז, כמיטב המסורת, כיסוי עיניים צץ והיא החלה בחבטות שלא יביישו את הדאנג'ן או השולטים המנוסים ביותר.
'אני מודה, יש לה עוצמות' סטלן מתרשם
'כן, אני מאמינה בה, היא תמצא את דרכה' עודדה הסאחית
בהרף של מצמום עין,
הזין חטף לו שתי מכות קטלניות .
צנח לו מטה אל החול לקול מחיאות כפיים סוערות
רווקה מספר 1, לא היססה לרגע , ירדה לחצי שניה ואחזה בו בשתי ידיה
ובתנועות של רד.. עלה.. עלה.. ורד חזינו בשבר הזין מפזר לו רסס של...
סוכריות!! על כל הנשים הרווקות סביב...
לרגע , מבטן של סטלנית וסאחית פגשו בפיו הפעור של סטלן
כולם פקעו מצחוק לאור המראה, שלא ישכח לעולם לכותב שורות זה.
קול צחוקנו המשוחרר גם הגיע לאוזני משתתפות מסיבת הרווקות המשמחת ומבטים שובבים הופנו אלינו בחיבה משותפת לרגע שחלקנו.
()
"אוי, היא שוב קמה אל המים"
בעוד סטלן וסאחית עוצרים שיחה רבת משמעות, על ההבדל בין הצלפה בשוט להצלפה בסמרטוט
"אוחח" גירגרה הסטלנית "אני יכולה לראות אותה כל היום... הולכת ככה.. שתביא הליכון
אז היא תוכל ללכת אלי כל היום, עם הנענוע הזה של האגן ...
כן לגמרי .. את יכולה ללכת לקראתי כל היום בהליכון...גרררר בא לי"
חווית הים לה הייתם שותפים ושותפות, אינה מקרה
היא מתרחשת אחת לכמה עונות שהתנאים מבשילים בין כל הביריות.
היא מנציחה עבורי את כוחו של הים
בלהכיל את הנפש וקול צחוק לא מבוייש
למרחבים שהוא מקנה, הים. אין תחליף
לכן כבדו אותו בנוכחותכם כמה שרק אפשר
עם חברים
עם ילדים
עם אהובים
זכרו שהוא יכול לקחת הכל, אם לא מכבדים אותו
במימיו, הוא יעניק שלווה גם לנפש המיוסרת ביותר
חיבוק לנפש הבודדה
והיכולת להסיר כל דאגה
תודה לכם על הקריאה.
לעיתים את מרגישה אבודה
שלא רואים אותך
או רואים בך רק משהו אחד
הוא אינו את
את מורכבת מכל חלקייך
היפים, המכוערים, הקשים והכואבים
את מורכבת מחיוך , דמעה , צחוק ועצב
אינך איבר
אלא פרפרית יפייפה שחיה ונובלת
לפי האהבה שהיא מקבלת
יש שיראו את כנפייך וליבם ינצור את הרגע
יש שיראו אותך חופשיה וירצו לשים אותך על דף
ולהתפעל מיופייך במסגרת
יש שינצרו כל דקה בחברתך כי ידעו שאת עשויה
לעופף בכל רגע לפרח הבא
אלווה אותך במבט
טורפת את כל הפוטנציאל שבך
רטובה , יבשה , מפרפרת ופעילה
אתענג על המראה
התנועה
הבחירה להיות רגע נוסף
איתי במרחב.
שיר שנוגע בכל המקומות בהם אני רוצה להיות,
איתך.
את לא צריכה להיות זמרת
כדי לגעת במקומות הכי עמוקים
בואי אלי
לפעמים כל מה שצריך זה לבקש
והעולם מאיר לך פנים
לעשות טוב לאדם אחר
כל כך הרבה זמן שאני מקיא מילים לתוך הדף
כותב מילים לתוך החלל השחור ומצפה להבנה
השמש מתחילה את מסלולה מאוחר ומסיימת מוקדם
ומחזור היום שלי מתחיל להיפרד מחומה וכוחה של השמש בחיי
כל כך הרבה נקודות מענינות
שאני הולך לאיבוד בתוך המלל והתגובות
הבדידות של הבית החדש
מיעוט הכלים שבמטבח
מסע אל תוך תהומות האני.
זה שאבד בניסיון להחזיק
שהבין שהפסיקו לראות אותו כאדם
רק תואר ושוט נתנו לו ביד
אני עומד על קו המשווה
בין הבנה ורצון
להיות חלק ממשהו גדול
סוחף ומטלטל
שמורכב ממילה אחת קטנה
שעבורי היא כל המשנה
אהבה
תפקידי בעולם הזה הוא לא להגיד לך מה את רוצה.
אני לא אגיד לך איך לחשוב או מה צריך לעשות
אני אכיל את הפחדים והחששות בדרך שאת בוחרת ללכת איתה , לצידי
אני לא רואה את מקומי לבחור לך דרך, אני יכול להראות דלת ולספר לך מה יש בפנים
אך הבחירה שלך היא האם לפתוח ולצעוד גם לפתוח ולהביט בחשש
יש דלתות חשובות יותר וחשובות פחות
ובדרך שנלך ביחד, ייתרחש קסם בלתי יתואר
יש שיקראו לזה קסם , אחרים יקראו לזה אהבה.
עולם הרגש מורכב מהרבה רבדים ואני רוצה לחוות את כולם איתך .
בוקר טוב עולם
שמרגיש לי שאני יותר מדי
אולי באמת הגיע השעה
להחליף את העונה
את התקליט או הדיסק
להבין שאתה יותר מדי שינוי
לרוב הנשים
שרק רוצות להחזיק מעמד בסופת החיים
לא לצאת לטלטלות מסוכנות לגוף ולנפש
רק לפנטז כמו בספר
היו רגעים אתמול
שרציתי לתפוס בשיערך, שהתלבש לי בדיוק בכף היד, להוריד אותך למטה.. בדיוק שם בבר עם המלצרית ילדה חמודה
שהמלצרית תפיל את המגש וכל הכוסות יתנפצו סביבך, כמו עולם שמתמוטט סביבך
אבל האחיזה שלי מרגיעה אותך
הניצוץ בעינייך לא כבה, אלא מתרחב להילה סביבך
אז...שיצאתי מתוך המחשבה והקשבתי למילותייך
זרקת לתוכי פצצה שריסקה את כל מה שבניתי בעצמי
כל התקוות
כל הדאגות
לאחת שאבדה בתוך חלומות
הפחד ערער את היסודות החדשים, הרטובים והשברירים
מילה אחת שהיא תמצית הרוע שבתוכי
זו אינה קנאה.
זו דאגת טיפשים אמרה הנפש התאומה
זה לא שלך יותר,
כמה שתרצה היא אינה שלך לדאוג לה
שיחררת אותה
הדאגה אכלה אותי
חוסר בתקשורת,
תמיד מעציב אותי
שהנפש מעניינת
אבל לא מסוגלת לחלוק את עולמה הפנימי
שנמצאת תמיד בסוג של קונפליקט
בדסמ הוא מקום נפלא ומרתק
שנוגע במקומות כואבים
אל תכנס למיטות חולות
של אנשים שלא יכולים להתמודד
עם העליות והירידות שיש
בתוך עצמך
השקיעות יפות בזמנים האחרונים
מחפש נפש לחלוק איתה גם זריחות וטבע פראי
