|
|
|
נמאס לכם מצינזורים של צוקי וחבורתו?
בואו הצטרפו לקבוצת הזימה הכי טובה שנפתחה!
למה טובה?
בואו ותראו.
כניסה באיזון מגדרי בלבד( פין לפות )
https://t.me/+gbGP0Zl15ZkzYWRk
רוצים לחסוך תור?
שלחו לי את משתמשי הטלגרם שלכם ותמונה לאימות( ניתן ללא סימנים מזהים )
יש לי צעצוע לשימושי האישי.
אני קורא לו, שולח הודעה באמצע הלילה
והצעצוע באה.
אין תהליך הכנה, רומנטיקה, אין צורך.
הצעצוע מקבל את ההוראה והוא מתעורר מיד.
אני לא קוסם, לא מפליק את אצבעותי.
פשוט זה הכפתור שמפעיל לי את הצעצוע שלי.
לצעצוע שלי יש כמה חורים והם כולם לשימושי.
חלקם צפופים יותר, חלקם רטובים יותר ובחלקם יש מערכת אינטראקטיבית שגם עושה נעים באזור החיץ וכוללת שדרוג לרימינג.
לצעצוע שלי מגוון כפתורים חלק לחיצים יותר וחלק פחות אבל לכל כפתור יש תגובה אחרת
חלק מהשכנים לא אוהבים את הצעצוע החדש שלי
הוא מרעיש ולפעמים כפתור הווליום לא עובד טוב ומגביר במקום להחליש, לא משנה כמה חזק אני לוחץ עליו.
כמו כל צעצוע איכותי, שלי לא הגיע עם הוראות הפעלה ושימוש
אבל בזכות מערכת הפעלה slut 2.0 המעולה שלו
מהר מאוד חווית המשתמש הפכה למעולה
מערכת הai החדשה מעדכנת אותי על שדרוגים למערכת, אפשרויות משחק נוספות וכמובן על יכולות התמודדות נוספות עם תנאים ואתגרים שאני מציב לצעצוע.
לצעצוע יש מערכת טיפול עצמית, הוא יודע לעדכן באמצעות הודעות מתי הוא צריך שאבדוק את החורים שלו לראות אם השארתי שם עמוק משהו.
כשצריך, הצעצוע גם מתקפל ככה שאפשר לבחון גם חורים וגם כפתורים במקביל.
אני אצטרך אבל כנראה מחר לפתוח קריאה בשירות הלקוחות.
קיבלתי הודעה מהצעצוע שהוא רוצה אותי עמוק בתוך התחת שלו ואני לא חושב שאני מבין את הקוד הזה.
מפגש חברים נחמד
קצת שיחות, קצת קשירות
ואני אחרי קשירה, לא קשוחה, לא מורכבת, קלה, לנקשרת מתחילה, קשירה ראשונה שלה.
משהו בלהעניק חווית ראשונים, בלדאוג לה שהיא בטוב, שתקבל חוויה חיובית ותרצה להמשיך.
משהו מאוד ממקד, מאוד ממרכז ואני מוצא את עצמי אחריה, מותש, בחצי ספייס שאני אוהב, ברוגע ריחופי.
עובר ליד חברים ובכוונה מציק לאחת מהן
זה העיר את הבראטית שלה, ציפיתי לזה
הבראטית שלה חמודה וצחקנית וקופצנית.
אבל לא ציפיתי שזה גם יעיר את הפריימלית
והיא פרועה.
הבחורה לא קטנטנה, חזקה, ספורטאית, מהירה
ואני עוד בחצי ריחוף לא מצליח להתייחס למצב החדש
לפתע ננעצות השיניים שלה ביד שלי בליווי ציפורניים
נעוצה עלי כמו מלכודת דובים.
בשנייה העולם מצטמצם לתעלה ואימוני אומנויות הלחימה צפים.
לא עוברת שניה והיא מרותקת לרצפה ראש פנים וידיים מאחורי הגב
לא המקום שאני רציתי לקחת או בטח לא המקום שרציתי להגיע.
לא אשמתה, אני התחלתי.
אני נמנע מפריימל בדיוק בגלל זה.
אני עוד בתעלה, אין תהליכי מחשבה
הכל גס ומנותק.
אני זוכר ששלחתי לה ידיים לפנים, מזיז את השיער היפה שלה בשביל לתפוס את הלסת
ואז היא קראה אדום.
זה הוציא אותי
הזכיר לי שזה גבול אדום אדום אדום
"לא נוגעים לי בפנים "
שחררתי אותה, הרמתי אותה ונבוך הלכתי הצידה.
אחריות שלי, כאב שלי, טעות שלי
אובדן שליטה שלא אמור להיות.
אח"כ המפגש הסתיים, אנחנו נפרדים כחברים
נותן חיבוק פרידה ושואל אם בסדר. היא בסדר, היא בטוב.
זה אני בתוך הניתוק שלי, הביקורת העצמית הבלתי פוסקת.
חוזר הביתה ומדבר עם צעצוע שלי, שמנסה להבין למה אני מנותק, עונה בלקוניות, גם לה זה לא הגיע
והנה עוד ביקורת.
כן, דרופ בהתהוות הוא לא כיף.
סחרחרות של רגשות.
אלך לישון ואנסה לעבד, בבוקר יהיה יותר טוב.
אי אפשר ללכת עם שלט סימנים על הראש
אחרים לא יכולים לדעת מה מפעיל אותך ולאן זה לוקח אותך
זה לא שלהם, זה שלי
מצאתי עוד משהו שמפעיל אותי,עוד משהו שאצטרך להמנע או אצטרך ללמוד איך לנהל.
שלחתי לצעצוע שלי כשאני בדרך הביתה
ואחרי כמה דקות באמת קיבלתי את התשובה "כן אדוני"
"תגיעי אלי."
"כן אדוני. "
כבר מאוחר בלילה, אני נכנס הביתה, מתארגן ונכנס למיטה, אני בבוקסר.
"תיכנסי צעצוע שלי" , אני שולח לה הודעה עם הקוד לבניין, "הדלת פתוחה, תנעלי אחרייך."
אני שומע אותה נכנסת בחשש, אחרי יום שלם של הודעות, יום שלם של פרוטוקול, מתי לאכול, מתי לשתות ומתי לא לגמור.
יום שלם שהיא ביצעה כל משימה בהצלחה ובצורה מדהימה, להוציא אותה מאזור הנוחות שלה
צלמי לי פוזיציות בדסמ מהמשרד שלך, ערומה.
תדווחי לי מה את עושה, לאן את הולכת ומתי.
מה השעות שאת עסוקה ומתי פנויה.
ואת, את בדיסוננס, איך את כאישה עצמאית וחזקה, נתונה למרות ולהוראות שלי ולמה זה כ"כ מרגיש לך טוב.
את נגשת לשכב לידי על המיטה, הרמתי גבה ושאלתי,
" לאן הצעצוע חושב ללכת?
לידך אדוני, לעלות למיטה ולהרגיש אותך
הצעצוע לא הרוויח עדיין את מקומו.
צעצוע יחזור חזרה לרצפה מולי ויוריד את בגדיו."
מבט ההלם על פנייך הבהיר לי כמה היית מוכנה לסקס ולא לעוד סשן, לעוד מטלות ומשימות, לעוד השפלה וחינוך ולדיסטנס, הדיסטנס הנורא הזה שהחלטתי שיהיה כחלק מהתהליך.
את חוזרת לעמוד מולי ושואלת בחצי התרסה," להוריד אדוני? "
אני מצביע ומסובב את האצבע מולך.
" הכל?!"
האצבע מסתובבת שוב
"אבל זה כ"כ מביך
כ"כ מביך אדוני"
את מבינה שהתרסה לא תעזור ומתחילה להסיר בגדים
הכל, אני מסמן עם האצבע ואת מורידה.
"הצעצוע שלי רוצה לגמור?
כן אדוני, צעצוע רוצה מאוד לגמור!
אז תגמרי צעצוע חמוד שלי, דחפי את היד לכוס שלך תגמרי מולי."
מבט ההפתעה שלך הדליק אותי אפילו יותר
" אבל אדוני, אני לא אוננתי מול אף אחד, אף פעם.
מעולה, זה הזמן הנכון!
אבל זה מביך!
מביך, אדוני?
כן אדוני, מביך אדוני מאוד.
אני לא יכולה.
לא יכולה או לא רוצה? "
מרימה אלי מבט וניצוץ עולה שם עם תשובה ולשנייה חשבתי שתהיה עוד תשובה מתריסה, אבל לא.
"לא רוצה אדוני.
זה קשה לי.
מעולה, לפחות הבנו שזה ניתן לפתרון.
דחפי את היד לכוס בשבילי, תתחילי לאונן ואני אספור לך עד 10, זה מה שנעשה.
את מוכנה? "
את מושיטה את היד, אבל עדיין לא הכנסת אצבע
"אני לא אתחיל לספור עד שתתחילי" אני מחייך אלייך.
התחלת ואני סופר לך, את המבוכה השארת 5 שניות אחורה.
" בואי למיטה צעצוע שלי
תראי לי נדו כאן לידי כמו שצילמת לי היום.
כן אדוני. "
ואת עולה למיטה ומדגימה לי את הפוזיציה.
"תמשיכי לגעת בעצמך"
והשלולית לאט לאט מטפטפת לך מהרגליים
"בואי ותרגישי כמה גאה עשית אותי, כמה חרמן אני בזכותך. "
מצצת לי כמו שרק את יודעת, דוחפת את הזין שלי עמוק פנימה לנקודה ללא אוויר, רק שארגיש אותך בפנים.
"תמצצי לי ותאונני"
שלחת את היד והתחלת לרטות
" אני יכולה לגמור אדוני?"
כן צעצוע שלי, שימחת אותי וגרמת לי להנאה, הרווחת את הגמירה שלך.
גמרת, הפכתי אותך, זיינתי אותך ושניה לפני שגמרתי תפסתי לך את הראש ודחפתי לך את הפה אלי גמרתי גם ואת שאבת הכל הכל, בדיוק הסיום שהייתי צריך ליום ארוך.
ועכשיו לכרבולים, קצת לצאת מהדמות, מהדיסטנס, קצת לחזור לקשר שלנו הכיפי והקליל מעבר לניסיון הזה ב24/7
את תסעי תיכף לבית שלך ואני אלך לישון
ומחר בבוקר אחכה שוב להודעה ממך
"בוקר אור
מקווה שאדוני ישן טוב בלילה
צעצוע ישנה ממש טוב
היום אני ביום xxxxxxxx xxxxxx
אהנה מהיום שלי
השארתי לכול הילדים משהו טעים ממני בחדר
ואשמח את אדוני ואבצע הכל😊
אודה בענווה אם אדוני יתיר לי ללכת לשירותים ולהתפנות"
ובכך נתחיל יום חדש.
לקחת תרשים זרימה, לדחוף אותו לתבנית
להשתמש במילים וביטויים שישר דוחפים אצבע לתוך רגש או פחד או תשוקה ומגרים אותם
האם אתה נרקיסיסט
האם אתה אוטיסט
האם אתה שולט או נשלט או בכלל ונילי...
וברור שהשאלונים האלו נכתבו ע"י פרופסור זוכה פרס נובל בפסיכולוגיה התנהגותית וסוציולוגיה... ולא ע"י מומחה שיווק עם דיפלומה ממכללת שקרכלשהו...
די למתג אנשים, די להחליט שאם קראתם 4 שורות על איך לזהות אדם, אתם יכולים להיות השופטים שלו.
יש בעלי מקצוע בשביל זה
אני דוני
חסה אורגנית עם נטייה להומור דפוק
איך נפרדים?
איך מסכמים?
איך נושמים אח"כ?
יש מועקה, יש לחץ בבית החזה
פתאום התחושה קיימת, היא לא רק משהו שהייתי מודע אליו שיקרה, זה כבר קורה.
אני שלם עם ההחלטה להפרד ולשחרר
אבל זה לא אומר שזה קל, זה לא אומר שזה פשוט.
יהיה בסדר, אני אהיה בסדר ואני בטוח שגם את.
אבל עכשיו, עכשיו זה רועש.
אזני אטומות חיוכך זיכרון עמום
רודף מחשבות וזורק כמו אל בור פעור
חותם על חוזים הסכמים שעבר זמנם
רואה את הכל מתערב ונשאר בצד
הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל
בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר
כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום
זה כמו מקום אחר
אני בורח וקורא לך לא יכול להשתחרר
אם יש עוד סיבות, הן כבר לא חשובות היום
צולל נעלם וטומן את הראש בחול
אוסף שאלות זה עדיין בפנים בוער
פוחד לעלות ותמיד מחדש נופל
הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל
בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר
כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום
זה כמו מקום אחר
אני בורח וקורא לך לא יכול להשתחרר
הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל
בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר
כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום
זה כמו מקום אחר
אני בורח וקורא לך לא יכול להשתחרר
הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל
בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר
כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום
זה כמו מקום אחר
אני בורח וקורא לך לא יכול להשתחרר
לפעמים, כששומעים שיר והאסוציאציות שהוא מייצר, פשוט נשמע כאילו נכתב אתמול ולא לפני 30 שנה.
רמי פורטיס וברי סחרוף
מילים: רמי פורטיס
לחן: ברי סחרוף ורמי פורטיס
מפרקים טילים והולכים לישון
ובאפריקה עוד לא שמעו על מעדר וקלשון
היפנים פיתחו אדם מתוחכם
שמשמיד אנשים מזן מסוים, מזן מסוים
הכדור מסוחרר מעודף חמצן
ובשאנז אליזה אוכלים סלמון מעושן
נעליים נעליים ומקרר ומקרר
שיקרר לי את המוח
אני רוצה לשכוח - נעליים
המלך מפה והמלכה משם
טובלים עצמם עמוק בתוך דם
המלך מפה והמלכה משם
טובלים עצמם עמוק בתוך דם
נעליים
גדולי האומות מפריחים שממות
מפריחים סיסמאות, מפריחים בועות
ההמון מריע ומניף דגלים
ובמרתפים למטה הם עורפים ראשים
קרקס של שוטים והכניסה בחינם
הליצנים הם קופים והקופים בני אדם
המסך יורד אך ההצגה ממשיכה
הקוסם מתאבד כי הארנבת ברחה
הארנבת ברחה (כן - לא)
נעליים נעליים ומקרר ומקרר
שיקרר לי את המוח
אני רוצה לשכ וח - נעליים
המלך מפה והמלכה משם...
בדרך אל הים
משינה
מילים ולחן: שלומי ברכה
אקורדים
בכל אחד יש איזה מן סימפטום
שלא בולט באופן ממשי
וגם אני בתוך עצמי פתאום
מקשיב למסתרי קולות נפשי
בכל אחד יש מטורף חבוי
שמתגלה ולעיתים נחבט
בעולם שלך אני שבוי
בעולם שלי למי איכפת....
רק אני ואנוכי נורמלי מכולם
בתחבורה הציבורית נוסע אל הים
רק אני ואנוכי נורמלי מכולם
אני שוכח את עצמי בדרך אל הים
כולם אומרים מחר יבוא שלום
אבל עלינו כבר הקיץ הקץ
ועד שיפתחו את השסתום
אני יורד לים להתרחץ
עכשיו אני בגובה פני הים
רואה אותך בכל מיני גדלים
ומשתומם היכן היו כולם
כשאלוהים המציא את הכללים
ורק אני ואנוכי..
פתאום מיציתי את עצמי
חיפשתי השראה
כל כך הופתעת לראות אותי
מביט בי במראה
חזרתי מהים עברתי בסביבה
רק רציתי להגיד שהיית אלי טובה
ורק אני ואנוכי...
רמי פורטיס וברי סחרוף
מילים: רמי פורטיס
לחן: ברי סחרוף ורמי פורטיס
כן, אנחנו שניים, האויב שהוא חבר
אני זה התחפושת ובפנים אדם אחר
צועק אל הירח, בוכה ומקלל
מסתובב כמו כלב, מוכה ומילל
זה כמו מכת חשמל, וזה זורם ומעוות
את חוש הזמן לאן? אני הולך ומסתבך
ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע
כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה
הפחד מטפטף כמו רעל ונספג כמו נשיקה
אני זה המלכודת שבוי בלא תקווה
רוצה לפתוח דלת, נסגר ולא יוצא
מנסה לברוח ותמיד, תמיד חוזר.
זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב
כן הוא תמיד רעב. אני הולך ומתרחק
ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע
כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה
"שלום, אני קיפוד "
ככה הצגת את עצמך כשהתיישבתי לידך במאנצ' פעם לפני שנתיים.
היית מאוד חברותי, מקבל
דיברנו על כלים, דברים שאני הכנתי ושאתה הכנת.
דיברנו על חבלים קצת ועוד כל מיני דברים
ואני כולי בשש בעולם, קיבלתי ממך המון המון בטחון וקבלה. זה לא מובן מאליו.
לאורך הזמן למדתי להכיר אותך יותר, פרח מוזר בעולם, שונה, נונקונפורמיסט, הדרך שלך אפילו שהיא לא תואמת לשאר.
לא כי את יודע יותר טוב מכולם אלא כי אתה בדקת וחקרת ווידאת שהדרך שלך היא נכונה ובטוחה.
לקרוא את כתביך ומאמריך בקבוצת השיבארי, לראות קשירות שלך וכל זה לא מגרד את פני השטח שלך אפילו ולא מגיע אל העומק שלך.
לפני כמה שבועות עוד תכננו סשן משותף, רצית שאני וטריקית נקשור אותך ונעשה לך שעווה.
וזה היה לי רעיון נהדר ודיברנו גם על שיפור ריתמות ונתת לי טיפים.
ואז אתמול קיבלתי בבוקר את ההודעה ובערב כבר קברנו אותך
וגם על זה התנצלת, על זה שהטרחת אותנו.
שמע
אני מקווה שזה היה הצעד הנכון עבורך ושהוא הקל עלייך ושהוא עשה לך טוב.
ניתגעגע.
