בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר:
מוזמנים להשאיר תגובה או חיבוב .

הכתיבה שלי מבוססת על הרהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי
אני כותב עבורי בלבד. המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה
שייכות לתוך מסלול חיי .

אין פה פוסטים מחוקים.

קריאה נעימה!
לפני כחצי שנה. יום רביעי, 20 באוגוסט 2025 בשעה 17:20

הוא שכב בחדר חשוך מאד

אין אור שמש או אור מלאכותי

המצעים על המיטה מחוורים לעומת עורו השחום ונישמתו הרדודה

עיניו מכוסות צעיף מאולתר

ידיו פרוסות לצדדים וכך גם רגליו

איברו ערני אך אינו זקוף

כל חושיו מחודדים לרעשים,לריחות ולתחושת הנוכחות סביבו

 

זה מתחיל מחמימות שמתפשטת ככל שהמגע נוכח יותר

תחילה זה תחושה של משב רוח קליל על הפנים

שמרפרף על העיניים, האף ולבסוף על השפתיים

הנוכחות מורגשת היטב 

והוא מלקק את שפתיו הצמא למשהו שלא מגיע

 

במרכז החזה מתפשטת תחושה עזה

שחמישה חפצים חדים וקשים ננעצים חזק בעורו

אנחה קלה נפלטת מפיו וגופו נדרך

תחושת הכאב מצמררת את עורו ואיברו מתחיל להתעורר

פיו יבש וריח חזק ממלא את נחריו בעודו מרגיש את עורה נוגע בכתפיו

את הריח הזה הוא מכיר ומכור אליו

בכל מפגש אחר ידיו יהיו מרוחות בו

ותחתוניה ספוגים בניחוחות ומרקמים

תחושת הכאב שזולגת מהחזה אל הבטן מחזירה אותו להווה

משאירה על גופו פסים דקים

עד שגופו נרעד שקורים שני דברים

פיו אפו ורוב פניו מתכסים רקמה נעימה וחלקה בזמן שהיא מתיישבת על פניו

וסביב איברו נסגרות חמישה אצבעות דקות שמסתיימות בציפורניים חדות בלק ורוד

אוחזות באיבר המתקשה באחיזה איתנה הולכת וגוברת

ככל שלשונו ושפתיו יונקים את איברה החם

מוקף ורוד הוא מתרוקן על היד האוחזת

בעוד אנחותיה הרחוקות מבשרות לו שהרטיבות החמימה שזולגת על פניו 

היא סימן שההנאה מורוד , שלמה.

לפני כחצי שנה. יום שלישי, 19 באוגוסט 2025 בשעה 23:39

לילות ארוכים

בקרים עייפים

מכל הסיבות הנכונות

חברים עוטפים אותי מכל עבר

והעולם ממשיך להסתובב

פה פרידה משולט

שם פרופיל לא קיים

טרנדים חדשים באתר

שמעלים בי מעט חיוך

 

אני מקבל שיעור בכל מה שעברתי ולא ראיתי

לומד לאט לאט שהאמון שבי נשבר

מן העולם

ופתאום ולא שהייתי אופטימי גדול,

אני מחכה שמשהו רע יקרה

כי זה מה שהורגלתי בחיי בארבע חודשים האחרונים

 

עכשיו עלי למצוא את הדרך

להאמין בטוב

ולהפסיק להתכונן לרע

כי ..

תיהיה טוב ודברים טובים יגיעו לפנייך

ואולי אני כמו העולם

היה פה טוב ושקט 100 שנה ועכשיו הגיע הזמן

לצאת שוב להילחם על אידואולוגיות אבודות

או לחזור ולחפש פינה של אושר

בעולם אפל וקודר?

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 17 באוגוסט 2025 בשעה 1:28

מקווה ליום טוב עבור כולנו

שובתים ולא שובתים כאחד

אם יש משהו שלמדתי בסופ"ש

זה שפוליטיקה מעסיקה את כולם.

רק מעטים מצליחים גם לנהל שיח בין דעות שונות.

לפני כחצי שנה. יום שבת, 16 באוגוסט 2025 בשעה 4:16

כדי להיות חלק מחיי את צריכה לאהוב ים

או לסבול ממנו , בשבילי. אם לא אהבת ים ולמדת לאהוב אותו דרכי. 

יכולה להיות ביננו הרבה יותר מאהבה.

 

לפני כחצי שנה. יום שישי, 15 באוגוסט 2025 בשעה 23:57

לפעמים הריקנות שבי מחפשת להתמלא. 

 

כי נוצרו בי שקעים במרוצת הזמן 

 

אז אני נזכר שכמוני , יש חללים

בכל אישה שרוצה להיות שלמה

 

שבמרוצת הזמן שלה הפכו לעמקים וואדיות 

 

שלא רוצים באמת אהבה

 

רק להציגם לראווה

 

ואני נשאר מבולבל

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 14 באוגוסט 2025 בשעה 13:30

אני אוהב, שאני אורז תיק קטן לסופש

אני מקפיד לקחת ספר

משהו ששנים כבר לא הקדשתי לו מחשבה

וגם שעדיין לי את היכולת לקרוא במקביל,

ספרים, בלוגים, זיכרונות צפים.

 

 

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 13 באוגוסט 2025 בשעה 23:38

בוקר בלי תכלית

 

ואז אני נזכר שהיום יום חמישי

 

 

לפני כחצי שנה. יום שלישי, 12 באוגוסט 2025 בשעה 2:48

עולם, תן לי את הכוח לעבור את השבוע החם בעולם.

תן לטבע את היכולת להכיל את השבוע הזה ולאש לבעור רק בתוך ליבי ולא על עצים ופרחים חפים מפשע 😄 

 

תשתו מים !

 

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 10 באוגוסט 2025 בשעה 13:34

יש כל כך הרבה אנשים ונשים 

טובים פה בכלוב

אני בר מזל שיוצא לי לקרוא כל כל הרבה ממכם.

 

תודה לכם סוטים יקרים שבוחרים לכתוב את עולם 

הרגש

הפנים

ששום נפש לא תראה מבחוץ

בלי בושה , בלי תמונות של גוגל

ובעיקר בלי מחסומים

 

 

 

 

 

 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 9 באוגוסט 2025 בשעה 15:17

למתקשים והמתקשות המתעקשים על קריאת בלוגי הצנוע. מצורף קישור לפרק א. 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=15876&postid=1748079#anc

 

 

הרמקול מנגן את צליליו לקול שיחה ערה

התפאורה גם מסתדרת סביב, כי הרי אנחנו המרכז של ההתרחשויות בסיפור הזה:

מימין משפחה לתפארת. חוגגת יום הולדת ומחלקת ערק בכוסות פלסטיק גדולות

לפעמים צריך רק לשים לב והטוב לב של אנשים מתגלה.

אחרי טבילה של רענון ובדיקה של הסחף אנחנו מגלים קבוצה גדולה של נשים צעירות מתמקמת מאחורינו,

הסטלן אומר "שיט" ומרחיב שצריך כל הזמן להסתובב וזה ממש לא דיסקרטי. לשמחתנו השלט שהסגיר את מטרת החגיגה היה שווה הרבה הסתובבויות.

משמאל לסטלן יש מבחר נאה של נוף, עבורו לפחות. למרות שהעלילה תתברר בהמשך כממש לא.

  • בחורה שקוראת ספר
  • אישה צעירה שעובדת על קו שיזוף מוקה ועושה עבודה מאד טובה בהקלדה על הטלפון וגלילה של אינסטוש. אולי אפילו הופענו בלי לדעת באיזה פוסט של המעריצים של גוון המוקה הנפלא שלה.
  • מרחוק פסעה לה דמות ברבי דקה, בבגד ים ורוד עם חברה , לא ורודה, אך גם חמודה.

ואיך שכחתי את השולטת והנשלטת החמודה שלה שגררה אותה למים ולגמרי שלטה בה ברמות שאפילו הסטלן הבין 😊 

(באופן מפתיע , הם ממש לא מרכז התרחשויות)

  • צילייה כתומה מדי וזרה מדי עם גברים בגיל העמידה, בטח 'שולטים בפקודה' של הכלוב

         בלי טיפה דמיון או ניסיון או רצון לחשוב אחרת.

וברקע ים שחביב פה על כולם, שולטים, שולטות ,נשלטים, נשלטות  , אחרים וגם ונילים .. חמודים כאלה.

הרקע ישתנה לאורך השהות שלנו בים, אבל יהיו אחדים שישאירו את החותם