אני חושב לעיתים על שלל הדברים שקרו לי בחיים
לא הייתי קורה לזה חיים משעממים
לא כמו שחלקכם חושבים
לא עשיתי אורגיות , שלישיות ושתיתי שמפניה מנערות צעירות
אך עדיין, אין בי חרטה על המסלול
שהוביל אותי לכאן.
מה זה כאן ומה זה עכשיו,
יום הולדת נוסף מתקרב בצעדי ענק.
מספר דו ספרתי , זהה בספרות.
לא בר ציון במיוחד ,
אבן דרך בדרך ארוכה, אמיצה
עם מעט מאד חרטה.
את הכול עשיתי באיחור, לפי החבר'ה הייתי LATE BLUM
בעוד החברים תלו ידיים על בנות
אני הייתי מאוהב בבחורות הלא נכונות
לא חשבתי לרגע שאמצא מישהי שתתאים בדיוק לכל הצרכים שבי.
אולי זו הסיבה שהרוב היה מתרחש בין האוזניים שלי
לדבר עם בנות, באמת, היה משהו בלתי אפשרי בעיניי
רק בתוך דפי הצ'ט נתתי חופש לתכנים שחשבתי שלא יכולים לעלות
בשיחה בבית קפה או חוף ים אולי אפילו סתם ברחוב בין ידידות מרובות.
אז לא היה כלוב.
בדסמ היה נעשה במרתפים
ולא היה תוכן זמין בעברית גם לא ממש באנגלית.
הצ'טים והשיחות טלפון נתנו בי ביטחון
היו כמה דייטים כושלים.
ככה זה שאתה מדבר עם נשים ולא ילדות בנות גילך
יותר בשלות
אך לא חובבת ילדים שרק סיימו צבא או שהו בתוכו
דיברו איתך במתק שפתיים על גגות של מגורים.
הסקס הראשון היה עם אישה בת גילי
כזו שחלקה איתי את הסטיות והנאות.
כזו שלא החלפנו תמונות
לשנינו היו המון ציפיות
אך מה לעשות שבלי ממש רגש או היכרות
קשה להגיע לפסגות הגבוהות.
מעניין מה עלה בגורלה
לצערי אני אפילו לא זוכר את שמה
ככה גם הייתה החוויה
שלקשור אותה לגרם המדרגות
להפליק לה עם ידיים חשופות.
לא ידעתי עליה דבר,
פרט לעובדה שהיא רצתה אותי
ממש בתוכה.
לא חושב שהנושא היותי בתול
בכלל עלה בשיחה.
שידרתי את הביטחון הרגיל ,
היא טיפטפה לקול הוראותיי,
עשתה כמיטב יכולתה לענג אותי גם.
שם כנראה הבנתי שאני וחד פעמי
לא מתקרבים
מאז השתנו היוצרות
הצורך בעומק אינטלקטואלי ורגשי
עלה על היצר לפרוק את עצמי
כשנכנסתי לעולם הניהול
שמה גם התחילו החששות
כי מה אני, מזיין עובדות?
אני מניח שהיו הזדמנויות מפוספסות
גם כמה מפגשים במסיבות שהיו יכולים להיות עוד...
אז גם הכרתי את גרושתי
בחדר "דרושה צייתנית" , לפנות בוקר של יום רביעי
מהשיחה הזו התגלגלו לדייט לא שגרתי
היא הייתה צעירה, רק עברה את הגיל החוקי
אני הייתי גברבר צעיר. בעל עבודה קבועה ומעמד בכיר.
עשיתי איתה את הצבא, את השמירות.
את הרכילויות במגורי בנות
ליוותי אותה בתואר ראשון
בדרך נפרדנו וחזרנו
גם עברנו לגור ביחד
כחלק מאולטימטום.
כשהתגרשתי, מעל לעשור אחרי הפגישה הראשונה הזו.
חוויתי כל מיני דברים.
מאיזונים מגדרים במסיבות
לחוויות עם נשים בשלות
דייטים בשדות תעופה
וגם סקס מלא תשוקה בפרדסים
היו ימים..
יש בי חלקים שעדיין לומדים
מציץ אל קינקים רדומים
אני ממשיך ומתפתח
גדל וצומח
לעיתים מביט לאחור
אל התהום.
תוהה.. מתי יגיע זמני לסיים את העולם הזה
להתחיל בשני
מוות תמיד היה ציני בי,
בטח אחרי ביקור בפולין
הציניות הזו, שלא רבים מבינים
הייתה לי כחברה בזמנים קשים
כשהעולם היה עבור הילד הרגיש שבי
יותר מדי להכיל.
עדיין מאמין באהבה,
גם אם האחרונה שברה
בי חלק גדול
ההבנות של אחרי ,
הן שעשו את רוב הנזק.
בשנה האחרונה השתנו בי כל כך הרבה דברים
שאני תוהה לרגע אם נשאר בי
אורי של זמנים אחרים
כן ,אורי זה שמי האמיתי.
משהו שעם השנים למדתי
אין בושה במי שאני
מה שאני אוהב אינו מבטל
את היותי אדם טוב שעושה טוב
גם ללא עונג או רווח אישי
מזכיר לעצמי שהעולם הזה
למרות כל הרע שצץ בכל פינה
למרות האתגרים של החיים ושל עמים אחרים
הוא עולם נפלא.