''גילי, שוב את מסתכלת על עידן במסדרון?" רוני באה לקרוא לה כי היא משתהה קצת יותר מדי זמן ליד הלוקרים כדי לראות אותו עובר מכיתת המתמטיקה לאולם הספורט שבקצה הבניין. גילי מתנערת ועונה ''מה פתאום?" אבל רוני רק צוחקת ''טוב בואי כבר, את מאחרת לשיעור ספרות''.
עידן חוזר לכיתה בסוף היום. רוב התלמידים כבר רצו לאוטובוס, אבל הוא הגיע עם הרכב החדש שאבא קנה לו לכיתה י''ב ולכן לא ממהר. הוא צריך לחפש מחברת שכנראה נפלה לו שם. מהדלת הוא שם לב לילדה שיושבת מרוכזת ליד השולחן הפינתי וכותבת במרץ. הוא מזהה אותה, זו הבלונדינית שתמיד מסתכלת עליו במסדרון. הוא חושב שהיא בכיתה י'. ''נגמר השיעור את יודעת?!" הוא אומר בקול והיא קופצת במקומה כאילו העיר אותה מחלום. ''כן כן אני רק רוצה לסיים את התרגיל רגע'' היא עונה ורק אז מרימה את הראש ורואה אותו. היא מסמיקה ברגע, מסתכלת בעיניו למבט ארוך ואז חוזרת לקבור את פניה במחברת.
עידן מסתובב בכיתה מרים כיסאות ומחפש מתחת לשולחנות. הרעש מפריע לגילי להתרכז והיא עוזבת את התרגיל ועוזרת לו לחפש את המחברת עד שהיא מוצאת אותה במגירה של שולחן המורה. ''הנה היא'' היא מכריזה בקול והוא ממהר אליה ולוקח אותה מידה. ''תודה, כל הסיכומים שלי פה'' הוא אומר, עומד עדיין קרוב אליה כשהיא עומדת בינו ובין השולחן. היא שמחה להיות קרובה אליו כך, כמה דמיינה את הרגע הזה. היא שואפת אוויר לאט, בשקט, כדי לא להרוס את הרגע הזה ומריחה את השמפו והבושם שהשתמש בהם היום. חושבת כמה הוא בוגר ומודע לדברים כמו ריח והגיינה לעומת הבנים בכיתה שלה.
הוא מתכופף מעט קרוב יותר אליה והיא שואפת אוויר בחדות. לא יכול להיות שהוא לא שם לב שהם צמודים ככה. הוא מגחך עכשיו ומסתכל עליה, על העיניים הכחולות הלחיים האדומות ואז אל השדיים הקטנים בחולצת בית הספר הצמודה מדי. היא מרגישה לא נוח ומושכת מעט בשולי החולצה. ''אל תעשי את זה'' הוא אומר בביטחון ''את כבר ילדה גדולה וזה לא משהו להתבייש בו'' הוא מנסה להרגיע אותה, היא מהנהנת.
''ראיתי אותך במסדרון, את רוצה את זה, לא?" היא בולעת רוק בלחץ. הוא מחייך ומתכופף אליה, מנשק אותה ובראש של גילי מתפוצצים זיקוקים. זה באמת קורה! הוא איתה בכיתה, מחייך אליה, מנשק אותה, נוגע בה. נוגע בה? היא מודעת פתאום לכף ידו על חזה, הוא מלטף את שדה השמאלי מעל החולצה. היא מתלבטת אם להגיד משהו אבל הוא מנשק אותה שוב והיא נמסה לתוך הנשיקה הזו.
היד על החזה שלה מברישה את הפטמה מעבר לבד והתנועה מעבירה בה זרמים קטנים של חום. היד נשמטת מהחזה ומרפרפת על חצאיתה ומשם אל הירך שלה. עידן מרגיש את החום מפנים ירכיה של גילי ומחייך מעודד הוא מכניס את ידו בין רגליה ומעביר אצבע על התחתונים שלה. ''אל'' היא פולטת את המילה הקצרה לחלל האוויר, זה מתקדם מהר מדי, היא לחוצה. אבל הוא מעביר אצבע בעדינות וזה נעים לה, התחושה החמימה מתפשטת כמו אחרי המגע בפטמה שלה.
הוא רואה שההתנגדות שלה שככה ושולח את ידו השנייה לאחוז בשדה שוב, מלטף את גופה בשני המקומות מעל הבד בעדינות והיא פולטת אנחה חלושה. היד נכנסת מתחת לחולצה ומוצאת את הפטמה, מלטפת אותה שוב. ''אל'' היא מנסה שוב אבל ידו השנייה נכנסת מתחת לתחתוניה ומבלבלת אותה. ''תפסיק'' היא אומרת. הוא מביט בה בחיוך מרוצה מעצמו ''אה, אז לא להפסיק?'' הוא מגחך ואצבעו נכנסת אליה מוצאת אותה בקצה השלולית שבתחתונים. גילי מנסה להחליט מה לענות אבל עידן מנשק אותה שוב, והיא נענית לנשיקה בשמחה. זרמי החשמל במוח שלה לא מתמקדים, בין המגע הנעים בחזה, הנשיקה הסוערת בפיה והאצבע הזרה שבתוכה. ''אל תפסיק'' היא אומרת הפעם והוא מכניס אצבע נוספת שגורמת לה לשחרר גניחה.
היא מפחדת, מה אם מישהו ישמע? יתפסו אותם? מותר להם להיות פה בכלל? מותר לו לגעת בה שם? היא צריכה לעצור אותו! אבל כל מה שחשוב כרגע היא התחושה הקסומה שהאצבעות שלו מעוררות בה. נכנסות ויוצאות ממנה, מדי פעם מגע מקרי או מכוון בנקודה הנעימה שלה. הליטופים המתחזקים על הפטמות שלה והתחושה שמתקרבת ומתרחקת ממנה כמו קצות הגלים המגיעים אל החוף. לאחר כמה דקות בהן ידו עברה בין פטמותיה וליטפה או צבטה אותן בחוזקים משתנים כשאצבעות ידו השנייה בתוכה והיא נשענת עליו ספק מתקרבת ספק רוקדת על ידו היא מתמלאת בתחושה נעימה של רוגע שחרור וסיפוק כאילו הצליחה לתפוס את קצף אחד הגלים ההם בצנצנת. היא נרפית ומרגישה איך היא מתכווצת על האצבעות שלו. הוא מבין מה קרה טוב ממנה, לכן הוא עוצר את התנועות שלו אבל משאיר את ידו במקומה עד שהיא מסיימת לנוע ומשעינה עליו את ראשה.
''זה היה כיף ילדונת'' הוא אומר בעודו מושיט לה חתיכה מגליל הנייר שמצא על השולחן. היא לוקחת אותה מבולבלת ואז מבינה שהוא מנגב את אצבעותיו הרטובות והיא מנגבת את עצמה ומסדרת את הלבוש שלה. ''כן, כיף'' היא עונה כי לא ברור לה עדיין מה בדיוק חוותה עכשיו.
''אז דברי איתי אם תרצי עוד סיבוב'' הוא קורץ לה. ''אני עידן דרך אגב'' הוא מוסיף. ''אני יודעת'' היא עונה ואז מגמגמת ''אממ כלומר, אני גילי''. ''נעים להכיר'' הוא אומר מעבר לכתפו בדרך החוצה מהכיתה עם המחברת בידו.