חרטא בגרוש

שבו אתה טלפון של הסבנטיז, בולע אסימון, וצליל חיוג נשמע.

אני שואל(את עצמי):

איך לעזאזל עוד לא קשרת גבר? איך לא תחבת לו את התחתונים של זוגתו לפה, עוד לפני שחום גופה עזב אותם? איך עוד אין על כל זה סרט הדבקה, כזה שישאיר לו מזכרת גם מחר - הרבה אחרי שקולף ממנו בתנועה חדה? איך לא החשכתי אותו בחזיה שלה וחידדתי חושים שהוא כבר שכח עד כמה קהו, כשהוא קשור, דומם ועיוור, בזמן שזוגתו נכנעת לייעודה בסצינה? איך לא.... וגם...  איך?! איך לא??

אני עונה(לעצמי): זכור את הרצל.

שבוע מתחדש , עם ערימת סטיות חדשות שמחלחלות.