לפני שנתיים. 11 ביולי 2022 בשעה 11:28
אני מתגעגעת אליו
- מתגעגעת אליו בכל כך הרבה צבעים וצורות.
לרגעים של הניתוק כשאני לידו
לרגעים שהוא מחבר הכי טוב הופך לדום ומשם הופך להיות הדאדי המושלם והמחבק
יש לנו פוטנציאל להיות הרבה מעבר לסתם קשר של דום ונשלטת, של כלבה ומאלף
זה סוג של קשר שלא חוויתי אף פעם
הכל חדש שם ומאוד ממגנט
רגעי הנפילה של הצורך התמידי לצעוק "אני רוצה יחס כל הזמן" למה שהמציאות לפעמים נותנת לי הם דיסוננס אחד גדול שלא תמיד בא לידי ביצוע בדיוק כמו שאני רוצה
יש רגעים שבא לי פשוט מילים יפות ויש רגעים שבא לי לצרוח "תדבר אליי מציאות", אני פאקינג מעבר למילים יפות.
לא תמיד יש לו תשובות או מה להגיד אבל הרגע שהוא לידי, פותח את הפה שלו ופשוט אומר לי "וואוו" כשאני מתלהבת מולו מה לבשתי באותו ערב ואז הוא פשוט מסתכל עליי שוב ומסמן לי לבוא אליו לחיבוק או אומר לי "תני לי למחוץ אותך". מתענגת על כל שניה ברגע הזה.
כשאני מתחילה לחשוב עליו רגשות המילים והכתב מתבלבלים לי.
כנראה שהתרגלתי להפוך את הכל למסובך, ופה איתו זה פשוט לא צריך להיות כזה מסובך.
פשוט להנות מהרגע. מהרגעים.
תמיד אפשר לקום וללכת אם יתחיל להיות לא טוב.
אבל היתרון שלנו, שלי ושלו הוא שקודם יש בינינו כבוד והכלה. וגם אם ביקום מקביל משהו כאן לא יסתדר בקשר לא קשר הזה תמיד הוא ישאר בשבילי ואני בשבילו 🖤💛
