האירועים של השבועות האחרונים טלטלו את עולמי.
המחשבה שגם בליינים הכי שמורים , שמראים כבוד לצד השני ושמירה על סביבה בטוחה , שעושים הכנה לDM שלהם ואפילו שמעתי על קורס בנושא.
גם שם. יש פגיעות.
גם שם יש ניצול.
איך בסופו של דבר אני , בצורה שקטה, משמש כיסוי למקרים הללו שאנחנו מגיעים למסיבה.
כן, הדברים נעשו בבית. בית כמו שהייתי וקרו בו דברים בדסמים נפלאים.
אבל לא בית שכל מטרתו הוא להקטין.
היו לי כמה שיחות בנושא ובכולם ראיתי צדדים שונים משלי. נקודות מבט שהבהירו לי שאני עוצם עיניים כבר הרבה שנים.
אני ער לתופעה ולחוסר יציבות ותחושת צייד שקיימת כבר הרבה שנים בכלוב.
בתחרות הזו לסמן X על נשים, גברים, חוויות וסשנים.
על בחורות שחושפות גוף יפה ונפש פגועה ומקוות בדרכים שלהן למצוא סוס, עם מישהו שפוי ולא איזה אביר אמיתי.
נראה שלהיות בחור טוב. מנומס ומבין זה תכונה בסכנת הכחדה, יתרה מזאת מרוב שמתחזים לכאלה. אף אחת לא מאמינה שזה קיים יותר.
להיות צייד, זרקן, זיין וחרא של בנאדם לאחרים זה אמת המידה מתחתית שרשרת המזון ועד לחלקה העליון.
המילה הזו הסכמה.
לא ברור לי למה הגבולות פה מטושטשים.
לא ברור לי, למה שיש ספק , עדיין ממשיכים, משני הצדדים לסטות מהדרך של להיות אנושיים.
למה מתרצים את זה בבדסמ אמיתי?
אחרי כמעט 20 שנה, לאף אחד אין הגדרות מה זה באמת בדסמ אמיתי.
אבל ,
אחרי 20 שנה וגם פחות, אפשר לדעת מה זה בדסמ.
מתי גברים ונשים מנצלים סטטוס כדי להשיג, לדרוס ולרמוס דרך חיים שכו יקרת ערך לאחרים.
השיח הפוגעני שקיים שם בוניליות חילחל גם לפה.
שבועות שאני מתאבל על חלום שהתנפץ שהקהילה הזו מתקדמת למקום טוב יותר.
אבל כל המחשבות הללו , לא עוד.
אני יכול להשפיע על כמות מסויימת של חלל, של אנשים, של טרגדיות.
למה שא.נשים נכנסים אליהם שאני לא יודע. זה לא שלי.
הדילמה האם עדיין להיכנס לתוך מועדון שאני יודע שהבעלים שלו חשוד בהתנהגות לא סבירה, בעיניי.
עדיין קיימת.
מצד אחד אני רוצה לתמוך בליין שבוחר ללכת שדרך שאני רואה אותה כנכונה
מצד שני אני מבין את אותו ליין שבוחר ללכת למועדון קיים.
לדעת שאין בכוחי לשנות
שאין בכוחי למנוע עוולות
זה מבאס.
לעיתים בכוחו של אדם אחד לשנות גורלות של רבים
לעיתים, מעשה מכוער שנסלח, משחיר קהילה שלמה.