העולם כבר לא פשוט

Unchained​(לא בעסק) - זה המון רגש מאוד עז כלפי משהו שלא קשור אלייך.
בלוגים של אנשים הם לראשונה בשביל עצמם.

פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - מה הכוונה לא קשור אלי.
את באמת מאמינה שמי שכותב בלוג כותב את זה בשביל עצמן?
מה , עוד לא המציאו מחברות ודפים ומעבד תמלילים בעולם?
אנשים כותבים ברשת כי הם רוצים קהל.
ולהגיד לקהל הזה , הנה יש לי בלוג.. ואז להיכנס ולגלות שהוא ריק.
שנאה עזה
אני מרומה.

Unchained​(לא בעסק) - אני לא "מאמינה", אני יודעת. יש אנשים שמנהלים בלוג וכותבים בשביל עצמם ולא כי הם רוצים קהל, בטח לא בשביל הקהל. לדעתי כאן אפילו יותר מבמקומות אחרים, בחסות האנונימיות.
יש משהו משחרר ומנקה בלהוציא משהו החוצה ומי אתה שתשפוט בשבילם את המדיה? שתחליט באיזו צורה ואיפה זה אמור להעשות, או מהו תוכן ראוי ואיך להביע את עצמם?
אתה מרגיש מרומה? חבל. אתה שונא? עוד יותר חבל, ממש בזבוז אנרגטי.

Lulik{משוייכת} - מה שאן אמרה.

פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - הכל טוב ויפה אן, אבל אני לא מדבר על אנשים שכותבים. אני מדבר על אנשים שפותחים בלוג ולא כותבים בו דבר.
זה שונה.
לא מדובר על ''בלוג לא קיים''.
אלא על בלוג שלא נכתב בו דבר.

גם לא כתבתי על התהליך שלהם או למה הם עושים את זה.
אני רק אומר, שמי שכותב בלוג רוצה שיקראו אותו, מסיבותיו שלו. ואת זה אני לא שונא. אני אוהב.
ואם יש כל כך הרבה כבוד לבלוגים, למה את תוקפת את מה שאני כותב בבלוג שלי?
מי את שתשפטי אותי :) (מהממת אחת)

Unchained​(לא בעסק) - כי בלי קשר לאם אתה כותב בשביל קהל או לא (מה שהבהרת שאתה כן), ברגע שכתבת חושפת לקהל, אתה פותח את עצמך לביקורת או נותן לאנשים אופציה להתייחס למה שכתבת.
שנאה עזה זה רגש מאוד חזק ונראה לי תמוה (וכאמור, בעיקר חבל בשבילך) לחוש רגש כזה שלילי ועוצמתי, לגבי משהו שהוא לא שלך ולא קשור אלייך בשום אופן.
לגבי בלוגים ריקים, יכול להיות שאותם אנשים כתבו ואז החליטו להוריד את הפוסטים שלהם. זה מקום שאנשים נחשפים בו וזכותם להחליט מה הם רוצים לחשוף, מתי ואם בכלל. גם אני מידי פעם מעבירה לטיוטות או מוחקת דברים מהבלוג שלי שכבר לא בא לי שיהיו בחוץ ואני גם מכירה אנשים שאחת לכמה זמן, בכל מיני תהליכים שלהם, מורידים את כל התכנים שלהם והבלוג שלהם נותר ריק.
הנקודה שלי פשוט הייתה שזה לא שלך- ועם זאת, אתה לוקח את זה מאוד אישית (וקשה)

Unchained​(לא בעסק) - אני לא מצליחה לחשוב על הרבה דברים שאני שונאת באופן עז.
אולי שומר וסלרי.

פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - לשנינו יש גישות מאד שונות בקשר לרגשות. בייחוד שנאה. אני זוכר שזה עלה בעבר.
התחושה שאני מקבל שאני נכנס לפרופיל של אדם, גבר או אישה והולך לפרופיל, שכאמור עבורי חשוב מאד, ומגלה חלל ריק.
בלי התנצלות
בלי סגור לשיפוצים...
זה פשוט מכעיס וסוגר אותי רגשית כלפיהם.
שאני אומר שנאה אנשים מניחים את אותה מסכנה, לכן שאני כותב (להמונים שצופים בי) אני משתמש במילה הזו.
אני ממש שונא את התחושה הזו..
לגבי האנשים והפרופיל והבלוגים.. אני לא מייחס לזה יותר חשיבות. התחושה עוזבת אותי מהר לתחושות אחרות.
החיים קצרים מדי.
לפחות דבר אחד חיובי יצא מכל השנאה הזו.
סוף סוף תגובות בבלוג.

Unchained​(לא בעסק) - התחושה שאנשים צריכים להתנצל בפנייך או להסביר לך, היא הבעייתית.