ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

tag

פירורים

בואו נסכם על חוקי העברית.
גוף ראשון- זו אני. גוף שלישי- זו לא אני.
אם זה סיפור אז זה רק סיפור, זה לא קשור אליי אני רק מנצלת את הבמה כדי לפרסם.
והציורים לא שלי אני רק מעלה מה שאהבתי ומוסיף לפוסט
לפני 3 חודשים. יום רביעי, 7 בינואר 2026 בשעה 13:04

סיפור זה הוא פרק המשך של 'קלישאה 1 - ראיון'

 

היא מגיעה למשרד לבושה כפי שדרש ממנה. חולצה לבנה מכופתרת שקצת צמודה מדי לטעמה, בהינתן שנאלצה לוותר על החזייה. כבר בדרך למשרד שמה לב למבטים... חצאית עפרון צמודה וגרביונים שחורים שקופים.  היא מתיישבת בעמדה שלה ומתחילה לעבור על מחברת החפיפה שהשאירה לה קודמתה בתפקיד. חושבת אולי מה שהיה אתמול ב''ראיון'' היה סוג של מס כניסה כדי לקבל את התפקיד. אולי חוקי הלבוש המוזרים האלה יספקו אותו. אבל הוא מגיע בצהריים למשרד ומיד קורא לה לחדרו. 

 

היא נכנסת ומשאירה את הדלת פתוחה כאילו זו תגן עליה. ''תסגרי את הדלת'' הוא אומר בטון משועמם, ''זה ייחוד'' היא ממלמלת בשקט אבל הוא שומע בכל זאת וצוחק, ''את עדיין מבולבלת מאי?" משמע השם החדש שלה מעביר בה שוק כאילו קיבלה מכת חשמל. כאילו פושטים ממנה את תמר של העולם בחוץ ומלבישים אותה בדמות חדשה בנוסף לתלבושת החשופה שעליה. הוא ניגש אליה מחייך ומלטף את שערה, ''התלבשת יפה חמודה, את זוכרת למה את פה?" ''כן אדוני'' היא עונה. הוא ממתין בשקט בסבלנות שתמשיך היא מבינה את זה ומוסיפה ''אני כאן לכל מה שתצטרך'' הוא מהנהן לאישור ומניח יד על כתפה, היא מבינה את הסימן ויורדת על ברכיה.

 

בימים הבאים הוא מתייחס אליה בכבוד והוא נעים לה. הוא צוחק איתה מדי פעם, מחמיא לה על עבודה טובה שהיא עושה גם אם המחמאה מגיעה בצורה של צביטה בטוסיק. היא מעריכה אותו- הוא נראה טוב, מריח טוב, היא נמשכת אליו ואפילו הזין שלו מוצא חן בעיניה והטעם גם לא רע.

יום אחד כשהיא נכנסת הוא לא מסמן לה לרדת על ברכיה אלא משכיב אותה על השולחן שלו. בשלב זה היא רוצה את זה, חיכתה לזה כבר מהיום הראשון. היא נהנית מהמפגשים שלהם ומרטיבה מהם. היא רוצה להרגיש אותו ואם היא כבר מטפלת ברצונות שלו ובצרכים שלו למה שלא תהנה מזה גם היא?  אבל היא לא נהנית, הסקס שלהם קר ומרוחק והיא מרגישה כאילו הוא רק מסמן בעלות על עוד חלק בגוף שלה.

 

הימים במשרד עוברים והיא מקפידה לא להפעיל מזגן חזק מדי כדי שלא יזדקרו לה הפטמות.גם כך היא כבר רואה עובדים נועצים בה מבטים רעבים ומתכווצת קצת בפחד אבל גם מרגישה גאווה מסויימת על איך היא מושכת אותם כל כך.  בינתיים היא מתרגלת לזה שהבוס קורא לה למשרד שלו ומורה לה למצוץ לו את הזין. לעיתים רחוקות הוא גם מזיין אותה אבל תמיד בדוגי ואלה תמיד מפגשים קצרים יותר, כאילו צריך היה לפרוק אגרסיות. היא חושבת שזה הסוד שלהם ולא אומרת על זה כלום, היא מניחה שמדובר בנושא של כוח עבורו. הוא דורש ממנה שבאופן קבוע כשהיא נכנסת למשרד שלו, תרים את החצאית עד למעלה. להישאר בגרביונים ועקבים, גם אם נכנסה למטרות עבודה בלבד. שתהיה יפה בשבילו לעין וגם נוחה יותר לשימוש אם ירצה. היא לומדת בדיוק איך הוא אוהב את המציצות שלו, איזה חלק נעים לו שהיא מלקקת ומתי השיניים שלה קרובות מדי וזה מסוכן. 

 

יום אחד היא נכנסת למשרד שלו ומרימה באוטומט את החצאית כפי שהתרגלה. כשהיא מרימה את המבט היא רואה את הבחור שקרץ לה ביום הראשון יושב מול הבוס ומחייך אליה. הבוס לא נלחץ בכלל, נראה שזה נורמלי בשבילו לחלוטין. ''היום גם עמית ישתמש בך'' הוא אומר בנונשלנט. 

היא בשוק. אבל היא מחבבת את עמית, איך תוכל להסתכל לו מחר בעיניים? למה הבוס סיפר לו על השגרה שלהם בכלל? הוא מסכן את כל מה שהיא בנתה פה. עמית תמיד היה צוחק איתה בהפסקות הקפה שלה, מדבר בנימוס כשהיה צריך להיעזר בה בעבודות המשרד. עמית היה מתאמן בחדר הכושר של הבניין בסוף כל יום עבודה ומשתף אותה במשקלים שהיה מרים. והיא מרגישה דגדוג קל מתגבר במפשעתה. היא גם חוששת להגיד לבוס לא - אחרי כל מה שעשתה, מה כבר ההבדל? ואם עמית יודע על המפגשים שלהם כנראה יכעס אם היא תסרב. אז היא בולעת את רוקה ומורידה תחתונים. 

 

הבוס מהנהן לאישור ועמית קם ממושבו, נלהב, וניגש אליה בצעד בוטח. הוא מושיט את ידו לאסוף את התחתונים שבידה ומכניס אותם לכיס מכנסיו - ''את לא צריכה אותם כאן'' מפטיר ומחליק את ידו על ישבנה השמאלי, חופן אותו בעוד הבוס ניגש אליה גם הוא. ''קדימה, את מסוגלת'' הוא אומר בעידוד ולוחץ בידו על כתפה עד שהיא יורדת על ברכיה מול מפשעתו של עמית. עמית מחייך ומפשיל את מכנסיו, מאפשר לה להתחיל ללקק את הזין שלו שעמד כבר מרגע שהתפשטה בכניסה לחדר. 

 

כעבור דקה קצרה עמית מואס בפיה ומרים אותה באוויר כאילו הייתה אחד המתקנים בחדר הכושר שכל כך אהב. הוא מפשק את רגליה ומוריד את מפשעתה עליו. היא נרתעת מהחדירה המהירה ומהקצב בו השתנה מצבה ומעמדה במשרד אבל לא מוחה בקול, רק מנסה לעכל את כל מה שקורה ולהכיל את איברו של עמית מבלי להרעיש יותר מדי, חוששת שמישהו ישמע מבחוץ מה קורה מאחורי הדלת. בצורה זו כשהיא מפושקת באוויר היא מרגישה כמו צעצוע קטן בידיו של עמית ולאחר כמה דקות נוספות הוא גומר בתוכה בחיוך שקט ומניח אותה על השולחן. הוא עדיין מחייך אליה ומתיילס אליה כחבר, מגיש לה נייר לנקות את עצמה והיחס מבלבל אותה אבל היא מקבלת אותו בתודה.

 

בימים הבאים היא משלבת בין המציצות המושקעות לבוס לבין המקרים בהם עמית קורא לה למשרד שלו ושם מרים אותה ומשתמש בה. זה אפילו לא מרגיש כמו סקס, החברות שלהם נשארת כשהייתה, בארוחת הצהריים הם מדברים כרגיל עם כולם ואז כשהיא אצלו במשרד הוא לוקח ממנה את התחתונים ומרים אותה עליו, כמה פעמים מעלה ומטה גומר בתוכה ומשחרר אותה כמו הייתה שלוחה משופרת של ידו לאוננות. אחרי שלושה או ארבעה זוגות תחתונים שאיבדה למעמקי המגירה של עמית למדה תמר להגיע למשרד בלי תחתונים כפי שהייתה מגיעה ללא חזייה.

 

לפני 3 חודשים. יום שלישי, 6 בינואר 2026 בשעה 5:49

תמר מגיעה לראיון עבודה. היא מזכירה מקצועית, ומגיעה להרשים בלבוש מחוייט וחיוך קבוע על הפנים. היא מציגה את עצמה ושומעת על מטרות החברה והשיחה עם המנהל מתקרבת לסיומה.  "חשוב שתברכי כל לקוח ועובד שנכנס. הם צריכים לדעת שאת פה בשבילם" הוא מביט בה בחיוך והיא חושבת שרואה גם תשוקה בעיניו אבל משתדלת להתעלם ממנה.  ''שאני.. פה? בשבילם?" המבט שלו ונוסח הדברים גורמים לה להרגיש קצת לא בנוח. חוזרת אחרי המשפט האחרון שלו בהיסוס כאילו מנסה להבין למה הוא מתכוון. ''כמובן שאקפיד על ייצוגיות מכובדת במשרד.'' היא מוסיפה בתקווה שזה יבהיר לו איפה היא עומדת.  "יפה . אני שמח שאת מבינה את התפקיד ו...החשיבות שלך למשרד." הוא עונה כאילו זה מבהיר לה את מה שלא הבינה. הבוס מתרומם מהכיסא ושם את ידיו בכיסיי המכנס. נראה שהוא מרגיש חזק מולה. "בואי ואראה לך את המשרד"

היא נעמדת ומיישרת את החצאית הצמודה שהגיעה איתה לראיון. אמא אמרה לה שהיא צמודה מדי אבל היא חשבה שהיא מגזימה.  עכשיו הרגישה קצת לחוצה בתוך הבד. היא ניגשת ללכת אחריו כשהוא לוקח אותה לסיור במשרד. הבושם שלו מריח טוב והוא פותח עבורה את הדלתות. אחד העובדים מהם מרים את הראש מהמסך, מסתכל עליה בחיוך, וקורץ כאילו יש להם סוד משותף. הסיור ממשיך והבוס מגיע לאזור המטבח וחזרה לקבלה. "כאן יהיה השולחן שלך. כשכל לקוח נכנס חשוב שתקומי לכבודו, תלחצי את ידו ותשאלי איך אפשר לעזור לו. ברור?"

''כלומר, להציע לו קפה?" היא מבררת.

"אם הוא יבקש - כן. אבל את לא מציעה כלום. רק מסבירה להם איפה לחכות"  הוא מניח את ידו על כתפה "ואומרת להם שאת כאן עבור כל דבר שיצטרכו" היד על הכתף מרגישה לה כבדה. היא מרגישה צורך לשבת, במקום זה היא רק עונה ''כן''.

 

"נחזור למשרד ונדון בכל הדברים האחרונים לפני שתתחילי לעבוד כאן מחר" הוא מוביל אותה חזרה למשרד, מציע לה כיסא לשבת, אבל נשאר לעמוד קצת לידה. מעליה. היא מביטה מעלה אליו, למה הוא נשאר פה? מה הוא עושה? מה יעשה? היא נזהרת לא להגיד משהו שרק יפגע בה, לכן היא שותקת.  "את יודעת תמר, את תקבלי כאן את המשכורת הגבוהה ביותר שהייתה לך עד היום. כי אנחנו מכבדים את העובדים שלנו ורוצים בטובתם" הוא נוגע שוב בכתף שלה. "אבל חשבתי לבקש ממך דבר אחד. אם זה בסדר כמובן".  ''בטח'' היא עונה מיד, ''מה זה?'' הוא צועד מאחוריה ונוגע גם בכתף השנייה "אני יודע שזה יישמע קצת מוזר. אבל השם שלך..".  ''כן?'' היא מגיבה, מופתעת - זה לא מה שציפתה. "האם תסכימי שניתן לך כאן שם אחר? השם תמר פשוט מרגיש לי לא מתאים. דתי מעט''. ''דתי?'' היא חוזרת אחריו שוב, ''לא שמעתי את זה מעולם, אבל בסדר, בשביל המשכורת הזו אתה יכול לקרוא לי איך שתרצה'' היא צוחקת, מקווה שזו התשובה שרצה. היא מרגישה את האחיזה שלו בכתפיים שלה מתחזקת כשהוא צוחק בעצמו, ואז משחרר. הוא מתיישב מולה על השולחן קרוב אליה. עדיין מעליה.

 

''אז איך רצית לקרוא לי?'' 

"אני רוצה לקרוא לך מאי. כאן במשרד את הפנים שלנו והפנים שלנו זקוקות לשם מכבד ורציני יותר. כאן יש לך תפקיד" היא מהנהנת בכובד ראש. "מאי. את צריכה להבין שמעכשיו את שייכת למשרד. וכאן יש חוקים שמייצגים אותנו. וחלק מהם הוא הלבוש".

''הלבוש? חשבתי שהתלבשתי מכובד מספיק'' היא עונה בעצב. "שקט מאי. אני מדבר" הוא משתיק אותה ללא כעס, בסמכותיות.  "ממחר את מגיעה לעבודה עם חולצה לבנה ומחוייטת, חצאית שחורה. כמו שהתלבשת היום. אבל את נדרשת להגיע ללא חזייה". הוא מחייך ומביט בה "אנחנו עובדים עם לקוחות שצריכים להרגיש בבית כאן ולדעתי בחזייה יש נוקשות מיותרת.''

''אאאני לא חושבת'' היא מגמגמת, ''אני לא חושבת שזה מקובל לקבוע לי מה ללבוש מתחת לבגדים'' היא עונה, אבל הגוף שלה מגיב בחום מיידי ומביך, נמוך בבטן. ''וגם, אתה מבקש חולצה לבנה אבל אי אפשר חולצה לבנה בלי חזייה, זה לא מקצועי''. הוא מתכופף אליה, מביט בה והיא משתתקת. "מאי....מה התפקיד שלך במשרד?"

''אממ מזכירה?, לענות לטלפונים, להכניס אורחים... אה, כן, להיות פה בשבילכם!". הוא תופס לפתע את הלסת התחתונה שלה "מאי..."          היא שואפת שאיפה חדה, לא אומרת כלום, מביטה מעלה אליו. 

 

''וואי אם הוא לא היה הבוס שלי, הייתי מתחילה איתו מזמן. איך הוא מדליק אותי..'' מחשבות רצות לה בראש בעוד היא מביטה בו מלמטה. ''אבל מה זה הדרישות האלה?? לבוש? מה זה המשרד הזה? ואיך הוא מרשה לעצמו לתפוס אותי ככה??". היא חושבת את כל זה, אבל רק עונה - ''איה''

"מאי. תחשבי טוב לפני שאת עונה....מה...התפקיד...שלך...במשרד שלי?''

''אני כאן לכל דבר שתצטרכו?'' האחיזה נחלשת והוא מחייך "קומי". היא קמה, וכשהגוף שלו קרוב אליה היא שמה לב לבליטה שצומחת לו במכנסיים. "מה השם מהיום?" הוא שואל. ''מאי'' היא עונה מיד. מסתכלת על הבליטה, לא מסתירה את המבט. לפתע יד אחת שלו אוחזת במותניים שלה. היא לא ממש מופתעת, הבינה שזה מגיע. היא מנסה לחשוב מהר אם זה שווה לה את הכסף, אבל הוא חתיך, אז מה אכפת לה בעצם? כדאי, לא? אולי ככה היא גם תתקדם פה. ממשיכה לחשוב אבל בינתיים לא מתרחקת. ידו השנייה עולה לחזה שלה, אוחזת בו בעדינות. "ואיך תתלבשי מעתה?" הוא שואל. ''חולצה לבנה מכופתרת, בלי חזייה, חצאית שחורה צמודה, כמו היום'' היא עונה בלחץ. ''אבל אדוני, הלקוחות.. הם ... יראו.'' היא רוצה לבכות אבל לא זזה.  "מאי לא כאן כדי להפריע. היא כאן כדי לעזור" הוא עונה לה.

היד על החזה גולשת לבין הרגליים שלה, מתחילה לגעת בה. הוא מרגיש שהתחתון רטוב ונדלק ומתעורר כמו חיה "את רואה מאי. הגוף שלך מבין את התפקיד שלך" היא נאנחת ופותחת קצת את הרגליים, לאפשר לו לגעת בה יותר בקלות, ליהנות מהמגע שלו. "גם אם הכבוד המטופש שלך עוד נלחם בזה, כאן את שייכת למשרד" היד שלו אוחזת בין הרגליים שלה ומשפשפת דרך הגרביונים. ''שייכת למשרד'' היא מהדהדת בפחד מעורב בחרמנות. הוא לוקח יד אחת שלה ומניח אותה על הזין שלו דרך המכנס. ובינתיים ממשיך להרטיב אותה. היד שלה הולכת כמעט מעצמה לאבזם החגורה שלו מלטפת אותו על הזין בדרך. היא פותחת אותו ושולחת יד שנייה לעזור עם הרוכסן. "ובמשרד יש לך מקום ומשמעות מאי. לא סתם בחורה. את עוזרת לנו. לי.''

היא נדלקת מהמילים שלו, והמגע שלו נעים לה. הוא חתיך ומריח טוב, והיא רוצה לנשק אותו אבל מפחדת. "ילדה טובה מאי. את רואה שכשאת מבינה את המקום שלך. הכל הרבה יותר שקט וקל" המבט שלה גורם לו לחייך ברשעות, "למטה. עכשיו!" למטה? היא חושבת.

"על הברכיים מאי. הזין שלי מחכה לנשיקה שלך" היא מאוכזבת לנתק את עצמה מהידיים שלו, אבל מתרחקת קצת ויורדת על הברכיים. מורידה לו את המכנסיים, ופותחת פה בחוסר חשק. הוא תופס את הראש שלה ופועל כמו חיה שתפסה את הטרף שלה. הזין שלו נדחק אל פיה החצי פתוח ופותח לה אותו עוד יותר. היא מאוכזבת אחרי שטרח להרטיב אותה כך היא נאלצת לשבת שם כשהמגע היחיד בגופה הוא הידיים החזקות על ראשה והזין הקשה המתדפק על לועה בקצב מתגבר. היא רצתה שיגע בה, היא רצתה להרגיש אותו, להיות איתו. לא ככה. ככה היא מרגישה שהוא רק משתמש בה. היא מדחיקה את האכזבה המוזרה הזו על סקס שבכלל לא צריך לקרות, ומתרכזת בלהרפות את הגרון. היא רק צריכה לסיים עם זה ויש לה עבודה חדשה. הבוס רק מסתכל עליה מלמעלה, נוהם וגומר לה בפה. 

"תשמרי על הכל בפה מאי. את היית טובה.'' 

הוא מתלבש ומושיט לה את כוס המים שלה שנשארה על השולחן. ''נתראה מחר'' הוא מוסיף והיא יוצאת מהמשרד מבולבלת ונבוכה.

 

לפני 10 חודשים. יום שבת, 14 ביוני 2025 בשעה 15:54

''גילי, שוב את מסתכלת על עידן במסדרון?" רוני באה לקרוא לה כי היא משתהה קצת יותר מדי זמן ליד הלוקרים כדי לראות אותו עובר מכיתת המתמטיקה לאולם הספורט שבקצה הבניין. גילי מתנערת ועונה ''מה פתאום?" אבל רוני רק צוחקת  ''טוב בואי כבר, את מאחרת לשיעור ספרות''. 


עידן חוזר לכיתה בסוף היום. רוב התלמידים כבר רצו לאוטובוס, אבל הוא הגיע עם הרכב החדש שאבא קנה לו לכיתה י''ב ולכן לא ממהר. הוא צריך לחפש מחברת שכנראה נפלה לו שם. מהדלת הוא שם לב לילדה שיושבת מרוכזת ליד השולחן הפינתי וכותבת במרץ. הוא מזהה אותה, זו הבלונדינית שתמיד מסתכלת עליו במסדרון. הוא חושב שהיא בכיתה י'. ''נגמר השיעור את יודעת?!" הוא אומר בקול והיא קופצת במקומה כאילו העיר אותה מחלום. ''כן כן אני רק רוצה לסיים את התרגיל רגע'' היא עונה ורק אז מרימה את הראש ורואה אותו. היא מסמיקה ברגע, מסתכלת בעיניו למבט ארוך ואז חוזרת לקבור את פניה במחברת.


עידן מסתובב בכיתה מרים כיסאות ומחפש מתחת לשולחנות. הרעש מפריע לגילי להתרכז והיא עוזבת את התרגיל ועוזרת לו לחפש את המחברת עד שהיא מוצאת אותה במגירה של שולחן המורה. ''הנה היא'' היא מכריזה בקול והוא ממהר אליה ולוקח אותה מידה. ''תודה, כל הסיכומים שלי פה'' הוא אומר, עומד עדיין קרוב אליה כשהיא עומדת בינו ובין השולחן. היא שמחה להיות קרובה אליו כך, כמה דמיינה את הרגע הזה. היא שואפת אוויר לאט, בשקט, כדי לא להרוס את הרגע הזה ומריחה את השמפו והבושם שהשתמש בהם היום. חושבת כמה הוא בוגר ומודע לדברים כמו ריח והגיינה לעומת הבנים בכיתה שלה.


הוא מתכופף מעט קרוב יותר אליה והיא שואפת אוויר בחדות. לא יכול להיות שהוא לא שם לב שהם צמודים ככה. הוא מגחך עכשיו ומסתכל עליה, על העיניים הכחולות הלחיים האדומות ואז אל השדיים הקטנים בחולצת בית הספר הצמודה מדי. היא מרגישה לא נוח ומושכת מעט בשולי החולצה. ''אל תעשי את זה'' הוא אומר בביטחון ''את כבר ילדה גדולה וזה לא משהו להתבייש בו'' הוא מנסה להרגיע אותה, היא מהנהנת.


''ראיתי אותך במסדרון, את רוצה את זה, לא?" היא בולעת רוק בלחץ. הוא מחייך ומתכופף אליה, מנשק אותה ובראש של גילי מתפוצצים זיקוקים. זה באמת קורה! הוא איתה בכיתה, מחייך אליה, מנשק אותה, נוגע בה. נוגע בה? היא מודעת פתאום לכף ידו על חזה, הוא מלטף את שדה השמאלי מעל החולצה. היא מתלבטת אם להגיד משהו אבל הוא מנשק אותה שוב והיא נמסה לתוך הנשיקה הזו.


היד על החזה שלה מברישה את הפטמה מעבר לבד והתנועה מעבירה בה זרמים קטנים של חום. היד נשמטת מהחזה ומרפרפת על חצאיתה ומשם אל הירך שלה. עידן מרגיש את החום מפנים ירכיה של גילי ומחייך מעודד הוא מכניס את ידו בין רגליה ומעביר אצבע על התחתונים שלה.  ''אל'' היא פולטת את המילה הקצרה לחלל האוויר, זה מתקדם מהר מדי, היא לחוצה. אבל הוא מעביר אצבע בעדינות וזה נעים לה, התחושה החמימה מתפשטת כמו אחרי המגע בפטמה שלה. 


הוא רואה שההתנגדות שלה שככה ושולח את ידו השנייה לאחוז בשדה שוב, מלטף את גופה בשני המקומות מעל הבד בעדינות והיא פולטת אנחה חלושה. היד נכנסת מתחת לחולצה ומוצאת את הפטמה, מלטפת אותה שוב. ''אל'' היא מנסה שוב אבל ידו השנייה נכנסת מתחת לתחתוניה ומבלבלת אותה. ''תפסיק'' היא אומרת. הוא מביט בה בחיוך מרוצה מעצמו ''אה, אז לא להפסיק?'' הוא מגחך ואצבעו נכנסת אליה מוצאת אותה בקצה השלולית שבתחתונים. גילי מנסה להחליט מה לענות אבל עידן מנשק אותה שוב, והיא נענית לנשיקה בשמחה. זרמי החשמל במוח שלה לא מתמקדים, בין המגע הנעים בחזה, הנשיקה הסוערת בפיה והאצבע הזרה שבתוכה. ''אל תפסיק'' היא אומרת הפעם והוא מכניס אצבע נוספת שגורמת לה לשחרר גניחה. 


היא מפחדת, מה אם מישהו ישמע? יתפסו אותם? מותר להם להיות פה בכלל? מותר לו לגעת בה שם? היא צריכה לעצור אותו! אבל כל מה שחשוב כרגע היא התחושה הקסומה שהאצבעות שלו מעוררות בה. נכנסות ויוצאות ממנה, מדי פעם מגע מקרי או מכוון בנקודה הנעימה שלה. הליטופים המתחזקים על הפטמות שלה והתחושה שמתקרבת ומתרחקת ממנה כמו קצות הגלים המגיעים אל החוף. לאחר כמה דקות בהן ידו עברה בין פטמותיה וליטפה או צבטה אותן בחוזקים משתנים כשאצבעות ידו השנייה בתוכה והיא נשענת עליו ספק מתקרבת ספק רוקדת על ידו היא מתמלאת בתחושה נעימה של רוגע שחרור וסיפוק כאילו הצליחה לתפוס את קצף אחד הגלים ההם בצנצנת. היא נרפית ומרגישה איך היא מתכווצת על האצבעות שלו. הוא מבין מה קרה טוב ממנה, לכן הוא עוצר את התנועות שלו אבל משאיר את ידו במקומה עד שהיא מסיימת לנוע ומשעינה עליו את ראשה.


''זה היה כיף ילדונת'' הוא אומר בעודו מושיט לה חתיכה מגליל הנייר שמצא על השולחן. היא לוקחת אותה מבולבלת ואז מבינה שהוא מנגב את אצבעותיו הרטובות והיא מנגבת את עצמה ומסדרת את הלבוש שלה. ''כן, כיף'' היא עונה כי לא ברור לה עדיין מה בדיוק חוותה עכשיו. 

''אז דברי איתי אם תרצי עוד סיבוב'' הוא קורץ לה. ''אני עידן דרך אגב'' הוא מוסיף. ''אני יודעת'' היא עונה ואז מגמגמת ''אממ כלומר, אני גילי''. ''נעים להכיר'' הוא אומר מעבר לכתפו בדרך החוצה מהכיתה עם המחברת בידו.

 

 

 

לפני 11 חודשים. יום שבת, 10 במאי 2025 בשעה 12:41

*הסיפור מבוסס על דמויות מהסדרה דימון סלייר. לא חושבת שאפשר לקרוא לזה ספויילרים.

שירלי מתרגשת, קנתה היום את הפאה - החלק האחרון בתחפושת מיטסורי שלה. היא חוזרת הביתה ומודדת את כל החלקים יחד בפעם הראשונה. קודם את הגופייה הלבנה עם המחשוף המוגזם, ואז את השמלה השחורה שסוגרת את הקולר מעל, עם החצאית הקצרצרה שלה. היא לא רגילה ללכת חשוף כל כך, אבל היא מחויבת לדמות. מרגע שהופיעה מיטסורי על המסך היה לשירלי חיבור מיוחד אליה ובמיוחד אחרי שהבינה שהמניע שלה היה החיפוש המתמיד אחר האהבה. מיטסורי, בדיוק כמו שירלי, היא אישה חזקה שנאבקת להראות את הצד העדין והנשי שלה מבלי לוותר על הקול והביטוי העצמי שלה. ולקראת כנס האנימה המתקרב היא קפצה על ההזדמנות ללכת בקוספליי של הדמות האהובה עליה. היא נעמדת מול המראה ומתקינה עליה את הטלפון כדי לצלם את התוצאה. קצת מובכת מהתלבושת, היא מוסיפה את הפאה הורודה. 


יונתן נכנס לחדר ומסתכל עליה בסיפוק. 'היא כל כך יפה, חבל שתמיד מסתירה את עצמה מתחת לחולצות ''בנים'' עם הדפסי אנימה ולהקות רוק'. עכשיו הוא יזכה להיראות איתה בציבור כשהיא לבושה כמו הבנות שתמיד פינטז עליהן. ''את נראית מעולה, מותק'' הוא מחמיא לה ורואה כמה זה מביך אותה, כשהיא מיד מנסה להתכסות בידיה. ''אתה לא חושב שזה יותר מדי?" היא שואלת והוא מניד בראשו לשלילה. ''הנה הבאתי לך משהו להתכסות קצת'', הוא צוחק ומגיש לה זוג גרבי ברך ירוקות - בדיוק כמו אלה שאובי נתן למיטסורי בסדרה - והיא לא מאמינה שהוא זכר!


כשהיא מתיישבת על המיטה לגרוב את הגרביים, הוא מתקרב ומתיישב מולה. מבלי לומר דבר נוסף הוא שולח את ידיו מתחת לחצאיתה ומוריד ממנה את התחתונים, ואז עם ידו על צווארה משכיב אותה לאחור על המיטה וקובר את פניו בין רגליה. הוא מלקק ומוצץ בלי קול כמעט עד שהיא גומרת ואז מגיח מתוך חצאית הקפלים שלה. הם תמיד היו זוג כזה שקט, ככ מעט מילים נדרשו בינהם. אולי זו אחת הסיבות שהיא בחרה עבורו תחפושת של אובי, כמובן מלבד העובדה שהוא אוהב את מיטסורי.


יונתן נעמד מולה, שותק, ומוציא את הזין מהמכנסיים – היא מבינה מיד שעכשיו תורו. היא מתהפכת, זוחלת לכיוונו ומכניסה אותו אל פיה, אבל נראה שזה לא מה שעבר לו בראש כי הוא מסובב אותה חזרה על גבה, שיער הפאה הורוד נשפך מקצה המיטה. הוא כנראה החליט שהוא רוצה גרון עמוק והיא שמחה לספק לו את זה פותחת את פיה וגרונה ככל הניתן. הוא מפתיע אותה כשהוא אוחז בשיערה משני הצדדים, כמו מושכות - מכוון אותה בדיוק, בקצב, מחזיק אותה במקומה כשהוא נכנס ויוצא.


'נראה שהאופי העדין של אובי לא דבק בו' היא חושבת לעצמה ומגחכת. ''משהו מצחיק - מיטסורי?" הוא שואל, יוצא מפיה כדי שתוכל לענות. היא מופתעת מהשימוש בשם הדמות במקום בשם שלה, אבל גם נרגשת – זה מדליק אותה. היא זורמת ''לא לא, סליחה אובי'' היא עונה ופותחת את פיה בהזמנה. הוא סוגר את פיה בידו. ''חיפשת אהבה נכון? ככה אני אוהב אותך'' הוא פושט את בגדיו ונכנס איתה למיטה. ''ככה. איתי. שלי'' הוא מוסיף כשגופו עולה עליה ונכנס לתוכה.


אחרי ששניהם גומרים ושוכבים שם במיטה, התחפושת שלה מיוזעת והפאה כבר נפלה, היא מבינה שלא עצרה את הצילום בטלפון. היא צוחקת ומצביעה עליו. יונתן מבין מה קרה ומחייך, ''יופי, אף אחד לא יראה את זה חוץ מאיתנו ואת נראית פה מושלמת''. היא לוקחת את הטלפון אבל ''אל תמחקי'' הוא קובע, ''מעכשיו ועד הכנס אם את נוגעת בעצמך זה הפורנו היחיד שאת צריכה לראות. עד שתפנימי כמה יפה את בתחפושת.'' היא מהנהנת, מסמיקה ושומרת את הוידיאו שלהם בתיקייה נעולה בטלפון, לשימוש בהמשך השבוע.

 

- אם הייתי יודעת איך הייתי מעלה את זה כגיף

 

לפני שנה. יום שבת, 3 במאי 2025 בשעה 8:49

** אזהרת ספויילרים לסדרה קוד גיאס **

 

 

 

אזהרת טריגר, מין ללא הסכמה


לאלוש בן השבע עשרה פגש מכשפה צעירה בתאונה מוזרה המערבת שוד וכוחות משטרה. כדי להיחלץ מהמצב היא מציעה לו כוח 'גיאס' איתו הוא יכול לצוות על כל אדם לעשות כל דבר שירצה פקודה אחת במידה ויסתכל לו בעיניים. 


לאלוש חוזר הביתה ומחליט לבחון את כוחו החדש למחרת. אחרי אימון מאוחר במכון הכושר הוא שם לב שהבריכה הסמוכה ריקה מלבד המצילה היפה בת השלושים לערך. הוא יוצא מהמכון לכיוון המלתחות אך במקום להיכנס פונה אל עבר הבריכה וניגש למצילה. היא מחייכת אליו אבל מציינת בקול ''אנחנו סוגרים כבר, אי אפשר להכנס לשחות", ''זה בסדר'' עונה לאלוש ומפעיל את הגיאס שלו "אני לא פה כדי לשחות אני כאן כדי שתמצצי לי" הוא אומר בבוטות.


 המצילה לא מהססת או מפקפקת במצב אלא ניגשת אל התלמיד בן השבע עשרה ומושכת במכנסיו. לאלוש מפנה אותה לכיוון העמדה שלה לצד הבריכה כך שלא יראו אותם מבקרי חדר הכושר. המצילה חדורת מטרה יורדת על ברכיה לפניו. המעמד מחדיר בו תחושת כוח משכרת, איך הבחורה היפה הזו, שמבוגרת ממנו בכעשור, מסתכלת עליו מלמטה, פיה מתמלא ריר בהוראת מוחה השטוף הממוקד כולו במציצה המתקרבת. לאלוש שולח את ידו ובמשיכה שולף את איברו ממכנסי הספורט, איברו הזקור כמו מזנק החוצה והמצילה מסתערת עליו ללא צורך במילה נוספת. היא מלקקת ומוצצת אותו בהתלהבות, רוקה נוזל לכל אורכו והנער הצעיר בגן עדן. לא עובר זמן רב וזרעו ממלא את פיה ונוזל ממנו מעט. מראה בגד הים הכחול מוכתם רוק וזרע כמעט מעודד את לאלוש להתחיל שוב אבל החשש מהמיקום הציבורי שלהם וחוסר הביטחון בכוחו מכריעים את הכף והוא פונה לחזור הביתה.


יומיים לאחר מכן לאלוש חוזר אל הבריכה ורק אומר שלום למצילה היפה, בטחן את תגובתה. נראה כי איזה מזהה אותו והוא מבין כי המצילה שכחה מכל מה שקרה. אם כך למד מהניסיון הזה שהקורבנות ישכחו תמיד מה קרה לאחר שימוש בכוחותיו.


.


בזכות כוח גיאס ומוחו המבריק לאלוש חובר לקבוצת מורדים ומגיע להנהיג אותם תוך זמן קצר תחת מעטה מסכה וכינוי 'זירו'. זירו מנהיג את חבורתו למספר הצלחות צבאיות ובונה שם של משיח כאשר אף אחד לא יודע על כוח הגיאס שלו או על זהותו האמיתית.


.


לאלוש מגיע לישיבה של מועצת התלמידים מוקדם מהנחוץ דבר שאינו עושה בדרך כלל. אף אחד מהתלמידים לא עושה זאת, לכן כשהוא מגיע חדר הישיבות ריק. הוא פונה למטבחון שם הוא פוגש את קאלן התלמידה בעלת השיער הורוד והחזה הגדול אשר משרתת גם כחיילת של זירו ואינה יודעת את סודו. מאז שראה אותה בתחפושת שפנפנה סקסית במהלך משימה הוא דמיין איך יהיה לגמור על השדיים האלה אבל לא אמר כלום, עד היום. 


הוא ניגש אליה ומציע לעזור עם המים החמים, כשהיא מרימה את מבטה אליו הוא מפעיל את כוח גיאס שלו ומצווה עליה להתפשט בעומדה מולו ולספק אותו בכל דרך שירצה עד שיגיעו שאר התלמידים לישיבה. קאלן מצייתת מיד ונעמדת מולו עירומה אצבעותיה מתעסקות בכפתורי מכנסיו וכל רצונה לענג אותו עד שישחרר אותה. השליטה המוחלטת הזו בבחורה שעד לפני רגע לא חיבבה אותו במיוחד מטריפה אותו ויותר מזה העובדה שהיא חשופה כך מולו אחרי כל הזמן הזה כמעט מספיקה בשביל צעיר חסר ניסיון כמוהו. 


הוא משחרר את הזין שלו מכלא הבד שהוא תלבושת בית הספר החנוטה. קאלן נצמדת אליו ומלטפת את איברו, מישירה מבט אל לאלוש לראות את ההבעה המסופקת שלו שכרגע מהווה את כל רצונה בעולם. 

לאלוש שולח את ידיו וחופן את שדיה הגדולים והצעירים וצובט את הפטמות. קאלן משמיעה צפצוף קטן. הוא פוקד עליה לרדת על ברכיה ומרים את שדיה קצת לעבר פניה, ''תירקי'' הוא אומר והיא שוב מצייתת קאלן מרגישה התנגדות קלה מבפנים, כמו קול בראש שלה שאומר שזה לא אמור לקרות, אבל היא מתעלמת ממנו ומתמקדת ברצונה העז לספק את לאלוש בכל דרך שירצה. לאלוש דוחק את הזין שלו לחריץ הרך הנוצר בין הגבעות ומניע את אגנו לכיוונה ולאחור שוב ושוב.


כשהוא קשה ומרוגש לאלוש מחליט שהגיע הזמן לדבר האמיתי עליו שמע עד היום רק בספרים אסורים, בכל זאת זמנם הפנוי עד הישיבה מוגבל. הוא מעמיד את קאלן אל מול השיש במטבחון, מכופף אותה מעט ונעמד מאחוריה. היא שולחת יד אחורה לעזור לו והוא מחליק פנימה לתוך החור הרטוב שלה שכמו מחכה לו כבר ויונק אותו פנימה. קאלן נאנחת בעת החדירה בשילוב של כאב קל, תחושה מלאה, הנאה ומשהו נוסף שמפריע לה. "תתכופפי עוד" דורש לאלוש והיא מבינה שהפקודות עצמן מפריעות לה.


"רק זירו אומר לי מה לעשות" היא שומעת את עצמה פולטת ומיד מתחרטת על כך כשמציף אותה הצורך לרצות ולספק את לאלוש. אך לאלוש רק צוחק וחודר אליה שוב עמוק יותר. היא מנסה לזוז קצת ולאלוש תופס במותיניה לרתק אותה למקומה, אבל מבין שאין בכך צורך. במקום להשתמש בכוח פיזי הוא מסובב אותה אליו ומושיב אותה על השיש ברגליים פשוקות נעמד בינהן וחוזר לזיין אותה. 


כשהוא בתוכה הוא מביט בפניה ושואל ''של מי את?" הוא שואל "של זירו" היא עונה את האמת היחידה בראשה. לאלוש שוב צוחק וממלמל ''זה בסדר, זה אותו דבר" הוא ממשיך לחדור אליה והיא כורכת את רגליה סביב מותניו ומצמידה את שדיה הרטובים לחזה שלו במטרה לענג אותו כמו שנפקד עליה. לאלוש פונה לחלק במוח שלה השטוף בצורך בלתי נשלט לרצות אותו  מסתכל בעיניה ואומר "יספק אותי אם עכשיו תיהי שלי, זה ברור?" והיא עונה רק ''כמובן'' לא מבינה איך אי פעם חשבה אחרת. ''תגידי את זה'' הוא דורש והיא עונה שוב ושוב ''שלך, רק שלך'' עד שהוא אומר לה ''אני זירו'' בעודו גומר בתוכה. לאלוש מנקה את עצמו ומשאיר אותה ללא כל זיכרון מהמפגש שלהם.

 

לפני שנה. יום שלישי, 25 במרץ 2025 בשעה 16:25

 

"הכנת לך משהו סקסי ללבוש?"
"כן, די לחפור, זה כבר על המיטה."
"אני לא רוצה לאחר. את יודעת כמה חשוב לי להשאיר רושם טוב. כל החברים והדרגות הגבוהות בחברה יהיו שם. אז תפסיקי להיות כזו מעצבנת ותיכנסי כבר להתקלח."
אבל היא לא זזה. יושבת בחדר, מעבירה אצבע על המסך בטלפון כאילו יש לה את כל הזמן שבעולם. איך הוא שונא שהיא מתחצפת ככה. זה כי היא בטוחה מדי במקום שלה מולו, וכנראה שהמפגשים שלהם עם הצעצוע שלו לא מספיקים לה. 

הוא נעלם במסדרון, דלתות נפתחות ונסגרות. צליל המים במקלחת ממלא את הבית. ואז—
"מאמי, כנסי לפה רגע."
היא קמה בכבדות ונכנסת לבדוק מה הוא רוצה.
האדים ממלאים את החלל, מכתימים את המראה והזכוכיות. ואז דרך המים הזורמים, היא רואה. בעלה, חצי מוצלל בקיטור, דוחק את השכנה הצעירה למקלחון, חזה מעוך על הזכוכית הרטובה. תנועות האגן שלו חדות, בלתי ניתנות לטעות.
אוף, שוב עם הצעצוע הזו שלו.
הקול שלה חתוך, קפוא. "חשבתי שאתה ממהר."
הוא אפילו לא עוצר. "נכון. ואם לא היית כזו זונה, זו היית את."

זרם המים משפריץ לכיוונה כשהוא מסיט אותו אל הדגדגן של השכנה. גופה מתפתל, והוא רק מחייך ומכוון את הזרם קצת יותר גבוה, שיטפטף החוצה עליה.
"מה אתה עושה?!" היא נרתעת, יוצאת במהירות מהאמבטיה.
"בדיוק. צאי. אני עסוק פה. ותכיני לה את התלבושת לערב. היא תראה טוב יותר עליה גם ככה."

השכנה מסתכלת עליו בהפתעה קלה, חצי משחקת את התמימות. הוא רק מחייך, נותן לה מבט בטוח מדי.
"אני גם ככה מעדיף את הכוס הצר והצעיר שלך," הוא לוחש לה, אצבעותיו גולשות על עורה הרטוב. סטירה רטובה מהדהדת כשהוא טופח על התחת שלה, ואז אצבע חודרת, מרגישה אותו מבפנים.
"אוח, כמה שאת נעימה."
צחוק קל נפלט ממנה כשהיא נלחצת אליו, מתמסרת. "רק אני מקבלת זין בבית הזה'' היא אומרת בגאווה
והוא? הוא פשוט מחזיק אותה חזק יותר ומכופף לחדירה עמוקה.

הוא סוגר את זרם המים. הם צריכים להתכונן.
מחוץ לאמבטיה, היא מחכה עם השמלה החדשה ביד. היד שלה מהססת לרגע—האם הוא היה רציני? האם באמת עליה להגיש לה את זה?
הוא יוצא, עטוף במגבת, חופן את פניה בידיו בחיוך של גבר שידע שהוא ניצח. "אותך הם כבר ראו," הוא מסביר בקור רוח. "עכשיו אשוויץ בתכשיט השני שלי." 
היא לא עונה. רק מגישה את השמלה לשכנה, שגופה עדיין לח, עדיין מסומן. בעודה עוזרת לה להתלבש, היא לוחשת לה את כל הפרטים—מי יהיה שם, אילו שמות לזכור, מי מחזיק בכוח האמיתי.

במסיבה הוא מציג אותה בתור "החדשה שלי."
השכנה מחייכת בתמימות מחושבת. מסביבם, המבטים ננעצים בה—בסחורה הטרייה.
בסוף הערב הוא חוזר הביתה, מסופק ומרוצה. ערב מוצלח. הוא נכנס למיטה עם אשתו, מרגיש את הגוף המוכר מחכה לו בחשכה.
"אני סולח לך," הוא אומר כשהוא מפשיט אותה, לסיים את הלילה כמו שצריך. יודע שהיא למדה את הלקח שלה היום, הצעצוע כבר לא הסוד הקטן שלהם. אבל כמה היא חיכתה לזה, לוהטת מהרגע שהוא יצא מהבית.
וכמובן לא הולכים לישון כועסים.

לפני שנה. יום שני, 21 באוקטובר 2024 בשעה 16:07

קראו לדאדי למילואים. זה קשה כי עכשיו הוא רחוק ולא יכול להשתמש בה בכלל. היא יודעת שזה חשוב כי דאדי גיבור ושומר עליה אבל ככה הם לא נפגשים כמעט. היא גם יודעת שזה מאוד קשה לו כי כשדאדי חוזר לסוף שבוע הוא אוסף אותה בדרך מהבסיס ומשתמש בה מיד כשמגיעים אליו אפילו לפני המקלחת, והוא אגרסיבי וחייתי כי לא ראה אותה הרבה זמן.


יום אחד דאדי מציע שהיא תבוא לבסיס לבקר אותו, הוא אומר ששקט שם והיא שמחה על ההזדמנות ונוסעת אליו בערב אחרי שהוא משחרר את החיילים ללוז שמירות ושינה. היא מגיעה לשער הבסיס וחונה בחוץ, דאדי מגיע ועם הדרגות על הכתפיים נותנים לו להכניס אותה בלי בעיות. הם עושים סיבוב בבסיס והוא מספר לה מה זה כל מקום ועל הימים האחרונים, היא מספרת על העבודה וכמה התגעגעה אליו. הם מגיעים להאנגר גדול ובתוכו טנק.

"את רוצה להיכנס? לראות אותו מבפנים?"

''בטח, תראה לי איפה המקום של כל אחד?"

הוא עוזר לה לעלות ומצביע-

"עמדת המפקד היא פה"

"התותחן למטה"

"הטען עומד בצד"

"הנה תעמדי שם"

"תני לי לראות אותך, סקסית שלי"

"אוחחח כמה שאת יפה בעמדת המפקד המוגבהת'' הוא אומר ומלטף את ירכיה. היא מצחקקת שם מלמעלה והוא תופס במותניה ומושך אותה בחזרה פנימה. היא מבחינה בבליטה במכנסיו ומלטפת אותו בחזרה. 


''בטח אף פעם לא קיבלת מציצה בעמדת מפקד'' היא צוחקת והוא מחייך אליה ומוריד מכנסיים. הוא עולה על העמדה שלו בטנק והיא מתמקמת מולו בנוחות. הוא מלטף את איברו בעדינות והיא עוקבת אחר ידו עם הלשון שלה עד שהוא מכוון את קצה הזין לפיה והיא מתחילה למצוץ אותו בשקיקה. ''כן בדיוק ככה ילדה יפה שלי'' הוא אוסף את שיערה ביד אחת ומלווה את ראשה בכל תנועה. הוא מושך ממנה את החולצה בדיוק כשהם שומעים קולות של אנשים נכנסים להאנגר. היא נלחצת ומנסה להתרחק אבל הוא תופס לה את הראש ולא נותן לה לזוז ''אל תפסיקי קטנה שלי''.


"המפקד מה קורה? מה אתה עושה על הטנק?"

"חברים, תכירו! זאת הצעצוע שלי."

החיילים המקיפים את הטנק מסתכלים זה על זה בלחץ, חלקם לוקחים צעד אחורה. היא מתכווצת בבושה בתוך הטנק, הם לא רואים אותי, נכון? היא חושבת. ''לא דאדי תסתיר אותי. מה אתה עושה?" היא שואלת בלחץ כשהיא רואה פרצוף של חייל מציץ מפתח הטנק. ''שקט קטנה, תמשיכי'' הוא עונה ברוגע ומלטף את ראשה בתוספת דחיפה עדינה שמזכירה לה מה עשתה לפני ההפרעה. היא מכניסה אותו שוב לפיה וממשיכה למצוץ. דאדי רגוע, היא תהיה רגועה גם. "אתם יכולים להישאר להסתכל"

"אבל רק להסתכל."

"היא שייכת רק לי" הוא שומעת אותו מדבר אל החיילים מסביב. היא רואה כמה פרצופים מביטים בה בעוד דאדי תופס את ראשה ומגביר קצב, משתמש בפיה כמו שהוא אוהב.


''אוח ילדה קטנה וחרמנית שלי, את רוצה עוד?"

''כן דאדי'' היא עונה

"אז בואי תעלי למעלה, שיוכלו לראות אותך כמו שצריך"

''לא לא, אני מתביישת'' היא מתכווצת שוב מהמחשבה לצאת מהגנת הטנק המדומה שלה.

''אמרתי בואי.'' הוא חוזר והיא מטפסת מתוך הטנק כי שם הזין של דאדי ולשם צריך ללכת כדי לקבל אותו. הוא מחייך אליה מרוצה והיא מורידה מכנסיים. הוא מעמיד אותה על שש על גבי הטנק והיא מרגישה חשופה כמו על במה מולם. כשהוא מתמקם מאחוריה היא מבחינה בחייל מוריד מכנסיים ומביט בדאדי לאישור.

"אין בעיה, רק לא לגעת בה." דאדי אומר וכאילו מדגיש את דבריו בספנק ישר על צד ימין של ישבנה. היא גונחת והוא מאזן בספנק נוסף לצד שמאל. הוא מעביר את ידו על הדגדגן שלה ''אוי כמה שאת נוזלת בשבילי ילדונת'' הוא מעביר את הזין שלו כמו מלטף איתו את כל האיזור, מורח אותו במיצים שלה, ונכנס באחת.


היא גונחת והוא מרים את הפנים שלה

"תסתכלי עליהם ילדה קטנה"

"תראי כמה הם רוצים גם לגעת בך"

''אבל אני רק שלך'' היא עונה בלחץ

''נכון מאוד יפה שלי, את שייכת רק לי!"

"את אוהבת לראות אותם מאוננים עלייך?"

הוא שואל בעוד הוא חודר אליה שוב ושוב בכוח כך שהם רואים אותה נהדפת לפנים. הוא מרגיש שהיא גומרת ושואל אותה בקול כדי שישמעו אותה. הוא תופס אותה מהשיער ומושך אותה מעלה אליו. ''איך את מרגישה לגמור ככה מולם?" והיא רק מתפרקת עליו בתגובה. החיילים מסביב מתחילים לגמור בתגובה משפריצים זרע על רצפת ההאנגר כמו קונפטי בסיום הופעה. "תסתכלי כמה את מחרמנת אותם צעצוע יפה שלי" הוא לוחש לה באוזן והודף אותה קדימה. היא נשכבת על גבה על הטנק ודאדי מקשט אותה בזרע חם על כל הגוף, שישאר איתה לכללל הדרך הביתה.

 

 שיר שמתחבר לי:

All eyes on me in the center of the ring
Just like a circus

 

לפני שנה. יום חמישי, 12 בספטמבר 2024 בשעה 16:26

הפרק הראשון נכתב בשיתוף פעולה עם סטוריטלר ופורסם אצלו בבלוג ב''תקופת החניכה'' שלי. 

פרק א - https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152242&postid=1442923

הפרק השני נכתב הרבה זמן אחר כך ופורסם אצל סטורי כדי להמשיך באותו מקום ומסיבות אישיות נוספות.

פרק ב - https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=152242&postid=1574735#anc

הפרק השלישי נכתב עבורי בלבד ולא אמור היה להתפרסם כלל (אם להודות באמת בגלל שהוא פחות טוב לדעתי) , אבל קיבלתי תלונות על חוסר תנועה בבלוג 😜 ואני גם רוצה שתמשיכו לעשות לי מנוי ותקבלו סיפורים 🤭 והסיבות נגד כבר לא חשובות אז הנה החלק שלישי

 

הם עושים שיחות וידיאו כל ערב, מתגעגעים כל כך. נראה ששניהם גם לא ממש מצאו עם מי להיות ומעדיפים להתפרק יחד בוידיאו, לכן רוב השיחות מתגלגלות למין בסופו של דבר. זה מתחיל מאיך עבר היום וכמעט תמיד נגמר בזה שיוני מסתכל עליה מענגת את עצמה עם הויברטור נותן הערות ומכווין מרחוק.


יום אחד יוני שולח לה הודעה בצהריים, הוא הכין לה הפתעה. היא מגיעה הביתה ומוצאת מכונת סקס עטופה יפה יחד עם מלא שוקולדים. תמיד מצחיק אותה איך הוא מנסה לעשות הכל רומנטי כשהוא יודע שהיא תעשה כל מה שירצה. היא מתקשרת אליו מיד והוא מסביר לה איך לחבר את המכונה למחשב כך שהוא יוכל לשלוט בקצב מרחוק. ''נמאס לי רק לתת הוראות ולהסתכל. אני רוצה להפעיל אותך כמו שאני רגיל. אני רוצה לראות אותך מגיבה אליי.'' 


''כן, שימי את הטאבלט על הכרית בצד, יופי. ככה אני רואה אותך הכיטוב, את כולך. תכניסי את זה, עוד קצת. יופי מהממת שלי, אני מפעיל, איך זה מרגיש?'' היא מתפעלת הכל כמו שהוא אומר ומשאירה את העיניים נעוצות במסך הטאבלט לראות אותו בעוד היא מרגישה את הדילדו נכנס ויוצא ממנה. סוף כל סוף הידיים שלה חופשיות והיא לא צריכה להחזיק את הויברטור והטאבלט כשהם יחד. היא יכולה להתמקם בתנוחות שהוא מכוון אותה ולהתרכז בו במסך, להינות איתו ומהפעולות שלו. 


את יואב היא לא ראתה כמעט מאז הלילה שלהם יחד. הם נפגשו רק במהלך היום במפגשים שגרתיים. היא כמובן סיפרה ליוני על הלילה ההוא ויוני שמח בשבילה, אבל עכשיו יש להם את הנוהל הקבוע בוידיאו והיא לא צריכה אותו. 

ערב אחד יואב מחליט שנמאס לו והוא לא מוכן לוותר על החברות שלהם רק בגלל לילה אחד שהיא אולי מצטערת עליו אבל הוא יודע שהוא לא מצטער בכלל. הוא מתארגן בהחלטה של רגע ונוסע לדירה שלה עם בירה ופופקורן להזכיר לה כמה היא אהבה להיות חברה שלו. חוץ מזה אם אחרי הפעם הראשונה שהם חצו קו הם התקרבו למה הפעם השנייה צריכה להיות שונה?

אחרי המון מחשבות בדרך יואב מגיע לדירה שלה ונכנס בסערה עם נאום מוכן אבל שוכח את כולו כשהוא מבין מה הוא רואה.


היא על ארבע מול טאבלט על המיטה, בטאבלט נראה יוני כשהוא מאונן בבירור ביד אחת והיד השנייה שלו על המחשב, ומאחוריה מכונת זיונים נעה בקצב גבוה. היא גונחת עיניה מגולגלות מעלה עד שהיא מבחינה בו עומד בדלת וקופאת במקומה. היא לא יכולה להפסיק כי המכונה זזה בעצמה, דופקת אותה. יוני מבחין בו גם הוא דרך עדשת המצלמה. הם קפואים במשולש מבטים שקט כשהרעש היחיד בחדר הוא זמזום המכונה עד שנפלטת לה גניחה נוספת ויוני מתאפס ראשון. הוא עוצר את המכונה מרחוק ומסתכל בבירור על יואב. ''שמעתי שהזין שלך פנוי לשימוש'' הוא אומר 

ויואב משפיל את עיניו לראשונה מכניסתו לחדר וממלמל כן. ''אז בואו נוציא מזה את המיטב'' ממשיך יוני, ''מתוקה את בסדר? רוצה להמשיך?" היא עוטפת את עצמה בשמיכה ומהנהנת. ''אז תביאי את רצועת הראש של הגו פרו שלי השארתי אותה אצלך.'' היא מחייכת וקמה. יואב מבולבל מההוראות אבל מבין מה מצופה ממנו ומתחיל להתפשט. 


היא חוזרת לחדר כעבור דקה ומלבישה בעצמה את הרצועה על ראשו של יואב, אליה מחברת את הטאבלט שהיה על המיטה כך שפניו של יוני מופיעים על המסך ממש במקום פניו של יואב. היא מגחכת ומורידה את השמיכה, הוא רואה הכל עם הפרעה של איזור מת שמסתיר לו הטאבלט אבל מושיט את ידיו בשמחה לגעת בה, אוי כמה שהוא התפלל להרגיש את הגוף שלה שוב. 

היא משכיבה אותו על המיטה וקולו של יוני בוקע מהטאבלט שעל פניו ''תראי לי מה את רוצה לעשות לי''. הוא חושש להתעלף כשהיא מתמקמת בין רגליו ולוקחת אותו בפיה החם. הוא נאנח והיא גוערת בו ''ששש אתה לא פה''. הוא נזכר שהוא רק כלי בשבילם, כמו המכונה שזיינה אותה לפני רגע, אבל היא מענגת אותו כל כך שהוא נאלץ לנשוך את לשונו כדי לא להשמיע קולות נוספים.


מאותו ערב הוא לומד איך נראה הסקס איתה מנקודת מבטו של יוני. עושה מה שיוני מורה לו ומקבל ממנה את אותו טיפול אוהב וצייתנות שלא מכוונים אליו כלל. הוא מרגיש את הגוף שלה אבל תמיד מתחת לטאבלט, הוא זה שמאחורי המסך. יוני בחור בר מזל, אבל מה יעשה יואב כשהוא יחזור?

לפני שנתיים. יום חמישי, 8 בפברואר 2024 בשעה 18:13

''אוף תראה את החצ'קון הזה!" היא עומדת מול המראה, בוחנת את הפנים שלה ומתלוננת על כל פרט קטן. "אני עוד לא בת שלושים וכבר יש לי קמטים". הוא מסתכל עליה מהמיטה וחושב כמה היא לא מחוברת. היא יפה כל כך, והוא יודע שהיא יודעת. אז למה התלונות האלה?

"תפסיקי לדבר שטויות ובואי כבר" הוא גוער בה. היא מושכת בכתפה ומחפשת עוד איזה קרם במגירה. הוא ניגש אליה ולוקח לה את המראה, מעמיד אותה על המיטה. ''בואי!". היא ניגשת אליו והוא מעמיד אותה על ארבע על קצה המיטה מול המראה. מלטף לה את הגב ואז תופס מהשיער ומרים לה את הפנים כך שתיישיר מבט לבבואה במראה. "תראי איזה יפה את".

הוא שולח יד ומאונן לה כשהיא ממשיכה להביט בפניה שלה. הוא נכנס ובכל תנועה פנימה היא נהדפת לכיוון המראה מסתכלת על עצמה ואז עליו. היא רואה איך השדיים שלה מתנדנדים בקצב הזיון ואת הפרצוף המרוצה שלו מעליה. היא יודע כמה הוא נהנה מהיופי שלה. ועדיין מתעסקת בפגמים שהיא רואה.

אבל הוא לא סיים איתה. "מפריעים לך הפצעונים הלא קיימים? הקמטים שאת מדמיינת? אני אתן לך את הקרם שאת צריכה. את הקרם שאת חולמת עליו." הוא נוהם מעליה והיא לא מבינה, על מה הוא מדבר? הוא קנה לה מתנה?  הוא הופך אותה על הגב ונעמד מעליה מאונן בקצב שלו כאילו הולך לגמור אבל הוא לא בפנים. 

ואז כשהוא מושך את השיער שלה לאחור הוא משפריץ על הפנים שלה נתז ועוד נתז של זרע. הזרע החם יורד עליה כמו גשם ומאוד נעים לה,   כל כך הרבה זמן שלא גמרו עליה והיא נהנית.   הוא מנגב בידו את רוב הנוזל ומורח אותו על החזה שלה עוד ועוד עד שנספג או מתייבש.


הוא כנראה לא יפתור לה את בעיות הדימוי העצמי בלילה אחד. אבל בינתיים לפחות - 

לפני שנתיים. יום שלישי, 6 בפברואר 2024 בשעה 15:19

היא אוכלת ארוחת בוקר בסלון כשהטלפון מצלצל ומודיעים לה שעוז - הטכנאי של המזגן - בדרך.  הוא נכנס והיא מציעה מים, מגישה סולם ומסתובבת קצת סביבו. ''זה בסדר, תמשיכי עם היום שלך אנחנו נסתדר פה'' אומר הטכנאי בעודו מעביר כלים לעוזר הצעיר שהגיע איתו. היא חוזרת לספה במבוכה קלה ויושבת לאכול. גאי בינתיים בשיחת עבודה בחדר.


חסר להם חלק כלשהו והם עוזבים את הבית, והיא מרוויחה את השקט שלה שוב מה שעוזר קצת לכאב הראש שמתפתח אצלה. גיא מתיישב לצדה על הספה, תוך כדי שיחה מלטף את גופה ומשכיב אותה עם הראש על הברכיים שלו. היא מושכת את היד שלו לכיוון המפשעה והוא מכניס אותה לתוך התחתונים לראות כמה היא רטובה. הוא שולף את הזין שלו ומביט בה. היא מבינה מה מצופה ממנה ושמחה לעזוב את העבודה המשעממת שלה בשביל פעילות צהריים מעניינת בהרבה. היא יורדת לרצפה ומתיישבת על הברכיים בין רגליו, אוספת את השיער ומכניסה אותו לפיה תוך ליקוקים נמרצים.


''מצאנו את החלק אז חזרנו מוקדםם'' עוז מכריז כשהוא נכנס לסלון עם הסולם על כתפו, ונתקע בכניסה כשהוא מבחין במחזה מולו. הוא לא יודע מה להגיד או כיצד להגיב אבל לאחר מספר שניות בהן הוא קפוא במקומו הוא מבין שבעוד גיא הכיר בנוכחותו בחיוך בלבד היא לא מגיבה כלל, אפילו לא בשינוי הקצב בו ראשה עולה ויורד על הזין הקשה שבפיה. מעודד מהתגובה של הזוג - או מהחוסר בה - הוא בוחר להתייחס למצב כאילו הוא תקין לחלוטין. הוא חוזר למשימה שמולו באותה נחישות שמפגינה הבחורה על הרצפה בסלון.


העוזר הצעיר שלו נותר בכניסה מהופנט בזמן שעוז מסיים את העבודה בעצמו.  ''מקנא ילד?" מגחך אליו גיא, ''אנחנו אוהבים קנאה'' הוא מתחיל אבל היא מניחה יד על חזהו בסימן ברור שהיא לא מעוניינת לפתח יותר את הסיטואציה. גיא מבין ובמקום להמשיך במשחק הוא רק תופס את השיער שלה וגומר לה בפה כשהוא שומר על קשר עין.