בחר באהבה. בחר בכאב. בחר ברכבת הרים שלא עוצרת, לא בודקת חגורות בטיחות, בחר להתרסק.
בחר בלילות לבנים, בסוכריות גומי, בכוס וויסקי אחת יותר מדי, רק כדי לשכוח שזאת כוס אחת פחות ממה שאתה באמת צריך.
בחר להטביע את הצרות שלך בצרות של אחרים, כי מי צריך טיפול כשאפשר פשוט להתמקד בכמה מחורבנים החיים של מישהו אחר?
בחר בלשחק באש, בידיעה ברורה שתישרף, רק כי החום מזכיר לך שאתה עדיין קיים.
בחר ללכת על חבל דק בין שפיות לדמיון, כי שם לפחות יש לך סיכוי ליפול אל תוך משהו מעניין.
בחר לסטות, להיעלם, להימחק.
בחר בלהיות רוח רפאים של מי שהיית פעם, צל שמסרב להתמוסס באור היום.
בחר בפרידה, כי אהבה היא בדיחה רעה שסיפרת לעצמך יותר מדי פעמים.
בחר להרגיש את החלל שנפער, לתת לו לבלוע אותך, לתת לו להגדיר אותך.
בחר להכיר בזה שאולי, אולי, לא תמצא מישהי שתלך איתך, כי מי ירצה להצטרף למסע שלא מוביל לשום מקום?
בחר להבין שבלי זה, בלי האינטנסיביות, בלי הסערה—הלבד הוא לא חופש. הוא כלוב.
בחר לברוח. בחר להישאר.
או שפשוט—אל תבחר בכלל.