בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

מבקרים יקרים, הינכם מתבקשים: פחות לייקים, יותר תגובות!
תודה,
ההנהלה והעובדים.
לפני שנתיים. 7 במאי 2022 בשעה 4:13

תשחק בי היום

 

לכי להתקלח ותרדי עם משהו להכות בך

 

אבל למה אני צריכה לבחור?

 

כי את שולטת מלמטה בכל הסיטואציה

 

חזרה עם 2 שוטים והמגיק 

 

'מה זה, שוט חדש'? 

'בא לי' 

 

חשבתי לרגע ובסוף נתתי לה 2 אורגזמות חזקות ותחת אדום וירכיים דואבים.

נשלטת מלמטה אבל לומדת לבקש שזה שלב חשוב.

 

את הטיפול המשלים על החור ההדוק שלה והאורגזמות ה3 ...4...5...6 

השלמתי מאוחר יותר. 

 

אז למה אני ער ב7 בבוקר והיא ממשיכה לישון עם חיוך על הפנים?

 

איפה הצדק, איפה?

לפני שנתיים. 16 בפברואר 2022 בשעה 20:56

אני מאמין גדול בללמוד מאנשים .

אם זה באמנות לחימה

ספורט

או עבודה.

 

לשמחתי, יוצא לי להכיר אנשים כאלה. שיכולים ללמד אותי הרבה. אם רק אלמד להקשיב כמו שצריך ולא לדחוף מילים סתם.

יש הרבה למידה בהקשבה לסיפורים ומעשים של אחרים.

 

אחרי הכל, קשה כבר להמציא את הגלגל מחדש.

 

בעבודה הנוכחית שלי יש לי הרבה עליות ומורדות.

עם אנשים שאני מעריך ואף מעריץ ועם אנשים פחותים יותר.

בתחילת דרכי בחברה היה לי מנהל ישיר, שלימד אותי יותר מכולם.

לצערי , הוא כבר אינו בחברה. אבל הצעדים והדרך שהוא הוריש לי. עדיין פועמים בי.

הכי עצוב לי, שבדרכו לדרך חדש הוא 'שרף' אותי. והפסקנו לדבר. 

בסופו של דבר זה דירבן אותי. אבל אני לא חושב שזו הייתה הכוונה שלו.

אני לא שופט אנשים בכעסם, בטח לא במקום עבודה. אבל לקח לי לא מעט זמן להתגבר על החד צדדיות ביננו.

 

לפני מספר חודשים קיבלתי קידום רציני בעבודה.

עכשיו שיוצא לי להיות קרוב יותר למקבלי ההחלטות וגם ליצור תהליכים בחברה , אני מבין בצורה מסויימת שעל אף

שדרכנו נפרדו, הדרך שלו למקצועיות הושרשרה בי מרצון.

כמו שהוא היה לי מקום לידע, אני הפכתי למקור לידע לאנשים אחרים.

צעירים יותר ממני, בשנים , בניסיון וגם בחברה.

 

זה קשור גם למשבר הגיל שאני עובר.

לא ממש מתאים לי צמד הספרות המתקרב.

 

 

לפני שנתיים. 29 בינואר 2022 בשעה 13:37

נמאס לי מכל המצב הזה

שנתיים שאני כבול לתוך מערכת יחסים שאני לא רוצה בה

מסכה

הגבלות

תווים 

ירוקים, צהובים, מטושים וקשקושים.

 

אני רוצה חופש בחירה

רוצה לטוס לחו"ל. כי יש לי בחירה.

רוצה להפסיק לבטוש בתורים אין סופיים עם העם הדפוק דפוק ולא פרייאר שסביבי!

 

אוהב את ישראל שבמרחק של שעה יש מעיין נפלא, או חורשה נעימה.

שאפשר ללכת למקום קטן ולהיות לרגע בכפר, גם עם זו עיר שפשוט שומרת על הפשטות.

אוהב מדבר ואוהב ירוק, אוהב אבנים בגב וגם צימר מפנק

אוהב שהכל מגוון והפוליטיקה זה רק תבלין לשעמום. לא להביט בחדשות ולתהות מתי כבר יגמר השיט הזה.

 

מעוצבן קלות.

 

 

לפני 3 שנים. 31 באוקטובר 2021 בשעה 17:44

מסיבה.

אחרי הרבה זמן ללא,

ליין נפלא של אנשים, שהנסיבות מאלצות אותם לשינויים

כבר לא אווירה קטנה ואינטמית, אלא ריבוי של אנשים, מתקנים ותאורה סגננונית. 

עדיין אפשר להיות אנונמי, לא להתערבב עם ההמון הקטן שנוצר

לא לאמץ את התאורה ואפקטים.

להיות פשוט.

 

המוזיקה עוטפת אותנו,

גם השחור והאדום שמרצד.

חשוך מספיק כדי לראות מעט פרטים

מואר מספיק כדי להאדים את לובן ישבנך.

 

זה כיף שאתה יכול לבחור מתי ואיך זה יקרה

להביט המבטים המתחלפים על פנייך

בחיוך המבויש, הסקרן והמזמין.

 

חורייך פתוחים עבורי למלא

אנחותייך לאוזניי בלבד

השאון עוטף אותך אך את לא לבד.

 

תחילה כפות הידים 

מחממות אותך

לאחר מכן ירכייך הבאות בתור להאדים

להזרים את הנאתי אל בין רגלייך

את סוגרת ומתפתלת

הכאב עז וחשוף.

מנסה להתחבא ביללות כאב ורצון שארחם.

סימנים רצית ואת משאלת ליבך אמלא.

נעים לי שאנחותייך מעמיקות.

המבט מתערפל והצורך עולה.

את מוצאת את הדרך בין הרוטטים בין רגלייך לזרמים של כאב בירכייך.

העונג עוטף ומשתולל בתוכך ולבסוף את נכנעת לאורגזמה אחת .. ושנייה וגם שלישית ורביעית.

הפסקה לסיגריה ולסיבוב ברחבת המעוללים.

היה כיף לשמוע אנחות, הצלפות, סשנים כיד הדמיון. בלי הגדרות וגדוד צופים. בלי מוזיקה של מופעים.

חברים טובים שנחשפים לעיניי לראשונה. זרים גמורים בשיא של חוויה.

 

לבסוף , בגבעה לצפייה . בלי יותר מדי גינונים. 

מכריע אותך לגל חדש של מכאובים.

יודע שאת רגישה ועל קוצים.

מסוממת מגל תחושות ורגשות חדשים

אני מסיר מעט את המחסום

משחרר את הסאדיסט

בוחר במדויק היכן להטיל את זנבות שוטיי עבור הסימנים.

את בורחת בין רגליי.

אתנחתה קלה שבקלים.

מחפשת חור אחרון למלא בו את אורי.

 

המבט שלך אחרי, שיוצאים אל הרחוב.

הדרך אל הרכב קצרה , גם אל הבית נגיע במהרה.

שם, גמלה בי החלטה.

אמלא אותך בזרע תאוותי.

אתן לך להחליק לתוך החלומות, עם התחושות שאת כו אוהבת

אותי צמוד צמוד

ואת זרעי מטפטף אל ירכייך. 

תחושה של מלאות

שלמות 

יחד.

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 20 באוקטובר 2021 בשעה 4:15

שאת משאירה לי שערות על הזין שאת מבלה על הבוקר בין רגליי

לפני 3 שנים. 31 ביולי 2021 בשעה 18:43

שקורים לך דברים לא צפויים.

שמוציאים אותך לגמרי מאיזון

אתה מגלה באמת את הטיב של החברים שלך

של בת הזוג שלך

של המשפחה שלך.

 

אדם שעושה טוב לסביבה

הסביבה תעשה לו טוב.

 

קשה להתמיד בזה.

מאמין שישתלם בסופו. חייב.

 

לפני 3 שנים. 5 ביוני 2021 בשעה 16:28

סופש השבוע הגיע

ואיתו התוכניות, הוזמנו ליום הולדת של חברה חדשה של האלוהית.

חברים ישנים, חברים חדשים. ושיח שכולו בדסמ בפאב ונילי וחמוד למדי.

שולחן נרקם, פרצופים חדשים, הדרינקים עוברים, הכוסות מתרוקנות ולאט השיח נפתח וגם הלשון משתחררת.

פנים מקבלים כינויים. ופתאום עולם שלם נפתח.

אפילו, הרגשתי סגירה של מעגל, להכיר פנים מול פנים אושיית כלוב. מהסוג הישן והאמת ששמחתי, לגלות שהאיש כמו הכינוי, מהפכן!

האלוהית שלי, שישבה לצידי לאורך כל הערב. מקבלת אנרגיות מכל השולחן, וחשמולים נעימים ביריכיים מהידיים הרעבות שלי.

רק לפני שבועיים עיטרו את הירכיים הללו סימנים כו יפים, וכאת הן צחורות.. ממש בתוליות. 

הידיעה שאת מרטיבה מכל ליטוף וכל מגע ביננו. שהאלכוהול זורם אט אט מהקש אל קיבתך ומסחרחרת את ראשך 

האלכוהול עושה לך נעים בראש ובין הרגליים, הטיפות מצטברות ואני כל כך לראות אותך כך.

 

אנשים נפלאים היו סביב השולחן. ואף החמיאו על הזוגיות הנפלאה שלנו. 

כמה קשה לי עם המחמאה הזו. דבר שנראה לי שכל אחד צריך לחוות. 

מסתבר שהוא מצרך נדיר במחוזות הכלוב ואף העולם.

מי כמוני יודע להעריך. אם זאת קשה לי הידיעה שלא כך זה אצל כולם. 

 

בסופו של ערב נפלא, נפרדו דרכי החבורה . חלק הלכו למיטות מוכרות וחלק למיטות חולפות

את סופו של הערב סיימתי בתוכך, אחרי שבוע עמוס ונטול כוחות

כיליתי בך את כל הרצונות. 

אוהב שאת מכילה את הרצון שלי, כאילו הוא שלך או שאולי הוא באמת כך. 

 

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 18 במאי 2021 בשעה 15:55

קניתי לי צעצוע נפלא

ביצת רטט על שלט רחוק.

תמיד אני מסתבך בהזמנה של הפריט הזה, שהמחיר שלו בארץ פשוט מגוחך, כי אי אפשר לדעת מה תקבל וכמה זמן היא תחזיק.

אך לא לפני הרבה זמן, הגיעה החבילה, נפתחה האריזה, הסוללות הוטענו והפריט הוטמן בתוך גופה.

אחרי כמה ניסוי ותהייה, הגעתי לשלב של בטחון בפעולה.

(סיימתי עם החרוזים)

 

אתמול, אחרי שהמצב ביטל לי את כל התכנונים. וגם השאיר אותנו דיי משועממים.

החלטתי שאחרי ארוחת בוקר של שאריות אצלול לי לשעת משחקים נחמדה.

 

המתכון פשוט:

אחת ביצה

אחד שלט

אחת אלוהית נוטפת 

אחד פלאג לא רוטט

זוג אשכים(כדי לא להתבלבל במונחים)

זין אחד לתפארת.

 

 

 

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 15 במאי 2021 בשעה 14:58

לבעול אותך

ולראות את הגלגלים בין האוזניים מתחילים לנזול...

מראה כל כך יפה.

 

לפני 3 שנים. 9 במאי 2021 בשעה 4:09

את צעצוע כל כך יפה.

יושבת לך ואוכלת גלידה 

מתביישת שהפלת את הגביע 

אבל שמקבלת אחד חדש זוללת עד הסוף

לא מצליחה שלא להתלכלך

גם במוחך ובין רגלייך הכל זורם

 

כאבת בשבילי כל כך יפה

תיארת לי במילים את כאבך

אך אני את שפת גופך קראתי עוד לפני

שרצון ועונג מתנגשים

הצורך שלך מעמיד לי את החושים

וגם איברים אחרים

 

וכל זה קרה בלי שאיברי בך נגע.