העולם כבר לא פשוט

אני לא יודע מי ממכם ראה את התוכנית על החרדים אתמול בערב, אני חושב בערוץ 2 עם אמנון לוי. אני לא ראיתי את כל התוכנית אבל ראיתי קצת והקצת שראיתי לא שיפר את התחושה שלי לגבי החרדים.
לדוגמא:
'בטח ובטח אחרי שאנשים שמביאים 15 ילדים, משלמים 3000 שקל חשבון חשמל ולא יודעים מאיפה יביאו כסף לשאר הדברים, בטח לא מקצבת ילדים שכל החילוניים חושבים שזה מה שהם עושים'
ולא שחשבנו שיהיה לנו כסף לכלכל את המשפחה, אבל מה שטוב בחברה החרדית זה הלתת.. שיש המון אנשים והמון עמותות שמארגנות ציוד לתינוק וחבילות מזון וממש ממש הכל מהכל, כי בחברה החרדית הנתינה היא חשובה.

חוץ מהנתינה למדינה שלכם!!!!

ועוד אמנון לוי רוצה להגיד לי שהנוער החרדי מעריץ את החיילים ורוצה להיות כמוהם.

איזה שטויות, מעניין איזה בלופים ימכרו לנו בתוכנית הבאה של הבלופ הזה.

מה לזה ולכותרת?
אחרי שראיתי את התוכנית הנ"ל ולמדתי על הנתינה של החרדים , אלוהים החליט להעמיד אותי במבחן (לא שאנחנו מדברים בכלל..)
שני אנשים ביקשו ממני צדקה היום. אחת בדמות של כסף ושני ביקש ממני מוצר מזון.

אני לא נותן נדבות, לא לאנשים ברחוב, לא לאנשים בסופר.
אני תורם שאני יודע שמה שאני נותן באמת הולך לדברים הנכונים.

אומרים שאנשים באים ומבקשים ממך נדבה הם מוותרים על הכבוד העצמי שלהם. הם מורידים מכבודם כדי לקבל ממך את מה שהם לא יכולים להשיג לבדם.

האדם הראשון ניגש אלי במקום עבודה, ביקש לדבר איתי בצד וביקש כמה שקלים. אני מטבעי, כמו שציינתי, לא נותן מזומן אבל עומדת מולי אישה מבוגרת-לא זקנה, לא מוזנחת , מסתכלת לי בעיניים ומספרת לי בחצי מילה למה אין לה כסף.
נשברתי, נתתי לי את הכסף האחרון שהיה לי בארנק.

האדם השני היה גם הוא מבוגר, הסתובב עם עגלה של קניות (שק עם גלגלים כזה) עמד על המדרכה ברחוב עצרתי לידו במקרה, כדי לנוח מלסחוב שישיה של מים לדירה. שהנחתי את המים בחורה צעירה נתנה לו כמה מטבעות. לא הספקתי להרים את הראש והוא שואל אותי ''אפשר בקבוק מים?''
"לא אי אפשר, מצטער"

רתחתי מעצבים. למה אני מצטער? למה אתה מבקש ממני? למה אתה לא שותה מהברז?

הזוי...
מישהו מבקש ממני כסף. מספר לי סיפור ואני נופל.
מישהו אחר מבקש בקבוק מים, שעולה אולי 2.5 שקל (בבאר שבע..)
ולו אני אומר לא?!

אני יודע מה רובכם חושבים, אז נתת קצת כסף והתנהגת מגעיל לאיש זקן
זה לא הופך אותך לאדם רע.
המטרה של הפוסט הזה זה לא לצאת בנאדם טוב יותר, זה להבין מה לעזעזל קרה לי היום.

טוב להוציא קיטור לפעמים.
כוס'אימא של החרדים, הכל בגללם.

אחח.. איזה לילה.
על פניו לא משהו מיוחד, ערב סטודנטלי למדי. סיר אורז וסלט ובקבוק יין.
אה, גם לחם טעים מאד.
אני בבגדים נוחים והיא דווקא בחרה בשמלה, רוצה להרגיש יפה.
ומתחת בין הרגליים התחלה של רטיבות כי בישיבה התמימה על הפוף בסלון של חברים היא יושבת והפלאג גם. שתי עצמים שאני מאד מחבב, התחת שלה ופלאג.

לפני שנים, שרק הכרנו, בשעות הדיבור הארוכות שמדברים בתחילת היחסים היא אמרה לי שאין סיכוי שמשהו יכנס לתחת שלה. שהיא לא אוהבת את זה וזה מגעיל!

אז אמרה, אמרתי לעצמי בראש. חצי מהגברים אומרים את זה עד שהם מגלים עולם חדש. וסך הדברים שהיא אמרה שלא יקרו קרו מאז כל כך הרבה פעמים... 😄

אתמול היה משהו אחר.
מעולם היא לא ישבה עם הפלאג,שמו 'שבי', בין החברים הונילים שלה. היא נורא פחדה וחשבה שכל העולם ישמע איך היא גונחת כל פעם שהוא זז או שהיא מתיישבת. היא שכחה שבעולם הונילי אין לי סיבה מוצדקת לשלוח יד וללטף/לשחק איתה שם. זה רק היא בינה לבין עצמה.

עד שחזרנו היא ו'שבי' הפכו לאחד, אפילו לא הלכה מוזר, לא עד ששלחתי יד לבדוק. ומיד פרצה הרטיבות שיצרה עיגול יפה בתחתון.
מה שהיה אחרי זה נתון להכחשה מצידה וברור כעין מצידי.
'שבי' אומנם יצא, אבל אחר נכנס במקומו. בתחילה רק החליק בעדינות ולאחר מכן יצא ונכנס , לא שלי היה קשר לכך זו היא שיזמה ודחפה פנימה כל פעם שיצא.

היה כיף.
מצד אחד ללקק את הכוס שלה זה תמיד כיף ועבר יותר מדי זמן ממנת המיץ כוס האחרונה שלי.
מצד שני היד שלה כל הזמן הפריעה לי כי היא נשלחה לדחוף את הפלאג חזרה לתוך התחת. וכל אותו זמן היא רטובה ורכה וגונחת..
זו גם הפעם הראשונה שאני מוצץ לה את הדגדגן והיא לא בועטת לי בראש...
המשתוללת הזו...
מה שקרה אחרי זה בכלל נתון להאפלה תקשורתית מצידה.
רק אגיד שכל החורים שלה קיבלו את מנת חלקם..
והכל הסתיים ב O M F(ucking) G


המסקנות: אורי תמיד צודק, גם אם זה לוקח כמה שנים להוכיח.
2:0 לאורי.

לא מצפה שתבינו משהו ממה שכתבתי. לא עשיתי קישורים ואין הרבה פסקאות הגיוניות אבל זו הרגשתי. בכלל לא הגיוני שאתה צופים וקוראים אותי בבלוג פה. אני מבין שקר אבל באמת תתקדמו הלאה. אין מה לקרוא פה כי ממש לא ברור מה אני רוצה.



עוד סופש שאנחנו לא הולכים לדיווה.
למרות שעשיתי כמיטב היכולת שכל האנשים הטובים יהיו שם.
בסוף לא יצא, אבל אין אני בוכה על חלב ולא על מה שנשפך.

חוויה נעימה יצאה מזה.
לי ולה, בעיקר לה.
אבל כן מצאתי נקודות עניין מסויימות שם. הישיבה מעל, השליטה שלי בה והגורם השלישי שגנחה שם
היה מעניין, מרגש, מרטיט ומחרמן אבל גם מרוחק ומשביע.

אם הייתי צריך להחליט שוב בין דיווה בלי מכרים ומשהו קטן וטוב אז הפוסט הזה היה נכתב שוב.
אבל לחברים הטובים שהכרתי פה. כאלה שמאורעות החיים הכו בפניהם והרחיקו אותם קצת משמחות החיים אני מתגעגע.


בסופו של היום אני מרוצה.
חי ומתקיים בעצמי, בלי יוצא מן הכלל.
מתלונן שקר ונכנס מתחת לפוך כמו כולם רק כדי לגלות שמישהי גונבת לי את השמיכה כל הזמן.
מעניש וצובט על אפה וחמתה וגם בגלל שהכוס שלך מטפטף מזה.
כולם מאושרים.

זה כיף, לחזור אחרי הרבה זמן שלא הייתי פה.
להתעדכן בבלוגים של האנשים הטובים שאני מכיר פה.
לראות איפה יש התקדמות, אצל מי מוסיפים עוד אחד להמשפחה, אצל מי מורידים...

טוב שיש פה אנשים שיודעים לכתוב ולפסק בין המילים.

שומר על המקום מיוחד.

נ.ב תודה לצופים המסורים שלי, נעים לראות בלוג נקרא למרות שאין בו תוספות. (לא באמת תודה)

אתמול האצבע נכנסה בלי מאמץ ובלי סיכה
לפחות לא מצידי..
לנזול שם היא יודעת טוב מאד גם בלי שאגיד משהו.
בחוכמתי הגדולה נבהלתי ומשכתי אותה החוצה ומנעתי ספייס ראוי מאד
לא משנה שעוד 2 אצבעות בכוס עשו עבודה ושלישית על הדגדגן שלחו אותה לכיוונים מנוגדים.

עכשיו היא יודעת שלא צריך לפחד
שזה רק מביא אותנו למקומות שאנחנו יכולים להנות.

עד ההחלקה לשם בטעות הבאה
שלום

אני מבקש,
כל האנשים שמסתכלים על הבלוג הלא מתעדכן שלי.
מספיק!
זה ממש מטריד..
מי אתם?
מה אתם?
האם זה אותו אדם במסתכל עלי מאחור ועוד שנייה רוצח אותי.

זה גדול
זה מפחיד
זה מחייב
אבל לא בא לי לפחד

אני רוצה לנסות

24-7 איתך.

אז הייתה תקלה
נמחקו בלוגים
כשלה המערכת וכולם נזכרו שנתונים וירטואלים חייבים גיבוי
ושאין תחליף לעט ונייר.

דיי עם הדזה וו!!
תכתבו דברים חדשים!!

בעצם, מה אכפת לי.

ישנם דברים פשוטים שמכים בך בכזו עוצמה מטלטלת שמדירה שינה מעינייך.
על פניו של יום או ערב הייתה מסיבה נחמדה למדי.
שוב מגיע עייף, פוגש אנשים טובים, אווירה טובה, יותר מדי גברים בודדים בג'ינסים.
המסיבה מתפתחת, סשנים מתחילים , אחרי בקבוק מים הראש קצת פחות כואב ומתחיל לו סשן של מספר ידיים, גוף חמים שחוגג יום הולדת ותחושות מעורבות.
אחרי מספר אצבעות וחצי עונג צרוף תחושת הסגירות עלי מתגברת, אני מנסה לחשוב איך אני סוחט עוד כמה שעות מן המקום למענה וצופה בסשן בשכיבה.
רגע לפני שאני גורר אותה הבייתה קופצת לה רוח שטות פעם נוספת, ממצה בי את רגעי הסבלנות האחרונים ומקפיצה להבה מרדנית בה.
מאדם עייף אני הופך לאדם מבולבל, לא יודע מה קורה ומתעצבן על כך.
לא היה מרחק כזה בין שנינו כבר הרבה זמן, אני בצידו של האוקינוס והיא על חוף הים עם חברים מפזזת ומדלגת.
אני עומד במים ומנסה לצנן את הכעס והמבוכה שבי והיא בונה ארמונות בחול ומצחקקת.
באוטו שתיקה...

גם שנשברת, המתחים קיימים.
גם לבסוף במיטה השינה אינה באה למרות העייפות.
היא שוכבת לידי אבל אין בנו את המגנטיות לגעת, יותר סוג של התנגדות שיוצא על השמיכה שעפה לכל עבר.

עכשיו בוקר, היא יפה, השמיכה במקומה , מכסה את גופה העירום, השברירי אולי.

לשחק BUBBLE SHOOTER
לשחק MAHJONG
לשחק פריסל
לעשות עיצוב מחדש לשיח נענע שלי
לשמוע מוזיקה קלאסית בYOU TUBE
לשתות כוס יין אדום איכותי בלי קשר לאוכל ביום שישי בצהרים שהכל עסוקים ואני ב'זן' שלי.
לגזור ...
להמיס שוקולד ולהכין כדורי שוקולד.
לעשות פאזל של 1000 חלקים ומעלה.