חוג של קריאה

הכמיהה לחיבור נכון ומדויק

תחושת הבדידות הבלתי נסבלת.

הקלות הבלתי נסבלת של הקיום.

שאבו ממני את האנרגיה. 

אני מרים ידיים לכמה רגעים.

אני מבין שאני רוצה כעת להיות נתון בחסדי הגורל.

אני פשוט

ע י י ף.

יש גם כלב 🐾

את הינך כאן?

היום לשם שינוי קבעתי עבודות שאני נוהג לדחות או לתת אותם לעובדת.

חזרתי לבסיס, גינה במרכז תל אביב, גינת קרקע, עם דשא, עצי פרי, שיחים ארץ ישראלים רב שנתיים, משחק יפה של אפור, ירוק, ורוד , סגול.

ירדתי על 4 ( ללא כל פלאגים ותחרה) וחזרתי לבסיס

לתלוש, לנכש, לנקות, להרים, להזקיף, לגזום, כמה חשובה הפעולה הזו של הניקיון, לאוורר, 

לטפל בשורשים העדינים, לייטב את הקרקע ( איזו מילה יפה) לנקות את העלים, למנוע ממזיקים לבוא , לטפל במזיקים הקיימים, לתת מקום למזיקים שהם לא באמת מזיקים, הם אוכלים את המזיקים.

לדשן, להאכיל, ובסוף, 

להרטיב הכל, 

ואת כל זה אני גוזר ומשמר לחיי 

קצת צבע ללא ראש.

( ישראל אלירז)

אני רואה אותך, אני יודע איך את נראת, אני מרגיש אותך.

הצבע שלך, צבע של אדמה, אדמת טרה קוטה בגוונים של חום כתום.

הריח שלך, ריח של עצים, ריח של המחטים של האורן, ריח של אדמה קשה ומחורצות שקיבלה ברגע זה מנת גשם להרוות את צימאונה .

העיינים שלך פחם, את אינך לוחשת כשאני רואה אותך אך אני יכול כמעט לשמוע את פיצפוצי הלחישות של מבטך.

השפתיים שלך, השפתיים העליונות, השפתיים שחושפות שאת יודעת לחייך, את יודעת לצחוק ולהרגיש 

השפתיים שזמן כה רב לא טעמתי, זמן כה רב לא חשתי צורך לגעת לנשק, לטעום ולהריח את הבל פיך

אני יכול להמשיך ולדמיין, ולשתף בדיוק מי את ,

אך

את אינך, את אינך בעולמי, לעולם לא פגשתי אותך, 

אני יודע שאולי אי שם מעבר למשחק, מעבר למסכות ולאותיות  את באמת 

הינך

מחכה ויודעת שאני 

היני

לאחרונה אני מתגעגע

שנים שלא הרגשתי את הגעגוע הזה, 

זה געגוע שמרגישים בלב, אני מרגיש את הלב מתגעגע.

געגוע לריח מחבק, געגוע לחזור לבית מלא באדם שחסרת לו.

געגוע בשגרה של אהבה.

געגוע בלהיות שם בשבילך.

געגוע בהתרגשות מההבנה שחלק זה ממסע חייכם, חלק זה, תחוו יחדיו.

אני פשוט

מ ת ג ע ג ע.

(ישראל אלירז)