סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

מבקרים יקרים, הינכם מתבקשים: פחות לייקים, יותר תגובות!
תודה,
ההנהלה והעובדים.
לפני שנה. 4 בינואר 2023 בשעה 17:53

את מצחיקה
ואת ילדה
את יפה
וחצי מתחבאה.
יש בך עדינות שכזו, שצריך ללמוד לא לפחד
ורצון עז להתהדר בסימני הצלפות .

 

יש בך יופי אצילי

יש בי רצון לראות אותך עטופה במיצי 

השיער ארוך ארוך ומתסכל

אבל יש בו חן שהוא קלוע בצמה

מן חבל תפעול לאישה המיוחמת. 

 

אני אוהב להביט בך ישנה

ורואה מבעד לקרעי חלומות והתעוררויות קטנות.

אני לוחש לך מילים שאת לא שומעת ומנהל שיחות עם הגב שלך. 

 

לעיתים הלילה הוא רק לשינה

לעיתים גם אצבע וזין ומגיק נכנסים לפעולה.

 

הלילות של רגע לפני ה"פרידה הגדולה" שבוע שלי בחו"ל שלא לצורכי עבודה.

היום חיבוק ארוך מדי

עם תכנון מדוקדק לבלות כמה שפחות זמן מיטה שאני לא בנמצא. 

כאילו שלא דיי בשביתות שבין הרגליים 

עכשיו גם חיבוקים יהיו במחסור והנוכחות שלי בחלל?? אין על מה לדבר בכלל.

מרגיש לי שעלי לעשות סשן געגוע ארוך וכואב

בו גם תלמדי יכולות מנטליות חדשות

והמילה מתגעגעת עם הכיווץ הנכון בבטן עלולים ליצור גל תנועה רחב של חיבוק שלא קיים במציאות. אבל קיים מאד בממשות. 

 

מחשבות של בניינים גבוהים

עושות לי גלים מעניינים בין האונות.

ואיך לו חסרות לי התמונות.

מחר יתחילו המשימות 

וגם הסופש הלא כל כך בודד בלעדיי 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י