המבט הזה בעיניים שמשתנה. כשאני רואה שעשיתי משהו שבילבל אותו. כשהוא מתמקד לרגע בחיוך או בעיניים שלי והעיניים שלו משתנות, כמו זיגוג כזה שאומר לי שעכשיו הוא יעשה מה שאני רוצה. וזה כל כך מדליק שאני חייבת לבחון את זה. מה הוא יסכים לעשות? לקבל? לסבול?
אמצע הלילה בדרך הביתה בראש טוב מדי.
''שב'' והוא מתיישב על הספסל. ''לא לא'', מסמנת עם הראש והוא יורד למדרכה. מתיישבת על הספסל מולו. דוחפת רגל יחפה בין הרגליים שלו, משחקת בו קצת. יושבים כך ומדברים עד שהוא מתלונן שכואבות לו הברכיים.
''אוי כואב לך? מה נעשה?" מושכת את הידיים שלו מעלה עד שהוא מתרומם מהרצפה ויושב על הברכיים שלי בפישוק. בקול עדין מרגיעה אותו שזה בסדר אף אחד לא עובר כאן בשעה כזו. אף אחד לא יראה אותנו ככה. מתחילה להקפיץ אותו על הברכיים כמו ילד. אבל הברך שלי מתמקמת בין הרגליים שלו. ''זה נעים לך?" כן כן הוא מהנהן קצת. אנחנו נכנסים לקצב וזה מרגיש כמו זיון. הוא גונח לי באוזן ואני ממשיכה ''וכמה היית רוצה שיהיה לך כוס עכשיו?" מגבירה קצב. הוא נאנק קצת כואב לו אבל הוא רוצה עוד. ''שיהיה לך חור ושאוכל להקפיץ אותך עלי ככה. שאוכל לחדור אליך כמו שאתה יודע שאתה צריך''
אני מרגישה שאנחנו מתחרמנים יותר מדי ומורידה אותו בחזרה לרצפה. ''שוב כואבות הברכיים?"
הוא משיב שכן. ''לא נורא. אני בטוחה שתתמודד בשבילי נכון?" כמובן
''בוא נראה כמה עוד אתה יכול לספוג'' אני אומרת ומורידה סטירה חלשה על לחי ימין שלו.
''אני אמשיך ככה ואעלה את העוצמה. תגיד לי כשזה כואב מדי''.
אני לא יודעת כמה היו שם. זה היה רצף מהפנט.
כל הזמן הזה כף הרגל היחפה שלי מתחפרת בין הרגליים שלו. הוא מנסה להתחכך בה ואני עוצרת אותו בכעס וממשיכה את הסטירות עד שהוא מסתכל עלי במבט מתחנן ומבקש להפסיק כי זה ממש כואב.
טוב מסתבר שכולכם עצלנים ולא מקשיבים לשיר אז אכניס פה את החלק החשוב:
Somethin' 'bout you
Makes me feel like a dangerous woman
Somethin' 'bout, somethin' 'bout
Somethin' 'bout you
Makes me wanna do things that I shouldn't
