לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני שבוע. יום שישי, 30 בינואר 2026 בשעה 3:11

יודע שהגיעה העת לסגור את התקופה 

להודות על הדברים הטובים 

על החוויות.

על התחושות שהיו משותפות .

עכשיו כבר אין יחד, רק זיכרונות.

 

זיכרונות שילוו אותי 

צורות וחלקים שאוכל להרגיש בדמיון

אך לא יהיו שוב לא כהווה ולא כעתיד

כשחשבתי שעשוי להתממש

כנגד כל הסיכויים.

 

אנני מפריד בין דברים

בוחר לקחת את החלקים הטובים

להשלים שאת הרעים 

אקרא להם שיעורים

 

החלק הקשה ביותר

שאישה שהייתה כו חשובה

תהפוך לעוד שורה 

ברשימה שחשבתי שהגיעה לסופה

 

אך גורלי אינו כזה

להתהדר במספר דו ספרתי 

של שנים לציון , בזוגיות

 שהרימה אותי לגבהים 

 

של נעים , של מגע ,טיולים , חיבוקים , 

מבטים של אהבה ורגשות מעורבים,

של גילויים , ניסיונות,  התבגרות של בנות,

ארוחות משפחתיות , גם בין משפחות ,

של חגים, של משחקים ומרתון סרטים, 

של ניסיון לחבר בין שני סיפורי חיים כו שונים 

של הרבה נתינה, גם לא מעט הקרבה 

אנרגיות מטורפות

התפוצציות של אסטזה ואורגזמות 

של להירדם בחיבוק , של סיפוק.

 

גם הבועה הזו לבסוף התפוצצה

לא בדרך יפה 

גררה המון צער, חרטה, כאב ודממה

 

פרידה אינה דבר קל

אך אם אחזור לפרק הזה כל הזמן

אביט לאחור לעבר שאבד

 

לכן עלי להפוך אותך 

לעוד שם ברשימה 

שטמן בי תחושה של החמצה אדירה

 

כדי שהמבט יוביל אותי 

לעתיד

לשלמות הזו שאני כו רוצה

יודע כמה נדירה היא,

חמקמקה ותדרוש ממני את כל כוחי.

 

אהבה חדשה...

 

 

 

 

 

 

צדקו הן 

הנשמות כשאמרו לי

הזמן יעשה את שלו

 

 

לפני חודש. יום שישי, 9 בינואר 2026 בשעה 7:44

 

טוב לי

 

יש עוד המון תיקונים לעשות

 

רק להזכיר לי שמותר

 

להיות גם וגם

 

גם בטוב וגם ברע

 

להעריך את הטוב ולהבין את הרע

 

לעכל

 

שמותר 

לחייך, לרקוד, לצחוק ,לבכות ,להתגעגע , לכעוס, להזיע ,לצעוק ,לחשוב רע, להתרכז בעבר, לדאוג לחברים, לדאוג להשלים מתנות נשכחות, לזוז ביום קר, לשנוא את העבודה, לבזבז, להשתפר, להתייאש, להתאכזב, לבנות ציפיות, להתבאס, להתרגש מסרטונים, לרטוט ממנגינות , לתת לדברים לשקוע, לצפות בקומדיות נשכחות, להתענג על שוקולד, לפרק סטייק , להזמין טייקאווי, להתפנק, לזיין, לחדור ללב, להשתמש בכוח, לשנוא את המדינה עדיין להתרגש ממחוות קטנות, להיות עייף בעבודה, לראות סרטים עד אמצא הלילה.

 

מותר לחלום

מותר לחשוב שטוב ואולי הרע מעבר לפינה

 

לטרוף את החיים!!!

 

לפני חודש. יום חמישי, 8 בינואר 2026 בשעה 3:22

חוסר ההבנה של לחוות טראומה פעם שנייה

בלי כל יכולת הכלה של צד

שאמור להיות שם גם עבורך

 

חודש שלם של לבד

של מסע של אחד 

המתנה של אחר

בידיעה מלאה כשתחזור

תהיה אדם אחר

 

שום דרך לעבד תחושות

שום דרך להאט את הסחרור

שהחל ביום אחד של הפתעה

ומשם הדרדר לחוסר פעילות 

וצפייה שמה שעבד בעבר 

יעבוד שוב

כאילו לא התהפך העולם

השתנה ההווה

הכל נעשה קשה

 

המסע

ההבנה איך לצעוד

לבד

האתגרים בלי המילים

קושי

כאב עצמי שחייבים להכיל

תמונה

שלא מעבירה תחושה של מגע

 

אישה אחרת

שופעת ביטחון

ללא תלות באחר

כל אתגר נראה רק קושי

לא יותר

זרחת 

ובאור שלךך שרפת את כל הגשרים

בין העולם שלי

לעולם שלך

 

"ניסיתי לעשות לך תיקון"

תיקון אכן נעשה

נולדה מחשבה

בה את נשארת את

ומקבלת את כל החסר

באחר

 

הבחירה נשארה זהה

את שותקת והעולם מתיישר או לא

החלומות נעשו רק שלך

הביחד שלנו התחיל להתעמעם

 

ולדעת שבסוף הסרטון

חודש ימים לא התראינו

החיבוק הקצר הנשיקה החטופה

היה החלק הראשון

של סיום תקופה

 

תיקון את אומרת

שם נעצת בי את הסכין הראשונה

עדיין לא סובבת אותה

עדינה

 

 

מה לזכור מהחוויה?

שאין לי שליטה על כלום

שאתה שווה ערך ושווה להילחם עלייך

שווה להיות עבורך , גם שאתה חלש.

שאין לך שליטה על בחירות של אנשים ושתמיד תרצה כנות על פני שתיקות של שקרים.

חצאי מילים ומחווה נעלמת עם משמעות נסתרת.

תמיד תשאל שאלות קשות ואל תתן לאנשים לצאת מזה בקלות. עד שאתה מסופק! מיודע! מבין!

 

אתה שווה ושימותו הקנאים!

לפני חודש. יום שבת, 3 בינואר 2026 בשעה 14:48

בשנת 2005 קניתי את הכרטיס טיסה הראשון שלי

שהוביל אותי למסע של 7 חודשים ביבשה הדרומית לאמריקה 

נחתתי נחיתה רכה בארגנטינה והמסע שלי ביבשת הזו היה רווי חוויות , רגשות ותבונות.

 

מאז טסתי לעוד מקומות.

אך חדוות המסע שכחה, אחרי שביליתי במקום כל כך מופלא.

מסעות חיי הביאו אותי ללא מעט מדינות.

תמיד בחברת אדם, אישה, בת זוג או משפחה.

בגפי מעולם לא עליתי, מאז היבשה הדרומית, למטוס לבדי.

 

פתאום לרכוש כרטיס טיסה

לתכנן את העתיד ולבנות תוכנית כללית

לחופשה מעט שונה

שהפוטנציאל שבה , מרטיט לי את הנשמה.

 

בראש יש המון תסריטים

כולם, לשם שינוי, מאד חיוביים.

מנסה לא להתייחס אל זה כמטלה

אלא מתנה

עבור שנה שמתחילה עכשיו

כמה שאני רוצה שתיהיה שונה 

מהשנה הארורה בחיי

 

תוהה בפתח איזו תקופה

אני עושה צעד ראשון 

2026 תפתיעי אותי בעוצמתך.

 

 

 

 

לפני 4 חודשים. יום ראשון, 28 בספטמבר 2025 בשעה 11:17

סליחה שבניתי לי עולם שאת בתוכו

סליחה שרצית להראות לך עולם שאני לא כל כולו

סליחה שהפסקתי להקשיב

סליחה שלא שחיתי איתך

סליחה שלא נישקתי אותך מספיק

סליחה שויתרתי על דברים חשובים - בי

סליחה שרציתי אחרת

סליחה  שלא דיברתי רצונות

סליחה שרציתי עמוק יותר

סליחה שלא נתתי לך קולר

סליחה שלא קשרתי את לבך

סליחה שאני בלי קשקושים

סליחה שאני מצחיק

סליחה שאני ילדותי וצוחק, צחוק של ילדים

סליחה שאני רומנטי מדי

סליחה שאני לא עצבני מספיק

סליחה שלא נלחמתי וצעקתי את כאבי

סליחה שנכנסת לחיי בהפתעה

סליחה שאני תופס הרבה מקום

סליחה שהידיים שלי יודעות לצייר רק על גוף ולא עם מכחול

סליחה שלא הבטחתי לך

סליחה שלא ידעת להגיד לי מה את רוצה

סליחה שניסיתי

סליחה שטעיתי

סליחה שהייתי צריך זמן להרפות

 

סליחה,

 

רק בנאדם של מילים.

לא תפאורות, הבטחות וכנראה גם לא נפלאות

סליחה ,

שלא ביקשת ממני סליחה

שלקחת לי את הלב והשארת לי.

ריק.

לפני 8 חודשים. יום שני, 12 במאי 2025 בשעה 23:56

דברים קורים

תמיד תשאל את עצמך למה

 

דברים משתנים

תמיד תשאל את עצמך למה

 

דברים נעלמים,

תמיד תשאל אם אתה רוצה שיחזרו

 

רוצה?

תלחם. תדבר. תעשה.

 

לא רוצה?

תמיד תשאל את עצמך למה.

 

בכל מערכת יחסים מאבדים משהו

ומרווחים דברים אחרים

לא תמיד את הדברים שחשובים לך

למצוא אישה שתתאים לכל הצרכים שלך

והיא תקבל את כל הצרכים שלה

זו מערכת יחסים שאתה רוצה

תיאום ציפיות צריך להיות בכל שלב נתון

שרע

שטוב

שמשעמם או תקוע

מותר להגיד אני צריך עזרה

מותר להגיד אתה לא איתי, למה?

 

אסור לוותר , אף פעם בחיים המזויינים הללו.

יש עולם שלם שם, אם תוותר , לא תחווה אותו

 

כואב, כואב לדעת כמה איבדת

מנחם לדעת כמה הרווחת

לדעת שאתה עוד מסוגל לאהוב ככה

וגם להכיר בעובדה, שאהבה זה לא הכל.

 

מימוש עצמי

מימוש אישי

מימוש כל החלומות

 

להתממש ביחד

זה החלום

 

 

לפני 9 חודשים. יום שישי, 18 באפריל 2025 בשעה 13:44

אם אלך לישון, 

אתעורר מאושר?

בלי כאב

בלי עצוב

איתך,  מחייכת אלי. 

 

 

אל תתנו לעולם להשכיח את הדברים החשובים באמת!

לפני 10 חודשים. יום שבת, 5 באפריל 2025 בשעה 5:29

זה קשה

שאתה מביט באישה שאתה אוהב

וכאב אוחז בך.

 

זה מבהיל,

שכל הכוח לא בידים שלך.

כי היית טיפש מספיק כדי לאבד אותו.

 

זה קשה, שלוקחים ממך את כל האוויר והקירות לוחצים אותך חזק

 בכל מחשבה אתה מפקפק

בכל צורת פעולה אתה לא בוטח

 

הפחד הזה, שמטשטש את כל החושים

גורם לך להרוס במקום לבנות

הוא משהו שקיים בך עכשיו

העתיד שהיית כו בטוח בו,

אבד לך.

ואם תצליח להבין שאתה לא צריך לנצח במלחמות או להיות הירואי בקרבות

אלא אולי פשוט לתת לזמן לאחות את שנפרם בפרק זמן בו לא היית קשוב. 

 

ולעשות את זה, לבחון, לראות, להבין את הסימנים הקטנים בדיוק כמו שהם. קטנים

במחוות קטנות. 

ברצון, בתשוקה, בלי פחד. יותר.. אומץ חדש.

גלה אותו אורי.

אל תיתן לחששות כל הזמן לאכול אותך

לפני 4 שנים. יום שבת, 31 ביולי 2021 בשעה 17:43

שקורים לך דברים לא צפויים.

שמוציאים אותך לגמרי מאיזון

אתה מגלה באמת את הטיב של החברים שלך

של בת הזוג שלך

של המשפחה שלך.

 

אדם שעושה טוב לסביבה

הסביבה תעשה לו טוב.

 

קשה להתמיד בזה.

מאמין שישתלם בסופו. חייב.

 

לפני 5 שנים. יום שני, 4 במאי 2020 בשעה 20:19

רגע לפני שחוזרים לשיגרה

סוג של שיגרה, אף אחד לא יודע באמת מה זה יהיה או איך זה יקרה.

אנחנו מסכמים רגעים של חצי שנה יחד.

הימים עברו מהר

הלילות אפילו יותר

מערבי שתייה ולחמי הבית, עברנו לארוחות שישי ואירועי בית משעשעים.

הרגשות שלנו העמיקו

הגעגועים התמתנו

שרוב השבוע זה סוג של חג ואני נמצא יותר ויותר במיטתך וצמוד צמוד לא רק מכוחו של הסגר.

 

למדתי לפתוח את ההגנות ולתת למבט הביישן שלך לעטוף אותי באהבה המדהימה שאת משגרת אלי. 

למדתי להרפות, פשוט להיות, שנינו יחד באותו חלל.

להנות מהליטופים שלך בדיוק ברגעים המתאימים

לדעת שאת שם בשבילי , לא רק שנחמד נחמד.

מצחיק אותי שבתוך הבלגן, החופשה הלא ידועה והמגפה שמסביב, המגפה שביטלה את כל החוץ עדיין מצאנו דרך לעשות מסע

מסע לתוך עצמנו, לתוך האהבה שלנו. 

 

אני לא יודע אם אפסיק אי פעם לשאול את עצמי, איך זה יכול להיות כל כך מושלם?

אחרי הכל, אני אדם נחמד אבל אף פעם אין לי כזה מזל בחיים.. 

 

אולי יום אחד, אדע להגיד במילים את כל מה שאת עבורי, את כל מה שאני מרגיש איתך.

עד אז,אומר לך.

 

את שלי, כמו שאני שלך.

 

אורי