העולם כבר לא פשוט

האם את פסגת היופי?

האם גופך מעוצב כאל יווני?

האם שדייך זקורים ואצילים?

האם שיערך שופע ולעולם לא מבולגן?

האם פיך נועד למצוץ , לינוק ולענג?

או שמה דברייך מדויקים,  חכמים ,מלמדים?

האם  הכוס שלך חלק כיום היוולדך?

או ההרגשה בתוכך היא הדוקה ומתהדקת

כאילו לא היו בתוכך אין ספור איברים או חלילה ילדים?

האם עינייך לא יספרו לי על הכאב, על האובדן, על העצוב ועל עכשיו?

האם תצעדי כאיילה, תתרומי מן הספה כאישה גמישה , לא יתכווץ שריר בתנוחה מעיקה?

האם כל דבר שתבשלי יצא מושלם,

לא שרוף , לא נא.. מעדן?

השאלות הללו כל כך לא רלוונטיות 

כל כך מעשיות ופרקטיות 

שייכות לעולם אחר

פלסטי, מגושם,  רדוד ומצוייר.

אנושיות

אי שלמות 

השלמה שזו מי שאת ואת מספיקה

על השאר, תמיד אפשר לחזק ולתרגל

אף אחד או אחת לא מגיעים לעולם הזה 

בדיוק עבורך.