שיעורי השלמה בפרקטיקה של גישור הסתיימו היום.
לפניכם מגשרת מדופלמת!
זהו רק חלק קטן מהתואר השני, אבל זה סוג של עולם ומלואו. ציון דרך. סוכריה.
לאחרונה, הימים שלי מרגישים עמוסים.
מהשיעור, לאימון ריצה, קצת עבודה משרדית( תכלס, בהיתי בפייסבוק וקיבלתי טלפונים הכרחיים. לא ממש עבדתי) ואז, או אז, נסעתי להשתתף בסדנאת "אמבטיה של צלילים".
חיכיתי לסדנא הזאת שבועיים.
שעה של התמסרות אחרת. להרפייה. לנשימה. ולעוצמות הגופניות שצלילים יכולים להפיק מאיתנו. זה מדהים אותי.
הרטט של הקערה הטיבטית, כמעט תמיד מעלה בי דמעות. פעמוני צדפות העץ סוחפים אותי לסיפורי אלף לילה ולילה, אני רואה בראש רקדניות מענטזות ניחוחות אוריינטליים. ואז, החתול המחייך של אליס.
זה היה ממש מסע.
וכשאני פותחת עיניים, אני מרגישה שחצי נצח עבר.
יש לי פגישה עם הבחור מאתמול. היום, הוא כבר יהיה פחות וניל ויותר עוגיות.