לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני 4 שנים. יום שבת, 8 במאי 2021 בשעה 8:14

אמרת , שיהיה לנו את הבית. נעשה בו מסיבות,

כאלה של סוטים וגם סוטות.

אני חושב לעצמי, מנהל מסיבה של סוטים. עושה את המאמץ שכולם יהנו כמו שצריך:

בלי הטרדות

בלי אונסים

בלי מוזיקה רועשת מדי

ועם אלכוהול איכותי

הרי, אי אפשר באמת לעשות מסיבה רווחית.

והרי לנו זה לא באמת משנה עכשיו.

שלבית יש 4 קירות, גג וווים בכל מקום. אולי גם נתקין לנו גג עם קורות עץ. שלחובבי השיברי יהיה גזע להתעגן.

אני חושב על עצמי מנהל רשימה של אנשים, זוגות, בודדים ואולי גם כמה נשלטי/ות בית, שיעשו את הכלים.

מתערה בקהילה הגוססת שלנו.

שמוקפת ונילי עם יותר מדי פצפוצים.

פעם באמת היה נעים ללכת למסיבה

שוטים הונפו

מצבטים הופעלו

נוזלים שטפו את הריצפה

מילים החליפו פה ואוזן

וגם הרגיש לעיתים, להיכנס לבית עם 4 קירות וגג. עם וווים בכל מקום ומשחק אחד שמשותף לכולם

הכללים היו ברורים.

לא היה צריך יותר מדי להכביד במילים.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י