פוקח את העיניים לבוקר נפלא
את שוכבת מולי, צמודה צמודה.
נשאר לנו רק לתכנן את היום.. בלעשות כלום ועוד קצת מזה.
ארוחת בוקר זה זמן נהדר. להתאים את הלוז ולבחון את הסימנים שהערב הראשון השאיר
כמו שחששתי..
עדיין רעבה
שובבה
עם ניצוץ בעיניים.
טיבה של שנת לילה מצויינת לאחר שלל אורגזמות מכל המינים.
התחלה של ציור מקסים על הירך השמאלית.. אני חייב להמשיך אותו , מתזכר לעצמי.
אז חורף בים המלח ועד כמה שרציתי קר היה בכל מקום שהוא לא קיר המלון.
הבריכה סגורה ונשאר רק לחכות , היא תחזור מהמסג' ואוכל לקבל אותה למשחקים עד הבוקר שבא אחרי עוד ערב של שעשועים וציורים.
הפעם אלבש את הירוק, המנומר.
מצויין. אם כי מה אכפת לי.. אני חולה על בגדי ים שלמים.. תלבשי אחד חום עם כתמים סגולים זה לא יזיז לי. אני רוצה את האיברים הפנימיים.
יצאת לקראתי, מנומרת, מחוייכת.. אחרי שלשו את איברייך בחוזקה ועוד קצת, עם שמן מתוק ומוזיקה שאולי קצת שמעת.
יצאת לקראתי וידעת שאת ידיי לא אשאיר רחוק מדי מאיברייך.
יש משהו נורא כייפי בים המלח. כוחות הציפה , כוחות הריפוי, ההבנה שאתה צריך להיזהר ושעם יש לך פצע הוא ממש ישרוף.
ממש כמו הצלפה של שוט, הוא מעלה למעלה, מרפא ומשחרר והוא יכול ממש לשרוף.
את המחשבות, את הרצונות, את הספקות.
אך צריך תמיד להיזהר. גם ים המלח הוא ים של מוות. גם שוט הוא כלי בעל שני צדדים.
את, שהשוט שלך ואני ממעטים להיפגש. אוהבת את הכאב, אך מתקשה להשלים איתו. יש מקומות שאת מתמסרת ויש מקומות שאת דרוכה.
חיכיתי הרבה זמן לקלף ממך את השכבות המגינות. יש חלקים בהגנות שלך שרק כלי מסוים עשוי להקל, להראות לך את המעבר.
לזין שלי יש תפקיד זהה, הוא מקלף את הביישנות . מוציא ממך את החיה הרעבה, הזונה החרמנית שלעיתים את חושב שזה לגמרי כל עולמך
להיות כלי מכיל לזין שלי.