ויסות חושי

חצי מרתון, מאחורי. 

עם שיפור בכל המדדים. 

השתדלתי לבצע את האימונים האחרונים בחוץ ולא על ההליכון. זה קשה יותר אבל מרגיש מתגמל יותר. 

הריצה היתה מפרכת ורצופת מכשולים. ממש בהתחלה, לתוך הקילומטר החמישי, האוזניות שלי החליטו להתנתק מהבלוטות'. המשכתי עוד קילומטר וחצי בשקט ואז נאלצתי לעצור כדי לחבר אותן שוב. 

אין שום סיכוי לצלוח ריצה כזאת בשקט. 

ממש ניתן לראות על הקצב ואפילו בדופק הלב, כשברקע מתנגן שיר קצבי שאני אוהבת. פתאום יש פרץ של אדרנלין והשיר מושך קדימה. 

בהמשך, לקחתי ג'ל אנרגיה, במקום תמר. אני בדר"כ לוקחת תמר. זו טעות של מתחילים לשנות דברים וידעתי, אבל סמכתי על קיבת הברזל שלי. 

לא היו לי מחשבות או תובנות בריצה הזאת. המח שלי רץ על 300 בימים האחרונים, אז הריצה השקיטה. אפילו קרקעה.

הנה שיר ששלח לי מישהו ועשה לי שמח בקילומטר קשה.

אני זקוקה למטרה חדשה!