לפני חודש. יום שבת, 20 ביוני 2026 בשעה 11:29
"חלמתי עלייך חלום - חלום פסיכי"
אמרה לי הקול בטלפון
קול שכל הזמן מתקשר אלי בזמנים מעניינים, בכל מיני מצבים רגשיים
קול שמנחם אותי שאני עצוב
קול שמצחיק אותי שאני כועס
קול שיודע להצחיק, גם לעקוץ
קול עם אופי של שנים בתוך הקושי
קול שמבין הקולות בחיי, מקבל עדיפות ונדיר שאסנן את השיחה,
גם בידיעה שהשיחה לא בהכרח תיהיה לי נעימה.
לקול יש שם ואפילו כינוי באתר וכפי שהדברים קורים בחיים שלי,
גם ההתחלה שלנו הייתה מקרטעת במיוחד.
כנגד לא מעט סיכויים
החברות הזו קרמה עור וגידים
אין לי זיכרון לאיך הקשר חודש, אחרי שניתק לו כמו הרבה דברים שקרו לי ב2025.
"מה היה בחלום?!" - שאלתי
"שנינו היינו במשחק כדורגל, גם אימא שלך הייתה שם. זה החלק הכי מוזר!"-השבת בקול רם
"אימא שלי לא אהבה בכלל כדורגל, מה הכנסת אותה לתמונה?" - תהיתי לפשר העניין.
משחק הכדורגל התרחש בכלל בסלון בעוד אני חי לי במפלס העליון
היו שם על הקירות ממוסגרים כל מיני משפטים של אנשים סוטים:
חלק שולטים וחלק סאדיסטים.
לאורך המשחק את היית ממש להוטה. כל תנועה של השחקנים , כל שריקה , כל תקריב,
היית שקועה בו, מחכה לרגע של הגול האמיתי.
במשך הזמן הזה, אני עושה מה שאני הכי אוהב.
על כל התרעמות שלך אני מוחא כפיים, מעודד ומשבח את הקבוצה הנגדית.
את שולחת לי מבט רושף, שורפת אותי בדמיונך אולי גם מסננת איזו קללה עסיסית
אך נזכרת כמה אני נהנה מההצלחה שלי, להוציא אותך מהכלים.
כשהמחצית מגיעה, אני מנציח את הרגע בצביטה חזקה
את מאבדת עשתונות וקופצת עלי' מנסה להכניע אותי, שגדול ממך בלא מעט דברים.
פה אני משתהה , עולה מחשבה
מה אני רוצה ממך ולמה את מצפה.
האם זו צביטה חברית או ניסיון להוציא ממנה משהו שמתחבא בך תמיד
לרגע קל, היא מצליחה להשיג נשימה
לתפוס לי את הידיים ולצעוק בקול גדול, "ניצחתי אותך!"
החיוך שעולה על פניי, הוא חיוך שהופיע לא מעט לאורך הקשר המיוחד.
חיוך שיודע , שהדרך שלך לנצח היא רק על ידי החלטה, שלי
חיוך שמנסה להבין מתי יתהפכו היוצרות ותחלקי איתי יותר מחוויות עמומות
"אכן ניצחת בקרב הזה, אך המלחמה עוד ארוכה ביננו. כיצד תרצי שאגמול אותך על הניצחון המזהיר?" מנסה להיות עוקצני.
"תכתוב עלי פוסט" השיבה וקמה לעשן סיגריה.
סוף החלום
השראה ומוזה עמוקה
