סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר:
מוזמנים להשאיר תגובה או חיבוב .

הכתיבה שלי מבוססת על הרהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי
אני כותב עבורי בלבד. המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה
שייכות לתוך מסלול חיי .

אין פה פוסטים מחוקים.

קריאה נעימה!
לפני 9 שנים. יום שני, 21 באוגוסט 2017 בשעה 3:05

הלכתי לישון במחשבות עלייך

ורגע לפני שהתעוררתי  חלמתי עלייך.

חלום מורכב

פנטזיה

 

עם נגיעות

ושייכות

ואינטמיות

שאני לרגלייך

ואת מעלי

חשופה

ולא רק פיזית.

אני עולה במדרגות על ארבע, ואת.. עולה לצידי.. ואת מרגישה שקשה לי. אז את נצמדת אלי ברגלייך,

וככה אני עולה ומרגיש את הרגליים שלך מתחככות בי בזמן ששנינו עולים במדרגות. אני לא מתאפק, מרים אליך מבט ואת מורידה אלי גם . ואני מנשק אותך ככה בבטן ואת מלטפת את ראשי.

 

היה גם רגע, שאני ואת שוכבים אחד ליד השני

ואני מנשק אותך, על הלחי.

את מסתכלת בעיניים שלי ואומרת 'לא בפה' ,ואני משיב 'רק בלחי' ואני מחייך ושם לב שאדמומיות מסויימת בלחי שלך שאי אפשר לטעות לגביה, או אולי אני מדמיין אבל זה לא מפריע לי כי אני מאושר.

כי מה שקורה אחרי זה שאת מסתובבת, 'אתה נוחר?' ואני מתפוצץ מאושר כי אולי, אשאר לצידך ואנחור. צמוד צמוד לגוף האלוהי שלך. הגוף שאני חולם בדמיוני לחמם ולהגן עליו. לילה שלם! 

 

 

אני מתעורר

ומבין מה קרה.

פנטזיה ראשונה,

על מצבים שמעולם לא אמרתי בקול רם.

אני מתחבט במיטה, מתנשם בכבדות,

לא באמת רוצה לקום ולכתוב זאת 

לא באמת פוקח את העיניים ומכיר ביום החדש

רוצה לחזור, לתחושה הזו.

שלך.

לפני 9 שנים. יום שבת, 19 באוגוסט 2017 בשעה 10:58

ביום שיסגר שער ביתי,

הוא היום בו יסגר שער ליבי

 

 

 

כאב

שנעשה על ידי אחר

הוא הכאב אותו אני מחפש.

בין אם הכאב נעשה על ידי לאחר

או

על ידי האחר/ה לי.

 

כאב עצמי

אינו כאב

אלא עינוי,

עינוי הוא אובדן הסבלנות.

עינוי הוא אובדן האני.

לפני 9 שנים. יום שישי, 18 באוגוסט 2017 בשעה 17:38

לפתוח רמקולים 

 

 

 

לפני 9 שנים. יום שלישי, 15 באוגוסט 2017 בשעה 3:28

כבר כמה ימים שאני מתנהג כמו ילד

אני צמא לתשומת לב, ושאני לא מקבל אותה אני מתחיל להתרגז ולהילחם עליה.

שמישהו מקבל תשומת לב, אני מתרגז

התחושות שעולות לי הם לא בקנה אחד למי שאני באמת.

שאני לא מקבל את מה שאני רוצה אני נעלב,

כאילו מדובר בפגיעה ישירה בי ולא בעובדה מוגמרת

ושיש בכוחי לשנות את הגזירה אם רק אתנהג 'טוב' יותר.

 

האם להיות מבוגר זה לדעת שאתה מתנהג כמו ילד ולהבין שזה לא נכון?

או להיות מבוגר זה לבחור לחזור להיות ילד , כי להתרגז או להעלב כמבוגר זה רציני יותר?

האם העובדה שאני יודע שאני מתנהג כמו ילד, הופך אותי למבוגר?

 

#אני לא באמת מצפה שמישהו יגיב לי כמבוגר, אבל ילדים מוזמנים לספר#

לפני 9 שנים. יום שבת, 12 באוגוסט 2017 בשעה 5:05

אני בנאדם

זוג אוזניים 

עיניים

אף

פה

דרכם אני חווה את העולם,

שאר הגוף מוקדש לחוויה של מגע,

כל מגע הוא נפלא. 

ובגבולות הלא ברורים בין שני גופים

שם מתרחש קסם

שאליו אני מכור

 

אני בנאדם

חורים לי לקבל ולתת 

ואעשה בהם שימוש בבחירה מודעת

 

זממנו קצוב בעולם הזה

ויום בו לא חוויתי דבר חדש

ביום בו לא למדתי משהו חדש

על עצמי

על אחר

 

הוא יום מבוזבז

 

לפני 9 שנים. יום רביעי, 9 באוגוסט 2017 בשעה 7:15

יש אנשים שמסתובבים פה

כל כך הרבה זמן

שניהלנו שיחות יחדיו לפני עשר שנים

פאקינג עשר שנים!!

 

אתם מסוגלים לזכור מחשבות לפני שנה ? שנתיים?

 

כמה שונים היינו לפני עשר שנים...

 

ועדיין אני קורא ומגלה 

שיש עניין.

 

איזה כיף...

לפני 9 שנים. יום שלישי, 8 באוגוסט 2017 בשעה 20:26

לפעמים

קל יותר להגיד

 

"די"

 

מאשר

להגיד

 

"עוד"

לפני 9 שנים. יום ראשון, 6 באוגוסט 2017 בשעה 20:23

סטירה בצבע טורקיז 

בניחוח אפריל

לפני 9 שנים. יום ראשון, 6 באוגוסט 2017 בשעה 18:11

אתם חושבים

שכל האנשים

שמסתובבים בט"ו באב בתל אביב 

באמת אוהבים אחד את השניה?

 

או הכל העמדת פנים בשביל הלייק מעבר לפינה?

 

#מחשבות בתל אביב#

לפני 9 שנים. יום שלישי, 1 באוגוסט 2017 בשעה 20:18

תוריד את החיוך הזה

 

אחח

 

אני ,פשוט ,לא יכול ....

בייחוד עכשיו.

 

לילה טוב