|
|
|
סופ"ש רווי פעילות
מזה הרבה זמן שישנתי עד מאוחר ולא כי צברתי שעות שינה
לשם שינוי הדברים באים באופן טבעי ולא כתוצאה מתכנונים מורכבים כדי לא להיות לבד.
ממשיך ללמוד את עצמי בחלקים
חלקי רגש וחלקי גוף
והרבה זמן איכות עם חברים ומשפחה.
(ועכשיו גם עם השיר ולא הודעת שגיאה)
להיות עייף
מערב של פעמים ראשונות
לגעת בגוף רעב
בכל קשת הרגעים
אסימונים נופלים
מתחבר לצורך אחרי הרבה זמן שלא
מרחף עם עצמי בבועה שקופה
מעכל את התחושות
רוצה להשתחרר מהעבר
נושא אותו ומתקשה לשחרר
יודע שזה כבר לא המציאות שלי
לא רוצה את משקלה
את הסקרנות לדעת שהדברים
מתנהלים למרות שזה נתלש בחוסר רצון בגלל משקלם של מילים ומעשים
לפעמים, כדי לישון טוב
צריך להיות עייפים ממש.
לנצל את היום עד תום.
תזכורת לעצמי.
רוצה לראות מכוסה בי
מטפטפת אותי
יונקת אותי
מתענגת עלי
מלוכלכת
מקבלת את צבעי ומרקמי
קנבס של אושר
מנגו על העץ, מתי תיהיה בשל..
שקיעה יפה
מעלה בי געגועים
בוקר חדש
של שבוע חדש
עם פוטניצל
וגם כמה נשמות טובות ברקע
האורי החדש אוהב או עדיין לא מחבב את ימי ראשון?
יותר משבועיים לא הייתי פה
בית
בקושי גרתי פה
רק התחלת לקבל צורה והתהפך הכל.
ועכשיו שאני חוזר, הכל אותו הדבר
כמו שהשארתי אותו.
כאילו אומר לי, 'חיכיתי לך, הדרך עוד מחכה לך'
אני תוהה , מה הדבר הנכון עבורי לעשות?
איך חוזרים לשיגרה שיש כזה חור בה.
שלושה חודשים קיבלתי איתך.
כל הזמן דברים החזירו אותי לבית ילדותי
מלחמה, מחלה והאובדן שלך. היו גם סתם ארוחות, בלי כותרות מפוצצות
אני מסרב להגיד טרגדיה. כי כמה מאיתנו מקבלים כזו יציאה מהחיים ככה.
אני רוצה להאמין שהיה לך טוב, כמה שנתת לעצמך להיות מאושרת.
עכשיו אני זה שדואג לעצמי
שמנווט את דרכי
את עדיין שם, לעולם לא באמת אפרד ממך .
כי אמא יש רק אחת. גם אם חשבתי ששלי 'קצת' קילקלה אותי, בדרכה
לפחות עכשיו אני מבין כמה אנחנו דומים , כי במקום מה שלומך, אני שולח בוקר טוב.
איך עוצרים ומחשבים מסלול מחדש?
אני יודע ללכת את הדרך
להתאים את עצמי אליה
אבל לעצור בלי סיבה נראת לעין
גם עם זה מצוק תלול מולי
לא אשתגע ואנסה לקפוץ משהו כזה מסוכן
אמצא דרך מסביב
אבל העולם שלי כל כך כאוטי.
איך עוצרים?
יצאתי לחלוטין מכל סוג של מסגרת פרט לאנטיביוטיקה, שגם זה שיא אישי בלקיחה רצופה.
בכל אירוע אחר זה היה מפרק אותי לחלוטין
אם כי אני יודע שזה מגיע אלי שאני יותר שלם
פחות מפחד להתמודד
עדיין לא שם אבל לא מפחד יותר שרגשות גואים בי
געגוע
שיח
רצון בלשון שובבה
חיבוק
וגם טיזינג
אני רוצה להיות אחרי, יודע שאין דרך פלאים שתביא אותי לשם.
הדרך שנראה לפניי רחוקה מלהיות פשוטה
יש בה המון בורות שיכולים להפיל אותי
לשבור אותי
לגרור אותי לתהום
עדיין זה פשוט. צריך להניח רגל אחת ואז עוד אחת ולצעוד
לאט
בתשומת לב שאינה אופיינית לי.
בדגש על עצמי, על הבריאות הפיזית והנפשית שלי.
לא יכול להביא את המחשבה שלי לכדי שימוש בלבד.
עד כמה שזו המילה החביבה כאן לתאר אינטימיות.
צריך להבין את הנפש מולי,לצידי, בחיי.
יותר מדי בזמן קצר מדי
זה הרי ברור שהרבה יפול עלי בזמן קצר
האיש של התהליכים יקבל את הבלתמים אחד אחרי השני
ועדיין,
להבין את המשמעויות הקטנות בכל אירוע
עוזר לי המון
