להתעורר שוב מחלום עלייך
הפעם גם הייתי נועז ויזמתי
יזמתי מגע עם הרגליים הללו שלך
ליקקתי ונישקתי
הרמתי ופישקתי
לא, לא הגעתי למה שבניהן
אבל, גם לא רציתי
היה לי טוב להיות ביחסים טובים עם השוקיים והירכיים
היה לי טוב לשמוע אותך מהמהממת לעצמך
הטלפון זרוק בצד
ואני הוא זה שמסיט את המחשבות לכיוונים טובים יותר
לא היה שם כאב, שזה מוזר
היה הרבה סיפוק מצידי שזה עוד יותר מוזר
כי הכאב מסיט אותי לכיוונים טובים יותר
כמה כמה ימים שאני מתעורר בשעה הזויה, חמש בבוקר.
בלי סיבה,
משכנע את עצמי שזה כי אני צריך פיפי.
חוזר לישון ומתעורר שוב
החלון לא מבשר את בוא הבוקר והקימה הטבעית
רק אומר לי:
'אתה מתבלבל, עוד לא בוקר, מה נסגר איתך. אתה מוזר'.
הבוקר קמתי עם תחושת שייכות
היא הייתה לי נעימה
אולי,
העובדה שאני מערער את כל עולמי כל יום מחדש
בוחר בדרכים לא מוכרות
מתחילה להשפיע עלי?
זו לא חרדה.
פשוט, התחושה הזו, של להתעורר במקום זר משנה לי את הדפוסים.
שנה חדשה בפתח
החלטות ומסקנות מציפות אותי
אפשר היה לדחות את זה בעוד חודש
מה ממהרים להחליף שנתון היהודים הללו.
אני מאמץ את דצמבר כראש השנה שלי מעכשיו.
גם ככה משם הכל התחיל.
