כשהמשפט הזה יצא לאור
הבנתי בדיוק , קצת מטושטש, את הדרך של היום השני מתוך סופש שתוכנן לאורך זמן,
אך לא נבנה בו לו"ז מתוכנן.
כי בענייני היכרות פיזית מהולה בהמון חששות , ספקות וחויות עבר לא נעימות, צריך לצעוד בזהירות אך נחישות.
להתוות דרך, לדעת לאמץ את התחושה החשופה
כשאדם אחר רואה הכי עמוק בתוכך
הרבה דורשים בעולם הזה.
להיות חשופים, לא רק מבגדים
"תני לי לראות את כולך"
"אל תסתירי ממני דבר"
"אני הוא אדונך
לך אין סיבה לחשוש מפניי"
עדיין,
שוכחים
שכדי לעודד התנהגות , צריך להוות דוגמא
מה שקרה בתחילת היום עם שאלה
הסתיים בשחרור , לא רק של אנחה עמוקה, שורשית, חוויה.
אבן דרך שעבורי הייתה חשובה.
כדי להעניק , לפתוח, לחשוף אותך בפניי
ברמות העמוקות
כמה עמוק חשבתי להגיע?
לא חשבתי , הרגשתי.
את שומרת על המקום הפגיע ביותר
בכל רגע של כמעט , בורחת למקום שלך
כי באתי לשחק, לא בלהכניס מקל לחור,
אלא לחקור את כל מה ומי ואיך
עד שתיהיה פרוסה לפניי
כקנבס, כאישה, כחור רטוב ומשתוקק
שאוכל לגעת במקום החשוף
לא בכוח , לא בדרישה
אלא לקול מילה
"בבקשה"
בבקשה דאדי , תקלח אותי
מכף רגל קטנה ועד קודקוד הראש
הקצף את שוקיי , ירכיי , ישבני הדואב קלות , הגב התחתון , בבטן הרוטטת ממבוכה וצחוק,
סבן ברוך את הפטמות שרגישות..משתוקקות..רוצות לא רוצות..
אותך קרוב, יונק, מצליף, צובט
נוגע
מסמן
רוצה אותי על הברכיים
שתן חם מתערבב עם קולות המים
מרימה אלייך מבט , קטנה אני - לרשותך דאדי.
בעוד איברי עטוף בפה רעב אני שולף את פקק השמפו ורוחץ את שיערך
העדינות בתנועותיי מתאימות את תנועות הלשון שלך על הזין , את הגרגור העמוק
למרות שעם המרכך הסתבכתי
החוויה של להחליק את ערוותך
פרוסה ומפוסקת על ריצפת המקלחון
לוודא שאת לא זזה , לא נרתעת, לדובב אותך לשיחה קלה בעוד הסכין מחליקה אותך עבורי
ביד בוטחת, אני עושה בך כשלי.
"ממה אתה חושש?"
"דבר אחד אני לא יכול להעלות על הדמיון.
בשום דרך לא מוכן לפגוע להרוס
לשבור לנתץ נפש יפה שנתתה בי את הגישה לעשות בנפש וגוף, כשלי.
"אתה לא 'כל יכול'
אתה יכול לשחרר את החיה !
לתת בי אמון כפי שאתה דורש ממני ,דאדי שלי.
אתה נפש יפה, עדינה, רגישה
אתה לא מפלצת ואני לא מפחדת"
בוא , אראה לך
חדרתי לתוכך
הזרע שלי התפזר על הבטן
מהר מאד הגיע לכל מקום
חזה , פנים , פה , לשון .
חיוך של סיפוק
קיבלת את מבוקשך
"עכשיו אני יכולה להתעטף בזרע שלך על העור שלי"
בקשה שחזרה וחזרה לאורך השיחה שלנו
לא כי דרשת
גם לא כי ביקשת
כי נוצר חלל . בו קסם חל.
עטפת אותי
שיחררת אותי
קטנה עם חיוך זומם , נצרב לי בראש,
עולה בי בזמן כתיבת המילים
מוחשי כתחושת הלחי שלך בידי
מיד אחרי שסטירה שלי עוטפת עור חם.
בוחן בדרכי , כמה פחד או ביטחון עלי לרכוש.
מגע הכרבולים ,הליטופים , הנשיקות , החלקת הלשונות , מעיכות הדדיות , גוף משוחרר שוכבת עלי כמגש, הגשת החזה וחשיפת הפטמות להתעללות חוזרות ונישנות.
כל זה לא יעלה על הדף עכשיו .
התשובה לשאלה בכותרת היא זו:
"כי אני רוצה להבין אותך יותר"
כותרת הפרק הבא
בו מכחולים, ידיים וצבעים
עולים על קנבס
בו את נותנת לי את רצוני
לחקור את העומקים ולעטוף אותך בתחושה
של סוף אדג'ינג ואורגזמה מפתיעה..