|
|
|
אני רוצה את שנינו
רעבים
מזיעים
מסריחים מתשוקה
העור חם
הכל רטוב , חלקלק
שורטת
אוחז ומושך
כמות האורגזמות אינה משנה
כמות ההזרעות לא משתנה
את רוכבת
אני ננעץ
הפה עייף
נשימות רדודות
את שוב קרובה
"עיניים אלי"
"למי את שייכת?"
סימנים
כל מיני
בולטים או דוהים
זכר לחוויה בגוונים
הצורך לתעד
את היופי
בצורה , קו או עיגול
לדעת שלא הכל חלום.
העננה אופפת בי
עדות ממשית לרגע
מתחדד על העור
מזקק מחשבה
אוסף לתוכי
ברגע של שקט
עם עצמי
תחושות, נגיעות . רגשות.
זכר להוויה בין שניים
של קח ותן
צורך וכאב
חידוד של גוונים
בכמה רבדים.
כל כך כיף
להנות מתעוזה של אישה
שמגלה בי רגשות נסתרים
לא קנאה
אלא דאגה.
להתמודד עם השדים שלה
ולא לחשוש
לא לרצות לשנות
לקבל את הצורך שבה
בצורה הכי נקייה
בה היא עצמה, עוצמה
ואני עצמי , איתן
המותר
נפתח לפרשנות
הרעב
מקבל ביטוי
הצורך
מקביל בשנינו
היא אלי
אני אליה
עשה בי אישה
עשה בי כל
עשה בי כשלך
גופי, נוזליי, פתחיי
איברים, חלקים, חלקלקות החורים שלי
פתוחים לרווחה
למלא בי את תאוותך
רצונך
חשקייך
סמן אותי
ואני אותך
קטנה שלך
התמסרות אינה מילה או תנוחה או טקס
זה לא קורה ברגע וזה לא נמשך נצח
זה זיקוק של הכל
מגע
רגש
צורך
אמון
החלטות
זה המקום הכי עמוק
המקום היחיד עם משמעות
בתוך ההמולה הזו, שמקיפה את היום יום
זה להכיל אותי
בכל הוויתי
בכל החושים, התחושות , הרצונות.
זה משטח חלק
בו אני המכחול ואת הקנבס
אם בעבר חשבתי שאני אדם של צבעים מסויימים
של גוונים מוחלטים
אני מגלה שאני הרבה יותר מאדום או ירוק או כחול
אני קשת של עולמות
היכולת הזו לשחרר
את המעצורים
את החששות
את במחשבות מאחורי הראש
לא לחשוב
פשוט ליצור
היא זכות
שהתמסרות מעניקה לה מקום
הזיכרון של רגע שכזה
התמסרות של גוף ונפש
לתוך הצורך שבי
להעניק
להכאיב
לענג
לטלטל
להיות שם
מכיל ומקבל
לתת את התנאים
לשיחרור מכל הרעשים
התמסרות היא רגע
מפעים.
עולה בי חשק
נשים
רק להפשיט מבגדים
אג'נדות ופחדים
חוסר ודאות
בושה מחברה עקומה
לקשור חזק בקצוות
פשוט...
לתת למכחול להצליף בכן משמעות
פסים וכתמים
ידיים ,מילים, משפטים
בכל צריבה ונהמה
תתפשטו ממילים גדולות
תתכנסו לחללים קטנים
למען השקט הדרוש
להפקת אמנות
האם אני רע כי אני נהנה להכאיב לך
האם כשאני לש את בשר ירכייך בידיי
עולה בי הצורך למעוך אותך ואותי
האם כשאני מלטף פיטמה אני סקרן לכל התחושות שאני יכול להעביר דרכה
האם שהפנים היפות שלך בין ידיי עולה בי הצורך להעיף לך סטירה
לא חזקה כזו אבל מורגשת
לא משפילה, מרימה
הרצון שלי לראות אותך מיישרת מבט אלי כשאני מכאיב לך, תמיד קיים
אני רוצה לראות בעיניים שלך את הצורך
את הנתינה
את הכמיהה
לעוד רגש
לעוד תחושה
לעוד מאהבה שלי
בצורה הכי ישירה
כשאני חודר לחלל הפה
או
מרחיב את קירות הכוס
או
פולש אל החור ההדוק
האם שם באמת , אני ואת בלבד.
או
שאולי קיימת שם עוד ישות, מקבילה אלי
כשאני נכנס ורטוב לי באיבר
אני תוהה כמה עוד תוכלי להרגיש אותי
האם עלי להעביר אותו על קירות הכוס , או לעבור שן שן וגם להחליק על הלשון
ומה עם הגרון, גם שם אני רוצה להיות
להרגיש
להרחיב
להקשות
שאת מתקשה ונחנקת ממני
אצבעות, זין , דילדו או גאג
אני מרגיש שאת מתאמצת להיות עבורי
מה הוא בעצם ספאנק
מגע מלא בין יד לגוף
סוג של חיבוק
בין צורך לצריכה
בין ביקוש להיצע
היד שלי פוגשת בעור רך
עור עדין
עור שזוף או עור לבן
קנבס לאצבעותיי
כשאני נושק לשפתייך
או
שהשיניים שלי נסגרות על חלק גדול מהעור
האם עולה בי הצורך להכאיב
לסגור לאט לאט את הלסת
להרגיש אותך נדרכת
להחליט עם הלשון תלטף ונתנחם
או
שאתחיל לסגור חזק בשביל לדעת , עבורי, מה זה יותר מדי
שאוכל לדעת שיש לי את היכולת לקחת אותך לקצה ולא מעבר
לטשטש את גבולות הנורמליות ולהיכנס לאיזור משוגע ומטורלל
בו כאב ממלא את ההוויה יותר ממילות אהבה
התחושה שלי היא צורך לסמן את הנוכחות שלי בך,
לא רק בתוך הלב
לא רק בתוך המחשבות.
באופן ממשי, ברור אשר לא משתמע לשני פנים
סימן מוצהר שאהבה שלי נגעה בך וגם נשארה
גם אחרי שאת מסופקת
גם אחרי שאת חוזרת לביתך
את צריכה להרגיש אותי גם כשאני רחוק
זה שאת צריכה להתאמץ ולהתלבש בהתאם ביום חם או קר
כדי שהסימן ישאר רק ביננו ולא יהפוך לשיחת היום במשרד
כשאת הולכת לשירותים ופתאום הלילה שבילינו ביחד
מצוייר לך על הירך
זה לא טעות וזה לא אובדן שליטה
זו האהבה שלי, מהדהדת בתוכך
האהבה שבי לתת ענקית ומקיפה
היא תובענית והיא תיקח ממך המון
מה תקבלי חזרה ממני?
מלבד הידיעה שאני איתך בכל רגע
גוף ונפש
חושב ומדמיין את שלב הבא שאראה בך קנבס
חיבוק
דאגה אמיתית, לא כי את צעצוע. כי את מסומנת בי.
הנוזלים שלי. רוק , זרע , שתן, זיעה
הם עוד דרך לסמן את הרכוש שלי. הרכוש הכי לא חומרי בעולם
אישה קודם
אחר כך כל השאר
זה שאני אוהב להכאיב לך
לא אומר שאני בא להרוס, לשבור או לבנות מחדש
אני רק מראה לך את הדרך שלי לאהוב ולהרגיש
את הדרך הפשוטה לתוך הלב שלי
לרגש טהור
אורי
אני מאמין גדול בסיפורי אהבה רומנטיים
ברגעים מיוחדים שמראים בתחילת הסרט ורק בסופו הם מתחברים
שאת אהבת חיי פגשתי בילדות ושנאה ואיבה גדולה הייתה אחד את השנייה
ופתאום אחרי מספר שנים הכל מתחבר
אני לא ממש יכול לסבול קומדיות רומנטיות מטופשות. כי הוליווד עושה את זה מתוק מדי וזה מעלה קבס בפה
המוח מסרב להאמין שככה זה עובד במציאות
וכן, אני לא מצפה שאהבת חיי תיהיה בלונדינית דקיקה עם עור פנים מושלם
תבואי אלי לא שלמה, לא מושלמת
סובלת
סובלת מתלאות העולם הזה
לא עם נפש אופטימית
אלא עם רגש מתפרץ
על מה שאבד לך
עם רעב לחופש אמיתי
שמתרחש שהרגש חסר מעצורים
רוצה להראות לה טוב
גם בתוך הכאב שאגרום
רוצה לזקק לה את החושים
להדליק בה את כל אורות הזיקוקים
זיקוק של תחושה
התפוצצות של הרגשה.
שתלמד להעריך את הטוב
שגברים לא העריכו אותה
ונשים תמיד יקנאו בה והיא תקנא בהן
על כל הדברים הלא נכונים
היא צריכה להנות מהטבע בדרכה
לחשוב מחשבות מוזרות בראש
להיות נפש חזקה
שכולם רואים אותה
אבל היא רואה את עצמה כשונה
שמתייחסים אליה כמובן מאליו
אבל עמוק בפנים
היא חור מלוכלכך
לא רק בקטע שהיא נוזלת מכל החורים
אלא שהיא חושבת עצמה כנורמלית בעולם של מוזרים
היא צריכה להיות בעלת עזות מצח
ויכולת לנהל שיח שנון
לא לפחד להביט בעיניים
גם להוריד מבט שקשה
ועדיין.. להביט בה מציצה מלמטה בהתרסה
רגע לפני שאני מוריד אותה לרצפה
מניח עליה רגל להבהיר לה שאנחנו לא שווים
שפה , זה המקום שלה לשחרר ולחוות
לא לחשוב
רק לספוג
אני מתפוגג מעצמי
כשאני חושב על המבט הנעלב
של רגע אחרי סטירה מצלצלת
מתלבשת היטב
את דמעות העלבון
של הרצון להיות אישה מולי
חזקה, איתנה , מרדנית
לראות את הפנים מתרככות שהיא מבינה
שהיא פה לרצות
לספוג
להיעלם בתוך הזרמים והנחלים
שהאבולוציה העניקה בה את היכולת להכיל ולהתענג מכל נוזל
עדיין, את הסטירה הבאה והבאה אחרי היא מקבלת בכתפיים זקופות
גב ישר
בדיוק כמו שהסברתי לה
כשהחיים מכים בך
את לא אומרת "אה סליחה לא הייתי מוכנה"
את מתיישרת ומקבלת את זה
מבט קדימה, לא לעצום מולי עיניים מפחד
את העולם שאת רוצה את צריכה לראות בעיניים
לא למסגר אותו במסגרת יפה ולשים פילטרים
חדורת מטרת תבואי!
אני כבר אכניס בך את הדברים ששכחת שחשובים
השקט מגיע
שהראש ריק
שבית החזה מלא אוויר.
שקט מתרחש
כשבחוץ סוער
אבל בפנים רגוע.
שקט קיים
שהלב דופק בקצב קבוע
שהיד והעין מתקבעות
על נקודת אחת
הולכת וגדלה
הנקודה הזו לא קבועה
היא משתנה בהתאם למצב הרוח
אם עינייה עצומות
או זיעה מתגלגלת במורד הגב
אם היא פתאום זזה בחלל
או מצמידה איבר לאיבר
השקט שורר בתוך נשיקה
עור לעור
שפה לשפה
הוא מתרחש שהיד שוזרת בה קצוות שיער
והאצבעות נסגרות על קודקוד השיער.
כשהיא כבר לא של עצמה
היא שלך.
יש לו, פנים רבות.
אך אני שואף לפנים ייחודיות
שמתקשרות בעיוות של עצמות הפנים
שהאצבעות לופתות ומשנות בך
את הרצון שלי.
הצורך שלך להיות מנוע לשקט שלי
הוא מדבק
את לא יכולה לסרב לו
את צריכה את הנוכחות
כדי להישאב לתוכו.
כשאת מתרחקת,
הרעש גובר
את מפסיקה לנשום
וחוזרת לחשוב.
מה היה שם בתוך הבלילה המטורפת ?
האם באמת עמדת מולו לבושה
ועל הברכיים עירומה
האם הלב שלך מצא את דרכו לבין רגלייך
וכל נגיעה של כף רגל
בחור המטפטף שלך
הפעילה מטען חשמלי שזרק אותך
לרקיע השביעי...
חיוך קטן עולה בך
שאת מקיצה מהמחשבות
הטלפון מצפצף בהתראה
"בואי"
את יודעת שברגע הזה
מצאת את השקט
בתוכך.
חומר ביד יוצר
כשאת מתמסרת
הגבולות אינם מטשטשים
הם נעלמים
אין הנאמר מעיד על מחסור
כשם שאמן אינו רואה גבולות
התווך בו מתרחשים מעשים
באמון שלם
כוח הדמיון חסר מעצורים
כשאתה מפליג בסערת יצרים
אינך מכניע את היצירה
ליצירה אין מילה
היא נוכחת בדף
רק חושף אותה
לאור העולם
מדייק
מוסיף
מחסיר
קנבס תחת ידי
יש משהו בפנים שלך
שגורם לי להתעורר
זה החיוך החמוד הזה
המבט בעיניים המשתוקקות שאנחנו מצליבים מבטים
או שהזין שלי מזיין לך את הגרון
השינוי המיידי במבט שאני אומר לך משהו שגורם לך ישר
להגיב
ממבט שובב למבט נזקק
ממבט שמיישר אלי מבט למבט שמרגיש לי שנעלמת
בתוך הצורך שלי
לעורר בך
לא משנה כמה ימים או שבועות עוברים
הצורך הזה לא חולף
יש בי רצון לגרום לך לחייך
לרייר
להשתוקק
והדרך שבה את מתמוגגת שאת ידי את מכילה ואוהבת
בין אם זה בליטוף, סטירה, אצבע בפה או נשיקה של לשון חוקרת
תמיד אני נזכר בחיוך
בפנים שרוצות חיבוק
כשאת במלוא הרגע
מחכה
אפעיל אותך במילה או מגע
בצורך שלי
לממש את עצמי
למלא את המחשבה
ופשוט להיות לי קנבס לבן
שאצייר בך
תחושה.
