יש משהו מאד נעים עבורי במסיבות קהילה.
נכון, אני בוחר אותם בפינצטה ותמיד מוצא מישהו/י שאני מכיר להגיד שלום ולתהות מה היה ומה יהיה.
נחזור למסיבות.
האווירה שאני אוהב זה מציץ/סקרן. הכוונה שתמיד מה שנגלה לפנייך אתה מרגיש או סקרן או מציץ לתוך חוויה של אנשים אחרים.
אני בטוח שגם מי שמביט בנו, חווה מעט מן החוויה שלנו.
בגלל ההרחבה של הקהילה עם השנים, לטובה ולרעה, הרבה יותר קשה היום להניף שוט בלי לפגוע במישהו/י במקרה.
נכון, יש שיגידו שזה בעיה שלהם, אבל בצפיפות שהייתה. חובה להיות אחראי גם על הסביבה.
זה מעט גורע מן החוויה, אבל עדיין. יש הרבה יתרונות למועדון.
המסיבה הזו הגיעה אחרי עוד תקופה ארוכה שלא התאפשר. בשונה מהקורונה, פה המשאבים שנלקחו הם יותר נפשיים.
נלקח ממאיתנו גם היכולת לנפוש במקומות אחרים, שאם נבחרים היטב יכולים לשמש במה נעימה לבדסמ.
אז לצאת למסיבה היה רעיון נהדר. בייחוד לליין שאני מאד אוהב שקיבל החלטה אמיצה , והתחיל למרות הכל, במקום חדש.
זו בין הפעמים הראשונות שלא הייתי מעורב בבחירת הלבוש למסיבה.
האלוהית שלי לא איכזבה ופגעה לטעמי ברוב הפריטים.
הסשן לא היה מרהיב או מפואר, אני גם לא אוהב לתאר סשנים. אף פעם לא מרוצה מהתוצאה.
כתמיד, האלוהית ממציאה תירוצים וחוטפת
לראות אותך שכובה וסופגת עבורי כאב היה מקסים כל כך.
המוזיקה עטפה לך את כל החושים
השוטים העניקו לך גיצים של עקצוצי עור.
אולי אפילו ישרדו מעט סימנים את השעות הבאות .
האורזמה בסוף, אחרי הרבה משפטים לא ברורים
קיבלת במיטה שלנו.
שאת מלאה בי
ואני ממלא את התחת שלך
שבתחושה חדרתי עד הלב בנעיצה האחרונה.
סוף
