היא הייתה חזקה לא בגלל שהיא לא פחדה, אלא בגלל שהיא המשיכה בכוח, למרות הפחד
היא לא נתנה לאף אחד לדבר בשבילה, השתיקה שלה דיברה את המילים
השתיקה והגוף
היא לא סמכה על אף אחד שילחם בשבילה, היא נלחמה בעצמה מספיק
היא ניסתה להתיעץ עם המוח ולהקשיב ללב, אבל היה לה שם המון בלאגן לסדר
תוהו של רגשות ומחשבות, וגם חששות שבאו לבקר
המכות שקיבלה, הידיים וכל כלי וכלי שעשו את תפקידם
הדם שירד והמקום הוא פה וכאן
היא לקחה את האש ולקחה את הנר
התפללה שהשעווה לא תרד, תישאר
ממש כמו שהיא רוצה שהוא לא יצא לה מהורידים
ביקשה את הידיים שלו וחשבה על הגאג שנח לו על המדף
עצמה את העיניים והכל התפוגג, היא בעולם משלה
היא התנתקה, הרגישה הכי למעלה
בעולם אחר, ברקיע, איפה שבא לה
כי בשקט הזה היא זו שמחליטה לאן היא תלך
וגם כמה רחוק היא תגיע
באיזה עולמות היא תטייל
ואם היא תעצום את העיניים היא תראה רק אותו
עוד חותמת בעולם הקסום שלה
ולשם היא תמיד תייחל לחזור
למיוחד שלה 💛
זה שלא זקוק לה, זה שרוצה אותה
זה שמקבל אותה ורואה לה את הנשמה
הוא שם בעולם שלה
שומר סף
האריה שלה, מלך החיות
זה שישמור עליה ויגן
מכל מי שיתקרב
היא פותחת את העיניים לבדוק אם הוא עוד שם
והוא שם מולה, עומד מחייך ומהנהן "אני פה כדי להישאר"
א.א.ב.