העולם כבר לא פשוט

ברכב מופלא ובידיים בטוחות הגענו ליעד שהוא גם מלון.

לנגד עיננו 4 ימים של מנוחה

בראשי הקודח.. זמן משחקים מופלא

אחרי שהתמקמנו במלון ובדקנו את טיב המיטה והחלון,

לחשתי לך שני חוקים. 

1. חזייה, כמה שפחות מחוץ לחדר.

2. בחדר מעט אם לא בכלל בגדים לגופך.

רציתי אותך נגישה, לכל שעשוע. 

רציתי אותך חשופה , לכל מגע של רוח, בין אם טבעית או שובבה.  

מיהרת לציית ולא ניסית להבין את המסר שמאחורי הדברים.

הבנתי זאת ששאלת אותי אחרי כמה שעות, שהתכוננו לארוחת הערב, 'מה החוקים שוב?'

לבשת את השמלה שאני אוהב, נגישה ואם זאת עושה אותך טבעית, 

הולכת בחלל כאישה שלא מהעולם הזה

מרהיבה. 

הלילה הראשון נראה כל כך רחוק, אך טרפנו אחד את השניה. 

מילאנו את פיותנו באיברים, בתחושות, במיצים. ונרדמנו כמו שאנחנו אוהבים:

קצת לפני נקודת הרתיחה, ובלי ס"מ רווח בנינו. 

כל איבר מתאים לאיבר שמולו.

אנרגיות מפצפצות בכל מקום

חוויתי את גופך הענוג , בעיניי , בידיי, באצבעותיי, בלשוני, בזין שלי ובעיקר במחשבתי.

השארתי בך מעט מן הסימנים המעטרים את גופך הצחור שאני כל כך אוהב להחתים ולצייר עליו ,

השארתי אותך על אש קטנה ובלי טיפה ממני בתוכך דבר שפשוט הטריף את נפשך.