צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לא מספיק?

מגרה מוֹחוֹת, לְבָבוֹת ואיברי מין...
לפני שנתיים. יום ראשון, 19 במאי 2024 בשעה 14:23

את יודעת שהיית לא טובה. 

הפרצוף שלך כל הערב היה של חתלתולה, לא שזה עבד עליי.

 

מתחננת במבטך, הטונים השקטים, העיניים הגדולות

זה לא עוזר לך

אז כשהגענו לדירה, לא חיכית וכבר הורדת את המכנס פוטר שגדול עלייך, והחוטיני נגלה לעיניי

הסתובבת, וירדת לרצפה, על הברכיים והידיים שלך

התחת עולה מעלה, ואת נמתחת עם הגוף

התחת בצבע מוקה שלך כמעט לא זז, ואת מכוונת אותו אליי, אני עוד עומד, מסתכל עלייך 

פתטית. אחרי כול מה שעשית, עכשיו את נזכרת. 

לפחות זה, גם משהו. חושב לעצמי

"את לא נוגעת בעצמך עכשיו, את לא נוגעת בזין שלי ואת לא גומרת." לחשתי לה באוזן כשהזזתי את השיער מהפנים שלה.

 

נשמע שהבנת לפי גניחה קטנה ואני כבר נעמדתי חזרה כדי להסתכל 

כנראה שהתחלת להיות רטובה כי החוטיני התחיל לזוז יותר ויותר לתוך התחת שלך ולשפתיים שמתחילות להיות לחות ורטובות... 

אני מסתכל איך התחת שלך עוטף את החוטיני, ולאט לאט שפתיי הכוס שלך נפתחות וגדלות כשאני לא עושה כלום עוד, ומסתכל עלייך, את מחכה. את יודעת מה יגיע.

 

כלבה סיננתי, ואת כבר ידעת שהמכה באה, רגע לפני שהשלכתי את היד אלייך, התחת שלך התכווץ. מכסה עוד את החוטיני ומקרב את השפתיים שלך אחת לשנייה. 

ספאנק.

הוצאת אנחה גדולה

ככה זה כשאנחנו מתחילים, הראשון תמיד הכי כואב

 

התקרבתי עוד יותר אלייך תפסתי את השיער שלך מהראש, בין האצבעות החזקתי ותפסתי עמדה טובה. 

השענתי לך את הראש אחורנית, התחת קצת ירד, והבאתי לך עוד שלושה ספאנקים באותו המקום. 

כבר היית פחות רועשת, אבל בהחלט ראיתי על הפרצוף שלך את הסבל.

אני מתחיל לראות את הסימן של היד שלי על הפלח הימני שלך, אני עובר לפלח שמאל ונותן חמש סטירות מצלצלות. הראש שלך מתחיל לרדת למטה אבל אני תופס ומרים אותו חזרה. 

 

"ששש... עכשיו את טובה, את יודעת הרי להיות טובה".

את מהנהנת כשהראש שלך ביד שלי ואני מרים את היד ואת מרגישה את התנועה, את עוצרת את הנשימה, ומקבלת עוד חמישה ספנאקים מעורבבים חלק בצד שמאל וחלק בצד ימין. 

את החוטיני אני כמעט ולא רואה, רק את החלק שעל המותן שלך. הוא נשאב ונרטב בתוכך, בחורים שלך.

 

"את רטובה? זה מדליק אותך נכון?" את מהנהנת, צוחקת מתחת לשפתייך

אני עוזב את השיער שלך, נעמד, הולך לחלק האחורי שלך ומתכופף. 

"החוטיני שלך נאבד" אמרתי בקול רציני אך עם חיוך, שהיא לא רואה.

עם האצבע המורה שלי, התחלתי לעבור על החוטיני, מהמותן, החלק שסובב סביבך, כשהגעתי לגב התחתון, התחלתי לרדת.

 

לאט לאט, בציפייה, שלך ושלי. 

את חמה. את להוטה. 

אני מרגיש את החום כשאני עובר על החורים שלך. בתחילה החור של התחת שלך, חם ומכווץ. 

ולאט לאט ממשיך לרדת עוד... 

לשפתיים שבלעו את החוטיני, אני מגיע לדגדגן שמתחיל להיות נפוח.

הכול רטוב. חם. לח. מטפטף. 

כמו שאנחנו אוהבים. אני עולה ויורד מהחור תחת שלך המכוסה חלקית, לשפתיים הרטובות שלך.

עולה ויורד עולה ויורד... ממשיך עד שאני כבר כמעט ולא מרגיש את החוטיני בין השפתיים שלך... הכול אחד, רטוב ובפנים...

הזין שלי מתחיל להתקשות, להרגיש אותך רטובה ככה, אחרי אימפקט קטן שקיבלת. 

את כבר כמעט לא מצליחה להחזיק את עצמך על הברכיים והידיים, מתנדנדת מ-חרמנות ומרטיבות.

 

אני תופס את הגרון שלך, מחזיק אותו חמש-שש שניות, והופך אותך על הגב. 

העיניים שלך עליי, על הפנים שלי, מסתכלות ובוחנות, מה יהיה. 

אני מסדר לך את החוטיני, מוציא אותו מתוכך, ספוג בלחות ובנוזלים שלך, מסדר אותו על האיברים שלך, עלייך.

ועם היד עובר מעלה מטה על השפתיים שעכשיו מסודרות.

העיניים שלך נעצמות ואת מתחילה להזיז את המותן שלך מעלה מטה כאשר את מרימה את עצמך קצת. 

אני מצמיד אותך לרצפה דרך הבטן שלך, וישר עובר לדגדגן ולוחץ עליו קלות...

את נאנקת, ויד ימין שלך נשלחת אל המותן שלי, מחפשת את הזין שלי. היד שלך במהירות מנסה למצוא אותו כאשר מהמותן את מגיעה לירך ואז משם את מוצאת את הזין החצי קשה שלי. ברגע שהגעת עליו אני תופס לך את היד, מעלה אותה מעלה הראש שלך, לוקח את היד השנייה ומצמיד את שתיהם מעל הראש שלך, כשאני נשען קרוב אלייך.

העיניים שלנו נפגשות, אני במרחק של חמישה סנטימטר מהפה שלך, אני מתקרב... אנחנו לא מפרידים מבט.

יד אחת תופסת את הידיים שלך מעל הראש, ויד שני נשלחת לאזור הכוס שלך, הרטוב, הצמא לאצבעות, הלח.

אני מזיז את החוטיני, ומכניס את שתי אצבעות קצת לתוכך, ומתחיל לעבור על השפתיים שלך כשהאצבעות שלי נמצאות בתוכך, בתוך שלולית. 

העיניים מתכווצות ואת גונחת, לא מצליחה לשלוט בעצמך.

אני מתקרב עוד, העיניים שלך נעצמות ואת רוכנת בקושי לנשיקה. 

אני ממשיך להסתכל עלייך ממש כמה סנטימטרים מהפרצוף שלך, לא זז. 

האצבעות עולות ויורדות בתוך הכוס שלך, ואני מרגיש את הנשימות שלך נעשות כבדות יותר, חזקות יותר, קשות יותר. 

הזין שלי נעמד ונעמד ואת מרגישה אותו על הירך שלך.

אני זז ממך, העיניים שלך נפתחות לרווחה.

אני משנה את התנוחה שלי כדי שאהיה כולי מול הכוס שלך, רחוק מהידיים שלך, ואת? יכולה רק להסתכל. 

אני מתקרב ומתקרב, מזיז את החוטיני הצידה. 

מכניס שתי אצבעות לפה שלי, ממלא ברוק

ומעביר אותן, כמו כרטיס אשראי על מכונת סליקה, על הכוס שלך, מבפנים ומבחוץ, עובר בתוכך בשלולית ובנפיחות, על השפתיים ומגיע לדגדגן. 

את כבר לא יכולה לשבת בשקט, ואת מתרוממת עם החלק העליון שלך לכיווני, אני תופס לך את הצוואר. מחזיק אותך, את מסתכלת בהפתעה ובהלם. 

אני לוקח שתי אצבעות, ומכניס לאט ובחוזקה לתוכך, עד הסוף. 

את משתגעת, רק עכשיו הכנסתי משהו לתוכך עד הסוף. הרטיבות, הקירות של הכוס שלך שסוגרות על האצבעות שלי, אבל הכול כל כך חלק רטוב חם ונעים שזה לא משנה. 

אני משחרר את החניקה שלך, מוציא את האצבעות מתוכך מפליק לך פעמיים על השפתיים והדגדגן. 

את רועדת ומופתעת. זה לא היה חזק, זה היה יותר SAY. 

 

נגמר. 

יש לי דברים לעשות, וזה לא אותך כרגע.

 

 

 

לפני שנתיים. יום שבת, 11 במאי 2024 בשעה 16:37

כמה חשוב, כמה לפה, כמה לחיים.

לפני שנתיים. יום שישי, 10 במאי 2024 בשעה 16:24

אי אפשר לעזור לכולם, אי אפשר להתחבר לכולם, אי אפשר להיות בשביל כולם, אי אפשר ללמד את כולם, אי אפשר להיות עם כולם.

אי אפשר לפתוח לאחרים את העיניים אם הם לא רוצים.

אם משהו לא מתאים צריך לדעת לשחרר, לראות את האי שקט, אי סדר, אי נחת, הרעש, המזוודות, המשקעים.

 

 

I wanna save myself you’re part of my addiction

I just keep you in the kitchen while I burn

 

 

 

לפני שנתיים. יום שבת, 4 במאי 2024 בשעה 15:47

"אנחנו לא הגוף שלנו.

אנחנו ההחלטות שאנחנו מקבלים, החיים שאנחנו משנים, האנשים שאנחנו אוהבים.

או מי שאוהב אותנו."

 

אנחנו הרבה יותר מבשר ודם, לפעמים יותר מהמעשים שלנו, יותר ממה שאנחנו אומרים. 

 

המוח שלנו הוא דבר מעניין. 

הבדסמ שלנו הוא מטורף, הניגודים, הפרדוקס, הכאב, האהבה, המנטאליות, הפיזיות, החשיבה, השליטה, החזקה ותחזוקה, ההכלה והחיבוק. 

 

מי אנחנו כאן? מי אנחנו בחוץ?

 

לפני שנתיים. יום חמישי, 2 במאי 2024 בשעה 18:35

thank you
You won't see it
But I write anyway

.This is my blog

.This feeling, this connection, the thoughts

me: The thought, the act. thinking about me
Of course: the control, the objectification. But im completely horny from all the thoughts and the feelings I wrote 

 

you: it feels like a more real domination in a way. because i really gave you something (kind of) physical. not only my time or my obedience but i really took something from me and gave it to you. _____that i will have less. it's hot

לפני שנתיים. יום רביעי, 1 במאי 2024 בשעה 14:02

משהו שראיתי וקראתי,

מעשיר את עצמי,

ובטוח זה ישמש מישהו/י מכאן.

 

 

האדם מאפשר לעצמי ה"חייתי" שלו לצאת כשהוא מגורה מינית או במהלך יחסי מין. האילוצים הנורמליים של התנהגות מתורבתת נשמטים, ואדם מאפשר לעצמי להיות הקוף החכם שהוא.

לפעמים זה אומר שהאקט המיני ידמה לקרב היאבקות שבו החזק או הדומיננטי יותר מכניע את החלש או הכנוע יותר. לפעמים זה יהיה שובב יותר. לפעמים זה עלול להיות מלוכלך מאוד או כואב. לפעמים זה יכול להיות עדין במיוחד וכמעט לא מיני או מיניות מתעלה. אדם פשוט עושה מה שה"אינסטינקטים" שלהם מכתיבים.

אנשים מזדהים לעתים קרובות עם חיה אחת או יותר, ומביאים אותה למיטה או לשיח. חלקם אנשי זאב,  גורילות, אחרים עשויים להיות יותר חמוסים או יצורים ימיים. חלקם יותר אנשי מערות. זה משתנה.

עם זאת, רבים אינם עוסקים באביזרים כגון אזיקים או שוטים. הם עוסקים יותר בידיים, טפרים, שיניים ושרירים, וכמובן המוח. עם זאת, אנו משתמשים במילות בטוחות ובשפה של גבולות רכים וקשים.

חלקם יוצרים להקות. חלק משאירים את זה בזוגיות. חלק עושים חילופי זוגות, אבל האופן שבו חילופי זוגות של פריימל יכול להיות שונה מחילופי זוגות ממוצע. אז אם מישהו אומר שהוא פריימל, אתה רוצה לדעת מי האלפא ומה הגבולות כדי שהדברים לא יהיו מאוד לא נוחים.

כן, אנשי פריימל בדרך כלל אוהבים לעשות את זה בחוץ בטבע או לפחות בסביבה טבעית. אז אם הגברת שלך פריימל, בהחלט כדאי שתארוז כמה שמיכות ברכב שלך, או שמור אוהל בתא המטען.

נשיכות, שריטות וגירודים, אחיזות קשות, תלישת שיער, מכות ודיבורים מטונפים, נהמות וצרחות נפוצות במין. בגלל האגרסיביות, דברים יכולים לקרות גם כמו חיסול בטעות.

שמור מגבת ומגבונים, כמו גם אלכוהול בהישג יד.

 

*אני הייתי מציע גם עזרה ראשונה.

 

ולסיום, פורנו

 

 

לפני שנתיים. יום רביעי, 24 באפריל 2024 בשעה 16:52

 

Don’t you just wanna wake up"

Dark as a lake

Smelling like a bonfire

Lost in a haze

If you’re drunk on life, babe

I think it’s great

But while in this world

...

You know you’re bright as the morning

As soft as the rain

Pretty as a vine

As sweet as a grape

If you can sit in a barrel

Maybe I’ll wait

".Until that day

 

 

 

 

לפני שנתיים. יום שני, 22 באפריל 2024 בשעה 21:42

את כול כך טובה עם הידיים שלך...

שאת לא צריכה לראות מה את עושה. 

את על הברכיים, אני יושב על הספה, נשען לאחור.

הזין שלי כבר בפה שלך, והפה שלך עולה ויורד עליו

הידיים שלך עולות על החולצה המכופתרת שלי

פותחות כפתור כפתור

כשהפה שלך מתמלא ברוק ושפיך... 

את אפילו לא מסתכלת על החולצה. 

העיניים שלך על המטרה, שאני אגמור. 

הכפתורים נפתחים, ואני מסתכל עלייך, עולה ויורדת, נותנת מעצמך

הרוק והשפיך נאגרים בתוך הפה שלך ובין בליעה לבליעה, את מוציאה החוצה, כדי לעזור לחיכוך של הידיים שלך שעברו אליו ועליו.

החולצה המכופתרת נדדה לצדדי. 

אוויר קר, החלון פתוח, ואני מרגיש את הרוח מקררת את הגוף שלי איפה שהייתה החולצה, כול כך נעים, רגוע ושקט כרגע...

את מעלה את הקצב, והראש שלי נשען לאחור, עוצם את עיניי, מתענג על הרגע.

הידיים שלך עולות ויורדות ואת מוצצת את הכיפה, ומוציאה את הזין הקשה מהפה שלך כול עשר שניות, בצליל.

הקצב עולה, והדם זורם, ואני מרגיש את  השרירים, את הרגישות עולה. נקודת העל חזור מגיעה ובאה. 

אני מתרומם בשנייה, כשבדיוק הוצאת אותו מהפה שלך.

את מחייכת ומבינה שכמעט גמרתי, את מנסה במהירות להכניס אותו לפה שלך, והידיים שלך עוברות לביצים שלי. 

אני מחייך ותופס לך את הפנים

את צוחקת בקלילות ומנסה בכל זאת. 

אין לך לאן ללכת, כששתי הידיים שלי על הפנים שלך, אחת על הסנטר והשנייה על המצח. 

אני מרים אותך, ואת הראש שלך אני מכניס לספה, היכן שישבתי. 

מפסק לך את הרגליים, ומרים לך את התחת

עם האצבע שלי אני מרגיש את הרטיבות שבתחתון שלך, אני מעלה את השמלה שלך לגב התחתון, שהתחת שלך חשוף אליי.

אני מלקק את האגודל שלי, ועובר על הלחות שבתחתון שלך, אני שומע את הגניחות שלך לתוך הספה. 

אני מפסק לך עוד את הרגליים, ואת יורדת קצת מהגבוה שהיית בו. 

עם שתי הידיים אני מכסה את התחת שלך, ומפליק, פעם פעמיים שלוש. 

שום מילה. 

את מחזיקה עם הרגליים יפה, והפה שלך סגור לתוך הספה. 

אני מעלה את הקצב, ועם יד אחת סותר לך חמש שש שבע פעמים... מעלה קצב ועוצמה אחרי הפעם הרביעית.

כבר מתחילים לראות אדום.

תפסתי את השיער שלך ומשכתי אותך אחורנית. 

"אני הולך להכאיב לך עד שתיפלי מהרגליים"  נשמתי לאוזן שלה " ואת תהיי ילדה טובה ותיקחי את זה, אני יודע"

דחפתי את הראש שלך חזרה לספה. 

המשכתי, אחת שתיים שלוש ארבע. 

הרגליים שלך נמתחות לצדדים

והידיים שלי מכות אותך, שוב ושוב. 

העוצמה גדלה, ואני מתחיל לשמוע אותך נאנחת בכאב.

הסימנים על התחת שלך, האדומים, מתחילים להסגיל, ואני כבר רואה לאן אני צריך לכוון. 

אני מעלה את העוצמה, שבע שמונה תשע... 

הרגליים שלך מחליקות לאט לאט, קצת קצת, לצדדים, יותר ויותר... 

התחת שלך נהיה בצבעים, והפה שלך כבר לא סגור לתוך הספה, אני שומע צעקות ואנחות כאב מעורבבות עם חרמנות, רטיבות והנאה.

 

את מחכה לעוד מכה, אני מחכה לשפגט.

 

 

 

לפני שנתיים. יום שבת, 20 באפריל 2024 בשעה 15:35

עדכון רציני ומשמעותי בפרופיל שלי.

תודה לי

ואת האמת, לאתרים אחרים ומקומות נוספים שקיבלתי את החוויות והידע. 

:)

 

*בנוגע לתפקידי דום,

זה לפי ABC. לא להשתגע ולנסות למצוא תיאוריות עליי ;)

לפני שנתיים. יום חמישי, 18 באפריל 2024 בשעה 12:21

 

אני עומד מעלייך, התחת של מאדים

את רק רוצה שאביא את האזיקים

שפתיים ראשונות שלך פתוחות, והשפתיים נוספות מתחילות להיות לחות ודביקות

רק עוד קורטוב אהבה

רק עוד לכתוב ולצרוב את עורך

כשכוחך נשמט מתחתייך

ואני משליך את ידיי עלייך

הסימנים מתאספים, והחיוך על הפנים

התחתונים כבר רטובים

והגידופים זורמים

והקול עולה, והכול עולה.

ורגלייך מתגלות ונפתחות

ואת באדיקות, מאוננת ומתאמללת

כמו שאת אוהבת.